בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בואי אוחצ', יהיה מהמם 
 
 איור: ירמי פינקוס   
 
דביר בר, הזמן הוורוד

בגשם זלעפות או בחום אימים, עושים רונדלים בקינג ג'ורג' ושינקין וגוררים תיקים מלאי הזמנות. אלו הם היחצ"נים, וזה סיפורם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"בואי אוחצ', יהיה מהמם" אמרה לי פעם יחצנית אחת, בערב הראשון שבו יצאתי אי פעם לפאב של גייז. למי שחייב לדקדק בפרטים, מדובר היה בפאב ההישי ז"ל והשנה הייתה 1998. בהתחלה לא הבנתי מי זה הבחור\ה שמזמין אותי למסיבה שהוא מארגן ולמה לעזאזל הוא מזמין דווקא אותי. הרגשתי מוחמא עד השמיים, ורק מאוחר יותר, כשכולי מדושן עונג, הבחנתי שאת אותה הזמנה בדיוק, הוא פיזר גם על שאר השולחנות במקום לכל פריחה רעננה, תוך שגם להם הוא לוחש את אותה סיסמת קסם: "בואי אוחצ', יהיה מהמם".

אז הלכתי. והיה מהמם. היום, חמש-שש שנים אחרי, הם עדיין מקיפים אותנו, אנחנו רואים ושומעים אותם בכל מקום, לפעמים פעמיים בערב, ומעבר לכך - הם נמרצים מתמיד ורבים מאי פעם: אלו הם היח"צנים. לעומד מהצד עבודת היח"צנות נראית כמו ג'וב חלומותיה של כל קוקיצה מתחילה: כניסות חינם לכל המסיבות השוות בעיר (והשוות פחות), שתייה חינם (למרות שלפעמים מדובר בוודקה ישראלית זולה) והתחככות עם כל המי ומי בתעשייה בארץ (תתפלאו איך גם מוכרת בגדים בשינקין הופכת פתאום לאושיה). אלא שבתכל'ס, מסתבר, רובם נאלצים לעבוד בעוד עבודה או שתיים כדי לגמור את החודש, והוורידים ברגליים לפעמים זועקים לעזרה מרוב סיורים במתחם קינג גורג' רבתי. אבל מה לא עושים כדי שאתם תהיו במסיבות שלהם.

רבים מהבליינים למשל, מכירים את אדם, האיש וההזמנה מליינים של מועדונים כמו הדום ולילינבלום 25 ובאחרונה גם ממועדון אקספוז. אדם, רק בן 21, פרט לעובדה שתראו אותו כמעט כל ערב בכל מקום שבו ישרצו הומואים, הוא חייל משוחרר שמשלים הכנסה גם כנציג טלמרקטינג של חברת ביטוח. "אני לא רואה את עצמי עובד לנצח בתחום הזה של חיי לילה" הוא אומר ומייד מסייג: "אלא אם כן אוכל להרשות לעצמי לפתוח מועדון משלי אבל זו לא בדיוק השאיפה שלי בחיים. כרגע זה כיף, זה נחמד, כשיש מסיבה שמצליחה ורואים את התגובות בסוף הערב או בימים שאחרי מאנשים שמדברים על המסיבה שלך, זה הכי כיף בעולם, אבל יש רגעים גם הרבה פחות זוהרים".

- כמו למשל?
"הכי מבאס בעבודה הזאת זה הלחץ שהמסיבה תיפול ושאנשים יתאכזבו והלחץ הזה רק גובר ככל שמועד המסיבה קרב. לפעמים אתה עומד בכניסה ולא משנה שתרשום על ההזמנה שהמסיבה מתחילה ב-23:00, חופשי אנשים יגיעו ב-01:00, ולפעמים אני כבר חושב שלא יגיעו אנשים וזה יכול למרוט עצבים".

- מה הדבר הכי מגעיל שנתקלת בו במסגרת עבודתך כיחצ"ן?
"קרה לי, בתקופה שעבדתי בדום, שהגיע מישהו מוכר בקהילה עם בן-זוגו ושניהם קיבלו כרטיסי חינם. באותו ערב היתה איזה בעיה בהופעה ופתאום אותו בן-אדם, שמקבל יחס טוב מכולם, מתהפך עליך, נהיה מגעיל ומתחיל ללכלך ולצעוק ולעשות פדיחות. אישית, אנשים כאלה מאכזבים אותי. אנחנו לא מצפים למי יודע מה אבל מינימום של התנהגות של כבוד הדדי".

- איזה טיפ היית נותן ליחצ"ן המתחיל?
"ליח"צן המתחיל הייתי מציע להיות תמיד נחמד עם כולם, כי בסך הכל היום אתה למעלה ומחר אתה למטה וכולם בני אדם. יום אחד אולי אני אצטרך מישהו מהאנשים שאני מזמין למסיבות".

"זאת עבודה קשה אבל עבודה שמאד כיף לעשות אותה וזה מתוך בחירה" אומר אמיר גוב, מי שהתחיל את הקריירה שלו בתור יח"צן במועדון הדום. מאז, הספיק גוב, בן 23, גם לנצח על כמה וכמה ליינים משלו (פיל, מזורשי בקלישר, פטיש, ג'וי) תוך שהוא מקפיד גם לעשות עבורם את מלאכת היח"צנות בעצמו.

- מדוע היום, כשכבר יש לך ליין משלך, אתה לא מעסיק יח"צנים כמו שאר הקולגות?
"כי זו הדרך לשמור על קשר אמיתי עם הקהל ולשמוע פידבקים. איך שאני רואה את הדברים זה לא פחיתות כבוד, ובאופן אישי, אני אוהב להזמין את האנשים שאיתם אני גם שומר על קשר חברי ככל שניתן. מעבר לכך חשוב לי גם להפגין נוכחות בעסקים הוורודים שאני מפרגן להם, חלק מהפרגון הזה למשל מתבטא בעובדה שבליין שלי ("קרוז" בימי שלישי במוב) יכולים יח"צנים מליינים אחרים לחלק הזמנות. אני מאמין שתחרות עושה רק טוב בתחום הזה".

- מה הכי מבאס בעבודת היח"צנות?
"בהחלט ישנם ימים שבהם אין לי מצב רוח להסתובב בעיר. בימים כאלה אני מעדיף פשוט להישאר בבית, כי לעבודה מהסוג הזה צריך מצב רוח. וחוץ מזה, גם לקהל מותר לנוח ממני. אבל זה מתגמד לעומת הדברים הטובים שיש בעבודה הזאת, כמו פידבקים טובים מאנשים שנהנו במסיבה שלך".

- טיפ קטן ליח"צן המתחיל?
"שיהיה לו פלפל, ביטחון עצמי ותקשורת אישית ברמה גבוהה, אלו הדברים הכי חשובים".

מי שיש לו גם פלפל, גם ביטחון עצמי וגם תקשורת אישית הוא עידן ארביב. ארביב, בן 22, ייחצן תקופה ארוכה את הדום' והדיפ. אלא שעד מהרה שבע ארביב מהביצה התל-אביבית והחליט לעשות הפסקה קטנה ולרדת לאילת, כדי לעשות את אותו הדבר, עם כמה הבדלים קטנים.

"היח"צנות באילת שונה לגמרי מהיח"צנות בתל-אביב", הוא ממסביר בכובד ראש. "בעוד שבתל-אביב עוברים מאחד לאחד ומזמינים באופן אישי, באילת אתה צריך להתמקד באנשים שבאים מצפון לעיר, כי האילתים עצמם לא משלמים למסיבות (ארביב מייחצן את ליין הפרידום בימי שישי במועדון הפלטיניום) ונכנסים חינם לכל מקום. לכן העבודה העיקרית היא מול אנשים מחוץ לאילת וזה מערך שונה לגמרי".

- מה כוללת עבודת היח"צנות באילת?
"בין היתר אתה צריך להסתובב בקניונים, להשאיר הזמנות בכל מקום אפשרי. העובדה שכל תושבי החוץ מתרכזים בבתי-המלון מצריכה היכרות אישית עם עובדים במגוון בתי-מלון. אתה צריך לעבור בחופים השונים, מקומות שבהם הקלאברים מסתובבים".

- על פניו זה נשמע כיף, כל היום בחוף ובקניון, יש גם רגעים קשים?
"הכי קשה בלהיות יח"צן זה שישנם לא מעט רגעים שבהם צריך להיות צבוע. יש לא מעט אנשים שבא לך להקיא עליהם כשאתה אומר להם שיהיה נורא כיף לראות אותם אבל בתכל'ס זה ממש לא ככה".

- העבודה הזאת שמצריכה גם לא מעט ליטופים, נשיקות וחיבוקים מפריעה גם לזוגיות?
"בוודאי, וזו בדיוק הסיבה שבגללה עזבתי לאילת. זה מגיע למצב שאתה עומד בכניסה למועדון ובן אדם אוהב אותך או לא לפי גובה ההנחה שנתת לו באותו ערב. או שאם אתה מנסה לצאת עם מישהו אז הוא שומע עליך כל מיני דברים מכל מיני אנשים, וזה ממש לא משנה שתנסה להגיד לו שזה לא נכון או שהבן אדם הזה לא מכיר אותך בכלל. אבל יש אנשים שמפיצים כל מיני שמועות, ובכלל, יש הרבה הקרבה אישית. כשעזבתי לאילת זה כבר הגיע למצב בלתי נסבל".

- אז מה בכל זאת כל כך טוב בעבודה הזאת?
"הכי כיף בעבודת היח"צנות זה שהיא נותנת לך המון כוח, המון בטחון, אתה מרגיש טוב עם עצמך".
 
- טיפ ליח"צן המתחיל?
"אם הוא נמצא במערכת יחסים, שלא יסתנוור ממה שמסביב. אני רק יכול להגיד שהטיפשים אכן מסתנוורים. הכי חשוב זה להאמין במה שאתה עושה. כסף גדול אין שם, ולא עובדים בזה בשביל המשכורת - אלא בשביל ההרגשה".

ארביב יודע על מה הוא מדבר. על פי מקורות יודעי דבר, שכר היח"צנות נע בין 300 שקלים לשבוע עבודה ליח"צן מתחיל בליין קטן, ועד 5,000 שקל לחודש ליח"צן מאוד מנוסה בליין מאוד-מאוד מצליח. וכאלה, כאמור, אין הרבה. רוב היח"צנים, מרוויחים סכומים הנעים באיזור ה-3,000 שקל לחודש.

מי שהגיע לתחום לגמרי במקרה הוא משה שושן, שמלווה את שירזי וליין ה-FFF מזה כארבע שנים. שושן: "התחלתי לעבוד בסצין בערבים שמיועדים לקהל סטרייטי, תוך כדי שלמדתי תיאטרון בסמינר הקיבוצים. את שירזי הכרתי כשהייתי כבר בשנה השלישית של הלימודים, אחרי תקופה שבה עבדתי כמלצר במקום והתחלתי לעבוד אצלו בסלקציה". שושן, בן 29, הוא למעשה גם שחקן בחסד, בניגוד לתדמית שאולי נוצרה לו במהלך השנים של 'רק יח"צן'. בין השאר הוא השתתף ב"חלום ליל קיץ" בהפקה של שמואל וילוז'ני, שם גילם את אוברון, ושיחק ב"גברים בשמש", הצגה פלסטינית שהמשיכה מאוחר יותר לתיאטרון הערבי-יהודי ובהפקות תיאטרון נוספות.

"עבודת היח"צנות מצריכה ממך להסתובב בכל מקום, בכל זמן, שיראו אותך תמיד. אבל יש לזה רובד שהוא הרבה מעבר לכך. במשך השנים שאני עובד בתחום דאגתי לשלב בעבודה את הפן האישי. בניתי מאגר טלפוני שיוצר קשר מדי שבוע עם הקהל הקבוע שלנו, ולא דרך sms שנראית לי שיטה מנוכרת ואני אישית עד היום סולד ממנה. כששומרים על קשר טלפוני אחת לשבוע, ואתה זוכר ימי הולדת של האנשים הקבועים ואז אתה מצ'פר אותם - אם בכניסות חינם ואם באיזה דרינק - זה עושה את הדברים להרבה יותר אישיים ונעימים. אתה עושה להם בעצם את הערב".

- עד כמה אתה כיח"צן מעורב בהפקה של המסיבה ובקונספט שלה?
"מי שדואג לפן הקריאטיבי של המסיבות זה שירזי, אבל אני ושאר האנשים שעובדים איתנו שותפים מלאים לאורך כל שלבי ההפקה. ככה אנחנו יכולים למכור הרבה יותר טוב רעיונות שאנחנו שותפים לו ומכירים אותו מהיסוד. לעיתים ממש רחוקות יש רעיון שלא נראה לי, וגם אז, היחסים בינינו הם כאלה שאני מרגיש הכי חופשי להגיד מה דעתי. אני לא בא רק לחלק פלאיירים".

- יש רגעי שבירה אחרי ארבע שנים?
"הכי מבאס, וזה קורה לכולם בקהילה, שנוצרת לך איזו סטיגמה מסוימת מבלי שאנשים באמת מכירים אותך. כשזה מגיע לזוגיות, מי שרוצה לקבל אותי היום, צריך להבין שהעבודה הזו היא חלק מהחיים שלי, חלק שאני אוהב בהם. ומעבר לכל זה אני יכול לומר שישנו פער עצום בין מה שאני בחוץ לבין משה של הבית. בילוי מבחינתי זה לשבת בבית ולראות סרט טוב בדי.וי.די עם חברים. אנשים לא מבינים שהעבודה שלי זה בילוי של אחרים, ומה שהם מגדירים כשעמום זו ההנאה שלי".

- מה ההבדלים בין יחצ"ן מנוסה ליח"צן צעיר?
"כשאני התחלתי ליח"צן לא היתה תחרות ממש. פער הגילאים עושה את ההבדל. אותי לא היית רואה קורע לליין אחר איזה פוסטר או רב עם מישהו אחר, אני לא מאמין בשיטות האלה".

- טיפ למתחילים?
"שהשתן לא יעלה להם לראש ושיאמינו במאה אחוז במה שהם עושים".

את היריבות כביכול שעליה מדבר שושן, חווה אבי אנקורי על בשרו. אנקורי (32), הידוע גם בשם החיבה "אביבה", ליווה את שירזי במשך תקופה ארוכה. לפני מספר חודשים הוא פרש והפך למנהלו האישי של חברו הטוב ביותר, די.ג'י. עופר ניסים, רזידנט ה-FFF.

"אני זוכר שבשיא התחרות בינינו לבין הדום" משחזר השבוע אנקורי, "הומצאה תחרות פוסטרים בשינקין".

- תחרות פוסטרים? ספרי פרטים.
"הסיכום ביני לבין יח"צנית שלא אנקוב בשמה היה שכל אחד מקבל צד אחד של הרחוב, ומי שהיה מסיים לתלות פוסטרים ראשון בצד שלו, זוכה בזה שהוא יתלה פוסטרים גם בצד השני. בדרך-כלל אני הייתי זוכה".

- מה הדבר הכי קשה שזכור לך?
"הכי קשה במקצוע זה לא לקבל את הערכה מהקהילה. אנשים לא חושבים שאתה באמת רוצה להביא אותם למסיבה ושהם ייהנו. הם סבורים שהכל זה פוזה והם לא באמת מבינים שאתה בעצם נושם וחי את המסיבה. יש אנשים שחושבים שזה הפאלש החדש וזה ממש לא ככה".

- ניסו להתחיל איתך רק כדי לקבל הנחה או כרטיס חינם?
"זה קרה לא פעם, אבל הכל מסתכם בסופו של דבר באינטואיציה ותחושות הבטן של אותו יח"צן. כבר נתקלתי בבחור שאחרי שחילקתי לו הזמנה באיזה בר הגיע למסיבה ואמר לי "הגעתי רק כי ידעתי שאתה תהיה פה", אבל הוא קיבל הנחה רגילה כמו כולם כי אני כבר יודע לזהות מתי מגלים בי עניין אמיתי ומתי לא. קשה מאד לעבוד על מישהו כמוני, שחווה מערכות יחסים שהארוכה ביניהן היתה של שש שנים".

- פעם סיפרת לי שאתה מרגיש כמו 'מזוזה' כשאתה עומד בכניסה למסיבה וצריך לנשק ולקבל נשיקה מכולם. יש עוד מילים בלקסיקון היח"צנים?
"עם הזמן מתפתח הומור בין יח"צנים. דוגמא שהמצאתי היתה להגיד ליחצ"ן מתחרה 'שמעתי שהיה לכם ערב סקטים'".

- ערב סקטים?
"הכוונה שהיה ריק ככה שמי שכן הגיע אליהם, יכול היה בכיף להחליק ברחבה עם סקטים כי היה לו המון מקום".
 
- מעבר להומור, איך התבטאה התחרות בשטח מול המתחרים?
"בסך הכל, בניגוד לשמועות, לא היו קללות או איומים או דברים מהסוג הזה. היתה תחרות בריאה, תחרות שגרמה להרבה אדרנלין וזה הביא לזה שהקהל הרוויח בסופו של דבר, כי כל צד התאמץ לתת מוצר טוב יותר. בהתחלה אמנם לא היו כללים מוגדרים בתחרות הזאת, אבל מהר מאוד כל צד למד את הצד השני ונקבעו כללים כמו מי מדביק את הפוסטר שלו איפה, מי מעל מי. ולמרות שלא פעם ראיתי מישהו אחר תולש לנו פוסטר או מדביק את הפוסטר שלו על שלנו, לא נכנסתי לוויכוחים האלה, כי זה לא הסטייל שלי".

- וכמו כולם, תן גם אתה טיפ ליח"צן המתחיל.
"אף פעם אל תשקר לקהל, תאמין במסיבה שלך, במוצר שלך, ותנשום אותו. אחרת זה לא יעבוד".

מי שלא צריכה לדאוג מפני תחרות של ממש היא הילה, בת 21, שכבר כמעט שנתיים מיח"צנת את ליין ה-Women Party של הצמד אילנה שירזי ודגנית (דיגי) ברוכי. "ישנם כמה הבדלים מאוד בסיסיים בין ליח"צן מסיבות גייז לבין ליח"צן מסיבה ללסביות", אומרת הילה. "הומואים מטבעם הם הרבה יותר בליינים, הם יוצאים הרבה יותר, שותים יותר ובכלל, מבלים הרבה יותר. לסביות שונות מאוד מהבחינה הזו. הן גם מאוד ביקורתיות. הן יעדיפו לשבת בבית עם החברה ומאוד קשה לשכנע אותן לצאת".

- אז איך בכל זאת את עושה את זה?
"מדובר בעבודת שכנוע לא פשוטה. כל הזמן צריך לגרות אותן במשהו חדש ומרענן שיהיה במסיבה. בגלל זה אילנה ודיגי כל הזמן חושבות על הזמנות מיוחדות, על איזה גימיק למסיבה שימשוך לסביות לבוא, על איזו אטרקציה. הלסביות מאוד אוהבות שמגוונים להן".

- אבל למעשה העבודה שלך קלה יחסית בהשוואה ליחצ"ן שצריך לחרוש את העיר בלא מעט מקומות גייז.
"זה נכון, לי בעיקר יש לעשות יח"צנות במינרווה ובימי שלישי בקרפה דיאם. עכשיו סגרו את הריינבו, ככה שזה מקום אחד פחות לבקר בו, אבל יש לנו רשימות טלפונים גדולה של נשים שהרבה מאוד שנים מלוות את הליין. אנחנו גם מפרסמות את הליין בעיתונים, באינטרנט ואני גם מסתובבת באזור שינקין, שמה הזמנות בקיוסקים ובכל מיני חנויות. זה נכון, העבודה הפיזית פחות קשה מעבודה של יחצ"ן מסיבת גייז".

- דיברת מקודם על הביקורתיות שאת נתקלת בה, איך היא מתבטאת?
"הביקורתיות זה הצד הכי קשה וזה פן די מצחיק, כי יש לסביות שמתקשות לראות את עצמן כפי שאחרות רואות, וקרה לי למשל שנתקלתי בבחורה בת 19 שאומרת לי 'למה יש הרבה ילדות במסיבה?' למרות שהיא בעצמה עוד ילדה. או למשל ערסית שתבוא אלי ותשאל 'למה יש הרבה ערסיות במסיבה?'. כבר למדתי לקחת את הדברים בהומור ולחיות עם זה. אין אצלנו סלקציה מהבחינה הזאת. יש לנו יתרון נוסף, וזה שאנחנו הליין הקבוע היחידי ללסביות, מה שגם עוזר בעבודה שלי, כי אני לא נתקלת ביחצ"ניות נוספות שאני צריכה להתחרות איתן".

- לא נסיים לפני שגם את תנדבי איזה טיפ ליחצ"נית המתחילה.
"הדבר הכי חשוב זה לאהוב את המסיבות, לאהוב לצאת ולבלות, וכמובן, הרבה סבלנות והתמדה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by