בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כשאתה בא לבריכה, תביא מגבות 
 
 
דנה רוטשילד

דנה רוטשילד מסכימה עם אריאל שרון וממשלת ישראל: השגריר הנרגן ייצג במעשיו החמומים את כולנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יכולתי רק לנסות לדמיין מה אמר אריק שרון בשיחת הטלפון התומכת בשגריר ישראל בשבדיה, צבי מזאל. אני בטוחה שהמשפט "היצירה היא מתן לגיטימציה לטרור", שהופיע בכל התייחסות ישראלית רשמית לפרשייה, חזר על עצמו כמה פעמים. אולי גם ציטוט מבגין, זה שהתייחס לאירופאים כאלו "שכשאנחנו כתבנו את התורה עוד היו על העצים". אין מה לומר, האנטישמים האלה לא מבינים בתרבות בשיט, רק שנאת ישראל בראש מעייניהם.

למזלנו, צבי מזאל לא היסס כמו איזה יהודון לנוכח האנטישמיות הבוטה: כשראה את המיצג הפלצני משהו, "שלגיה והשיגעון של האמת", מיד הפגין את כישוריו כנציג ישראל, קרע את הכבלים החשמליים שהיו מחוברים אל העסק והשליך לבריכת הדם את אחד הפנסים. כך ייעשה לעוכרי ישראל. נכון, האמן דרור פיילר שאחראי למיצג הוא אמנם ישראלי במקור, אבל כמו שמזאל תיאר אותו, מדובר בשמאלן "שמשמיע את המילה ישראל יחד עם המילה אפרטהייד". זה לא ישראלי, זה. ייתכן שאף אין לו לב יהודי חם.

האירופאים לא מבינים אותנו, מקוננים תדיר במשרד החוץ. אולי לא מבינים, אבל בהחלט יודעים עם מי יש להם עסק. מנהל התערוכה השבדי אמר כי הוא יכול להבין ויכוחים, התנגדות, מכתבי מחאה, "אבל אי אפשר לקבל אלימות. זה בלתי מתקבל בתרבות הזו ובמוזיאון הזה". כלומר אצלנו, השבדים, אלימות לא מתקבלת היטב. אצלכם, כך אני מבין, זה אחרת. אצלכם אלימות היא נוהג מקומי. הנה, לפני פחות מחודש, כך שמעתי, ירה הצבא שלכם על חבר פרלמנט שלנו במהלך הפגנה לא אלימה. שרון השיג את מבוקשו – לפני אי אילו שנים הכריז כי ישראל צריכה להתנהג כמדינה משוגעת. שיפחדו קצת, הגויים, אין דבר, העיקר שלא יתעסקו איתנו. מנהל התערוכה באמת נשמע קצת מפוחד, הוא ניסח את דבריו לעיתונות הישראלית במתינות, בפשטות יתרה, כמו בשיחה עם ילד מפגר ומגודל שיכול להטיח את ראשו בקיר כך לפתע, ויש לשקול כל מילה כדי שלא לתת לקוף המגודל שום תירוץ להתנהגות אלימה.
 
בסך הכול מדובר בעוד שלב בהתנתקות השיח הישראלי מזה האירופי ובהמשך בניית הדימוי הישראלי כבבון כוחני וחסר עכבות. כאן, בפרובינציה המנותקת שלנו, כולם נתמלאו פליאה גדולה על כך שישראל נתפסת כאיום מספר אחד על שלום העולם. אין מה לעשות, ספקו כפיים במשרד החוץ וניסו לחשוב על דרך יחצ"נית לצאת מהשבר. נכון, הכיבוש לא מצטלם טוב מבחינתנו, אבל לפחות נצטייר כמנומסים. או אז השיקו את הקמפיין הפתטי של משרד החוץ לחינוך התייר הישראלי. אל תפדחו אותנו, הזהירו אותנו, כל אחד מכם הוא נציג של מדינת ישראל וממילא יש לנו יחסי ציבור מחורבנים בעולם, אנחנו לא צריכים את גניבת המגבות שלכם על הראש שלנו.

מכיוון שאיני שולטת בנתוני גניבת המגבות מאז הושק הקמפיין, אין אלא לנחש שגם אם אכן חלה ירידה, לא מהמגבות תצא הגאולה. העובדה שהמדינה הזו כובשת עם שלם במשך 36 שנים ולא רק שמתייחסת למצב כאל נורמלי, אלא אף משוויצה תדיר שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון - היא זו שאחראית למבוכה שכל תייר הגון נתקל בה בחו"ל, כשהוא נשאל למוצאו. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון היא דמוקרטיה ליהודים בלבד – וכיום כבר קצת קשה להסתיר את זה, עם התמונות משכם וג'נין הנצורות, או הגטו-שיק שנותנת גדר ההפרדה (המכונה גם "חומת האפרטהייד", תלוי את מי שואלים) לתמונות מכפרים הפזורים ברחבי השרון.

ההתבהמות הפושה הזו מיוצאת לחו"ל ביחד עם גונבי המגבות - תיירים יוצאי צבא למיניהם, שהתרגלו לכסח אנשים שלא נראים להם במכות, או לפחות לירות להם ברגליים. אין אלא להודות לשגריר מזאל, שבמקום לטרוח ולייצג את ישראל בנאומים, מכתבי מחאה ואימאג'ים שמספקת מחלקת התעמולה הישראלית של משרד החוץ, המחיז להם במיצג קטן משלו מה היא מהות הישראליות. למען ידעו כולם שאם מעצבנים אותנו, לא יהסס העם היושב בציון להגיב בסיכול ממוקד, ואפילו מדובר במוזיאון אמנות בשבדיה, ולא ב"קן מחבלים" בעזה.

במדינה שתקציב האמנות שלה עומד בסדר גודל של תקציב האירוח של משפחת שרון, הסיכוי של יצירת אמנות להגיע לעמוד הראשון קיים – אם בכלל – רק אם היא תשמש כרקע להתרחשות אלימה ורוויית טסטסטורון, כמו שאוהבים כאן. השגריר, כמו שניסח זאת אריק שרון בעצמו, ייצג את כולנו. "הממשלה עומדת מאחורי המעשה", הוא אמר. שאר התגובות מהממסד הישראלי גיבו גם הם את התנהגות השגריר. מלא שם באנטישמים, הסבירו לנו, ולפעמים צריך לעשות, לא רק לדבר.

לא מבינים כאן למה מגנים את השגריר על כוחניות בטוב טעם שכזו. לא מבינים מה הבעיה עם הכיבוש, או עם גדר ההפרדה. "הערבים מבינים רק כוח", מסבירים לתקשורת העויינת אנשי צבא ומדינאים בגרוש. אבל זה אנחנו, כנראה, שמבינים רק כוח. ויודעים לדבר רק בכוח. סוף סוף אימצו במשרד החוץ את הגישה הזו כמדיניות רשמית גם לארצות שאנחנו לא נמצאים איתן במלחמה. זה אמנם נורא מביך, אבל נכונו לנו עוד רגעים משעשעים בעתיד. דמיינו את משפטו של שרון בהאג – "הם מבינים רק כוח, האנטישמים", הוא יאמר לעצמו. ומול עורכי הדין המעונבים והמליצות המשפטיות שלהם הוא רק יקום ממקום מושבו, יפתח את החגורה, יפשיל את מכנסיו ויכריז ש"כל ממשלת ישראל עומדת מאחורי מעשיי", ויתחיל להשתין. אולי אז מישהו שם באו"ם יבין את הרמז. נציגי מדינת ישראל צריכים טיפול.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by