בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
את הכי חנונית מאז שהפכת לשפנפנת פלייבוי 
 
 
מורן שריר

מורן שריר, האודטה של תוכניות המציאות, ממליץ על "פגישת מחזור" – ריאליטי שתחזיר אתכם לתיכון שלא הייתם בו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"פגישת מחזור" ב-yes real החזירה אותי אל שנותי בתיכון. הייתי ילד ביישן ומופנם שנהג להידבק אל קירות המסדרון בהפסקות. את רוב הזמן שבין השיעורים ניצלתי להתחמקויות משחקני נבחרת הפוטבול שנהגו להקנות לי וודג'י. במהלך השישית והשביעית היה לי קראש היסטרי על גרטשן מהמעודדות. שמעתי שהפכה לזונת קראק. את נשף החורף העברתי בטוקסידו תכלכל בשולחן של החבר'ה ממגמת המחשבים ולנשף הסיום כבר לא טרחתי להגיע. חברי הטוב צ'ונג עלה לבמה לקבל בשמי את פרס 'בעל הסיכויים הטובים ביותר להיות כתב ב'נענע''.

לא רק אני, כל מי שצופה בתוכנית הריאליטי הלא רעה הזאת מנסה לחשוב מי הוא היה בתיכון. בתוכנית מקובצים יחד 17 בני כיתה, עשור לאחר שסיימו בית-ספר. את פגישת המחזור הזו מקיימים במשך שבועיים באחוזה הדוניסטית בהוואי. נשמע הכי לא רע.

לצופים בתוכנית קל להבחין מי זה מי בתיכון "אוק פארק פורסט" מחזור 92. בכל פעם שאחד מהם מדבר למצלמה, מופיעה כתובית - "מלכת הכיתה", "הבולי", "הביץ'", "הביישנית" וכו'. בחיים זה לא ככה. אמנם לא לכולם אותה רמת פופולריות ולכל אחד אופי שונה, אבל עדיין, אופי זה עניין של יותר ממילה בת ארבע אותיות. כשאני נזכר בתיכון האמיתי שלי אני רואה מול עיני עשרות ילדים בטרנינגים וחולצות של "מרצ", נועלים נעלי קיפי ומעשנים נובלס. היו כל מיני סוגים של אנשים אבל לא "החנון", "הבולי" ו"המעודדת", ולא רק בגלל שזה היה תיכון בקיבוץ.

הפער הזה בין המציאות לתוכנית הטלוויזיה הופך אותה לטובה ונגישה יותר. בשישה פרקים של שלושים דקות אי אפשר לעמוד על ההבדלים בין דייב לבין בן. אז מסבירים לנו שבן (סוג של של אל גור) הוא החנון של הכיתב, בעוד דייב (מין ג'ורג' דבליו), הוא הבולי. למי שמתעניין אגב, דייב מסיים את הסדרה בזרועותיה של "הבחורה הביישנית", שהשילה עם השנים כמה שכבות של ביישנות ובגדים כדי להפוך לשפנפנת פלייבוי.

"פגישת מחזור" היא ריאליטי מהדור הישן, של "העולם האמיתי". כבר לא מדובר בחוות נמלים ממשפחת "פרוייקט Y", אלא בתוכנית שבה הצלמים מסתובבים חופשי בבית וטביעות האצבע של ההפקה מרוחות היטב על המסך. כדי להחיות את עולם היצרים והדייטים של "בברלי", התיכוניסטים לשעבר מקבלים אפטרים ומורשים לקחת איתם דייט. כך יוצא שניקול, "הבחורה הגבוהה" מזמינה לדייט את דן ב' "השחקן", שעליו היא חולמת מאז התיכון. דן לא ממש מודע לקיומה של ניקול, שדומה במידה מסוימת לארל וויליאמס, אבל זה לא מפריע לו לצאת איתה, להתנשק איתה ומיד לעבור אל נטשה המכשפת בקסמה.

כל ההתערבות ההפקתית הזאת חוטאת לחוקי הריאליטי המחמירים, אבל בניגוד ל"פרדייז הוטל" המפלצתי, "פגישת מחזור" עובדת יופי כי היא משחקת על יצרים ותגובות שכולנו מכירים. גם אם לולא הכותרת לא היינו יודעים הכותרת שבן הוא החנון, ברגע שאנחנו יודעים את זה, אנחנו מזדהים עם הסרבול שלו והמבוכה. העובדה שבמהלך השנים הוא הפך למיליונר בעוד שדן השחקן הוא בסך הכל סטודנט למנהל עסקים, לא הוסיפה לחנון ביטחון בתחום השלוש נקודות. בכלל, הדינמיקה בין האנשים לא השתנתה מאז ימי הלוקרים והצ'ירלידרז. זה שה"מעודדת השמנמנה" הרזתה והפכה נאה, לאו דווקא הכניס אותה לחבורת המקובלות ונראה כאילו דבר לא השתנה בעשור שחלף. אם זה לא ניסוי סוציולוגי, אז לא משנה, כי זה צהוב ומעניין.

ההפקה לא היתה יכולה לסיים את התוכנית בלי טבעת אירוסין. מכיוון שזה היה מוגזם לבוא ביציאה דודו טופזית ולדרוש מאחד הזוגות החדשים לסגור על חתונה, החליטו לבוא ביציאה יורם גאונית ולהפתיע את אחת הבנות עם החבר מהבית. החבר של סאמר, כוסית בשיק של שרון סטון 92, הוטס להוואי והציע לה נישואין. סאמר ההיסטרית-משהו מיד השיבה בחיוב להצעתו של החבר הגמדי והפגום. כך ניצלה התוכנית מאנטי-קליימקס שעלול היה להיווצר עקב העובדה שבתוכנית הזו אין תחרות ואין מנצח. זה מה שצריכים להבין בתוכניות הריאליטי - לא צריכים תחרות ולא צריכים מנצחים. המנצחים, בסופו של דבר, הם הצופים בבית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by