בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לכסח לו את האימ-אימג' 
 
 
איתי נאור

איתי נאור עם מספר תובנות בעקבות אנדרלמוסיית השגריר שוחר האמנות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני פקוע בעצבים לאורך כל היום. ולא רק בגלל שבשביל שמאלני הומני כמוני, פגיעה ביצירת אמנות, לא משנה מאיזה עדה, משתווה למה שימנים כמוכם מרגישים כשצוחקים להם על בגין, או על אלוהים, או על מה שאתם לא מאמינים בו. אני מתפוצץ בגללי. בגלל שבדרך פלא הופתעתי מכותרות העיתונים של הבוקר, מכך שראש הממשלה ומדינת ישראל התגלו כמחזקים את מעשהו של השגריר. אני הרי קורא את העיתונים והטוקבקים כל יום, אבל עד כדי כך התרחקתי רגשית. עד כדי כך התחפרתי עמוק בתוך גומחת ההכחשה.

"מיצג השנאה", היתה הכותרת של העיתון הלאומני בישראל, "מעריב" (מברוק על העלייה בתפוצה). בכותרת המשנה דאגו להתייחס לעבודתו של דרור פיילר כעל "יצירת אמנות", במרכאות כפולות ומכופלות. המאמר שהוצב בשער הוא של בן כספית, החכם באדם, שכתב משהו שמריח כמו מה שהתפזר בשבת בכל באר שבע, וששיבח את השגריר מזאל ב"כל הכבוד" על מעשהו (גם אם היה "אסור לו לעשות זאת"). תשמעו, אומר כספית, מדובר הרי ב"ג'ינג'י חם". כולם יודעים זאת. אפשר לסלוח לו על שעשה כפי שכולנו מרגישים פנימה.

רק שכרגיל, כולם הרגישו בלי לחשוב. אף אחד לא הבין את העבודה, ולא ניסה להבין. אף אחד פה לא קורא את הטקסט, ובטח שלא את מה שמתחתיו. רק לאימג'ים מגיבים פה - והכל בבולמוס אינסטינקטיבי של תנועות לא מבויתות. ראית תמונה של היטלר – הפשל שרוולים. של יאסר ערפאת – עבור למצב מחסנית בהכנס. של מחבלת מתאבדת - קבל אור ירוק לתקוף.

אני חושב על זה, ונזכר בסצינת שטיפת המוח ב"תפוז המכני". דומה כי אריאל שרון וצוותו יכולים לחייך, שכן השטיפה הושלמה. אסופת הנפלים היושבת בציון, מנוונת רגשית ומעומעמת שכלית, כווננה כראוי. כעת הישראלי המצוי, המאומן בעיקר לשיטוט בין דימויי פרסומות, יודע לעכל רק את החזית של הפרונט של התמונה הנהירה שמוגשת לו. תמונה של מורן אייזנשטיין – עבור למצב זקפה. של בדיחות גזעניות על רוסים – התחל לצחוק. של דגל ישראל מתנופף – לחלח את עיניך.

ולמספר תובנות מעט יותר רגועות:

1. צדק עפר שלח כשבמאמרו ב"ידיעות" מהבוקר רמז על ההנחה הישראלית-האוטומטית כי כל התבטאות או ההתייחסות מחו"ל שקשורה לישראל היא בהכרח אנטי-ישראלית או פרו ערביסטית. ייתכן בהחלט כי ברירת המחדל הנרגנת הזו קשורה לתחושת אשמה מסוימת שאיכשהו כן קיימת פה.

2. לפי הדיווחים, השגריר הגיע מוכן מהבית לבצע את הפוגרום ביצירה של פיילר. הוא התנהג כמו רוקסטאר, זרק דברים לבריכה, רב עם כולם והורחק מהמלון. העם הטיפשי כה כמה לשמשון גיבור-ריאלטי שכזה. הראש שרון כמה לכל ספין תקשורתי שירחיק את התקשורת מלהתעסק, בעל כורחה, בפרשיות ההארד-קור-שחיתות שאומרות להתפזר השבוע. אחלה בונדג'.

3. ב"מוסף הארץ" מלפני כמה חודשים פורסמה כתבה נרחבת על המחבלת הנאדי ג'ראדאת, שתמונתה הוצגה בעבודה של פיילר. הכתבה גוללה את סיפורה של האשה, והוזכרו שם המניעים האפשריים שהובילו אותה להתאבד ולקחת איתה עוד 21 אנשים חפים. על קצה המזלג, סופר שאהובה נהרג ע"י צה"ל. וגם אחיה. זכור לי שהייתי בדיכאון גדול אחרי הכתבה. לא זכור לי שמישהו ניסה להצית את המערכת ברחוב שוקן. ייתכן שהמודיעים של השגריר לא קוראים את העיתון השלישי בגודלו במדינה.

4. עד כמה שמזאל מחזיק מעצמו חלוץ, הוא לא הראשון שמעדכן בעצמו יצירות אמנות. קדמו לו כל מני חבר'ה כמו סלבדור דאלי או הסיטואציוניסטים. סכום פעולותיו החתרניות, שתועדו בצילומים נעים, יתקיים כעת באופן עצמאי לחלוטין. אמני וידאו ארט – אל תפספסו את הפוטג' הזה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by