בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבת אדם 
 
 
אחי רז

אחי רז מנמק מדוע ספורט 5+ הוא הערוץ הטוב בארץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא חייבים להיות אוהדי כדורגל כדי להכיר בכך שספורט 5+, סניף הפרימיום של ערוץ הספורט, הוא הערוץ הישראלי הטוב ביותר כיום, נישה או ברודקאסט. אני מדבר כאן במונחים אובייקטיבים ואמפיריים לחלוטין, כמובן. תארו לעצמכם את אחד הזכיינים של ערוץ 2, למשל, או מה שאתם לא מחשיבים למוצר טוב, מביא כמעט כל יום את כל ההפקות הכי שוות מרחבי העולם, מרים מהדורת חדשות יומית, מקדם גם סיפורים שנמצאים בשולי הא'גנדה שלו – במקרה שיש לו כזאת - מעסיק את האנשים הטובים ביותר בתחומו, והחשוב מכל, לא מתייחס אל הקהל שלו כאל חבורה של מטומטמים. על נייר המכרזים שמגישים לדורית ענבר, כל המרכיבים האלה הם אולי סטנדרט, אבל אני מכיר רק ערוץ אחד שגם מקיים.

הערוץ האחרון שזכור לי שממש נקשרתי אליו היה ערוץ 2 הנסיוני. יואב קוטנר עשה שם את "קול הפופ", המגזין המקורי האחרון שהיו לי המרץ והמוטיבציה הדרושים כדי לעקוב אחריו באופן קבוע. האמת היא שזה לא כל כך קשה לעשות מגזין טלוויזיוני טוב, במיוחד כשחלק ניכר מהחומר שלך הוא לא מקורי. הדבר הכי חשוב זה לאהוב - אבל באמת, לא סתם לסמפט - את מושא הסיקור שלך; השאר לגמרי משני ביחס לזה. הנה, עכשיו יש לספורט 5+ מגזין כדורגל עולמי חדש ומקורי, "עולם הכדורגל" שמו. אין במרכיבים הפרטניים שלו שום דבר יוצא מגדר הרגיל, אבל נדמה לי שהוא הדבר הכי טוב שרץ כרגע בארץ.

נתחיל בזה שאם קוטנר אוהב, יודע ומכיר מוסיקה (או אהוד יערי ערבים, לצורך העניין) כמו שאחד משלושת הפאנליסטים של "עולם הכדורגל" אוהב, יודע ומכיר כדורגל, אתם מוזמנים למסמר אותי בתחתונים של ליברפול ללוח התוצאות של גודיסון פארק. שגיא כהן, נדב יעקבי ואבי מלר הם הטוב, הרע והטוב ביותר של פשטידת הספורט המקומית. מלר, כמו שכתבה פה פעם עידית גיל-אשל, הוא הדבר הכי מעולה שקרה לנו מאז שייע גלזר. ב"עולם הכדורגל" הוא הפאנליסט לענייני מולדת הכדורגל – שזה המקרה הכי קלאסי של לתת למישהו לעבוד בדבר שהוא הכי אוהב לעשות, כלומר לראות ולדבר על כדורגל אנגלי, והתוצאה בהתאם.

נדב יעקובי, שתופס יחד עם הזקן המבעית שלו את המשבצת הספרדית ושגיא כהן, ששובץ בחוסר ברירה על הטיקט האיטלקי למרות שהוא הכי שוחה בתור אוהד לידס, רחוקים מלהיות קוטלי קנים בעצמם. למרות חוסר החיבה האישית שלי ליעקובי, בעיקר בגלל שנראה לי שהוא משפיט את מלר במטבח של האולפנים, אין אלא להודות שהגזר עושה את שיעורי הבית שלו; ושגיא, נו, מה כבר אפשר להגיד על שגיא? שהוא האיש שאני הכי רוצה שיספיד אותי, בבוא היום?

על השלישיה הזאת מנצח מודי בראון (הידוע גם כמודימן), שאני בטח לא אחדש לכם כשאגיד שהוא איש הטלוויזיה האלגנטי ביותר שלנו. ביחד הם יוצרים את התמהיל הכי מקסים, מעין זיווג בין הלהט המשיחי של נצורי "פופוליטיקה" ההיסטורית (הבנתי שזה סטנדרט עכשיו גם ב"בטריבונה" של רצון"), כתבות צבע תוצרת בית, קצת תמונות מצב עדכניות נוסח "מה הכותרת שלך להערב, רוני" ומערכון או שניים מבית בראון. באמת, שום דבר שלא ראינו קודם.

אבל המתנה הגדולה ביותר שמעניקה "עולם הכדורגל" לצופיה, היא בעצם ההזמנה לתוך עולמם של העושים אותה באהבה כל כך ענקית. הצפיה בה ממלאת אותי בחום ורוך לא שגרתיים. כמה מדהים שיש אנשים כאלה. איזה מזל שיש אנשים כאלה.

הפולמוס המרכזי בתוכנית אמש נסב סביב השאלה "האם רונלדו הוא החלוץ הטוב בעולם?". יעקובי, שמשחק ללא קושי את המניאק, התלהט לתוך מונולוג בן ארבע דקות, שהפואנטה שלו היא שזה אבסורד ענק שעליו בכלל להסביר למה רונלדו הוא החלוץ הטוב בעולם. אני שונא את רונלדו. הוא טוב מדי. כנראה הטוב בעולם. אני שונא להודות בזה. אם זה תלוי בי, החלוץ הטוב בעולם הוא עדיין אלן שירר. אני נאנק תחת עומס המונולוג של נדב וטיעוניו. שמישהו יציל אותי בבקשה. שגיא בולם אותו לבסוף. רונלדו, הוא מסביר ליעקובי, רחוק מלהיות הכי טוב. לא רק זה, הוא אומר לו, הוא גם עושה את השחקנים שסביבו פחות טובים. דמעה של הכרת תודה עמדה לי על קצה הלחי. רציתי לחבק את שגיא. יכול להיות שהוא סתם מקשקש. הרי הוא הבטיח גם שגרמניה תנצח את ברזיל. אבל זה לא משנה. הוא החבר הכי טוב שלי. סוף סוף יש לי חבר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by