בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מאה שקל 
 
 
מורן שריר

מורן שריר צפה בספיישל פרסומות 2003 והגיע שוב למסקנה ההגיונית: ערוץ 10 צריך לשאוף להיות כמו ערוץ 2 הנסיוני

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ספיישל פרסומות 2003, אתמול בערוץ 10, החל בצורה קצת תמוהה. מול המצלמה נעמד אדם צנום ומלא ביטחון ונתן שלוש דקות של סטנד-אפ, משל היינו בשנת 92 ודבר לא השתנה. מדי פעם עברה המצלמה מול הקהל הנלהב - שלוש שורות של כיסאות בהם ישבו כמה חבר'ה. זיהיתי את עורך דינו של אלון מזרחי, בנצי בעייאר, ואת הגמד מ"שמש", שישב שם מוזנח מתמיד ונראה כמו טיזר לדובר קוזאשווילי. בכלל, כששחקנים בהוליווד מגיעים לאוסקר או לג'יי לנו עם זקן, זה אומר שהם עובדים על תפקיד אופי. בארץ זה אומר שאין להם כסף לסכין גילוח.

בכל אופן, אפשר היה להבין שמדובר כאן בשכונה ולא ממש בספיישל יוקרתי. כשבערוץ 2 עושים ספיישל, החבר'ה מפמפמים לנו חודש בראש עם טיזרים ופרומואים. פה הדלקתי טלוויזיה, זפזפתי ובמקרה נחת עלי ספיישל. הכנסתי את הראש לאווירת של "הפקה זולה ומביכה" והמשכתי ללעוס את התוכנית, וממש כמו במעדן הגולן, אחרי שטעם הלוואי התעשייתי התפוגג, החל לפתע ללטף את החיך שלי טעם מענג, כמעט משכר.

סליחה על ההשתפכות, אבל פתאום ראיתי מול העיניים שלי טלוויזיה כמו שתמיד אהבתי. הבנתי, בפעם השביעית החודש, מה הייעוד האמיתי של ערוץ 10 - הוא פשוט צריך להיות ערוץ 2 הנסיוני. הוא קטן, דל תקציב, מודחק, אנדרדוג ורק אנשים שמאסו במונופול השולט צופים בו בתוכניות שהן לא אקזיט. אז אולי לרוב האנשים עדיין לא נמאס מערוץ 2 אבל בהחלט יש הרבה שמחפשים אלטרנטיבה. ואתמול מצאתי אלטרנטיבה חתרנית כמעט.

רשף לוי השנון ניצח על אחת ההפקות היותר זולות שראיתי. כיאה לספיישל, הביאו לאולפן רקדניות/צ'ירלידרז אבל מכיוון ובערוץ לא יכלו לעמוד בתעריף של אתי פולישוק, הם הביאו את הרקדניות של שרית אביצור מפתח-תקווה (הרקדניות של שרית אביצור, כמו ערוץ 10, מתאמצות יותר בגלל שהן מקום שני). האווירה באולפן היתה מקושוקשת, הליין אפ פארטאצ' והתוכן מטופש. אבל זה היה מקסים. לא היה מתח אמיתי לגבי הזוכים בכל קטגוריה, כי כבר בתחילת התוכנית הציג רשף לוי את האורחים שיופיעו, ואלו, מן הסתם, היו הזוכים. אז באו כמה אורחים צפויים וטראשיים מדי כמו אניטה פללי, ונדמה שהאצבע המהירה של המפיקים על החיוג המהיר לאורי אמנותי ויעל לוונטל כשחקנים אורחים, היא אולי מהירה מדי. אבל היו יעל גולדמן ואגם רודברג ורן לוי, שהם כולם אנשים שהכותב מאוד מעריך.

האווירה באולפן היתה של "אפשר לעשות מה שרוצים כי ממילא אף אחד לא רואה אותנו". אז נכון שלא נעשו דברים ממש מטורפים או קיצוניים, אבל בהחלט היתה תחושה של "העולם הערב"-"נייס גיא". מעניין שבתוכנית הופיע חיקוי של ארז טל כמסמן ערוץ 2 השבע ואלוף הספיישלים. לי זה היה נראה כמו העברת לפיד בין גואל הטלוויזיה הרעננה שסרח לבין ממשיכי דרכו.

מעל לכל, ספיישל פרסומות 2003 לא לקח עצמו ברצינות יתרה. את המגמה הזו בערוץ 10 החלו לונדון וקירשנבאום והלוואי ויהיה זה מסר לערוץ כולו. ככה תצילו את נפשכם. תשכחו מצ'אנל 4, תחשבו על "עולמו של וויין".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by