בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מדובר בפ33ה מתקתקת 
 
 
יוענה גונן

יוענה גונן צפתה במשדר המיוחד של ערוץ 10 לקראת שחרורו של מרדכי ואנונו, והבינה שישראל תקועה עדיין במנטליות של כיתה ד'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי ואנונו נחטף ברומא והובא למעצר בישראל כשאני הייתי בכיתה ד'. במשך שנים ארוכות לא כל כך הבנתי מי זה ואנונו. זה היה שם נורא, הוא שאין לומר את שמו, רק ידעתי עמוק בתוכי שהוא איש רע ושעשה פשע גדול נגד בטחון מדינת ישראל. טיב הפשע לא היה ברור, אבל כל דבר שעירב את המוסד נראה לי, באותם ימים, כמו משהו שאסור להתקרב אליו כדי לא להישרף.

הרבה שנים חלפו מאז, ואני קראתי יותר ספרים ולמדתי דברים חדשים על העולם. הרבה דברים נשארו עדיין לא מובנים, סימני שאלה שלנצח יכרסמו בי. למדתי מהי פצצת אטום - ועדיין לא הבנתי איך מישהו יסכים לייצר דבר כזה, ועוד פחות מכך איזה מוח שטני יפיל אותה על עיר שוקקת חיים. למדתי מהי פסולת גרעינית - ועדיין לא הבנתי איך אזרחים מוכנים לחיות בלי מאבק ליד המכונים והכורים שמייצרים אותה וטומנים אותה באדמה ללא כל פיקוח. למדתי שלפעמים מה שאומרים לנו אנשים "מוסמכים" הוא לא האמת המוחלטת - אבל לא למדתי איך לנקות לחלוטין את התפיסות שאותן "סמכויות" הטמיעו בי במהלך חינוכי הציוני.

נדמה שבעוד אני מתבגרת ולומדת להכיר את המציאות סביבי, מדינת ישראל נשארה באותו המקום המנטלי בו הייתי אני בכיתה ד'. העובדה הזו הוכחה מעבר לכל ספק בתכנית "פצצת ואנונו", משדר מיוחד שהפיק ערוץ 10, בהגשתו של אלון בן-דוד, לקראת שחרורו הצפוי של ואנונו (21 באפריל, לאלו מכם שחרדים לשלום המדינה).

אין טעם של ממש להתעכב על איכות המשדר. ערוץ 10, באווירה הסמי-מחתרתית שלו, כבר הצליח להעלות כמה משדרים מצוינים דוקא בשל דלות הפקתם - אך המשדר הזה לא היה אחד מהם. באולפן ישב פאנל גדול של גברים מוסמכים בחליפות (מלבד ראש המוסד לשעבר, שבתאי שביט, שבא מאובזר במעיל קאובויים חום, ושיחק גם את תפקיד הקאובוי הזוי המבט). הגברים המוסמכים בחליפות דיברו בטון יגע ועייף, והיה קשה להם לעניין אותנו או את אלון בן-דוד. דברים חדשים ממילא אי אפשר להגיד על משהו שמדברים עליו כבר 18 שנים, אז למה לטרוח.

הדבר היחיד שריתק את אלון בן-דוד היה המצגת המיוחדת (!) התלת-מימדית (!!) שטרם נראה כמותה בטלוויזיה (!!!) של מבנה הכור הגרעיני בדימונה אליבא דואנונו. המצגת המהממת היתה, כמובן, סמל של האבסורדיות של טאבו הגרעין הישראלי. כל מה שואנונו ידע וסיפר ובגללו נחטף ונאסר ונודה, הוצג בידי בן-דוד בפירוטכניקה ממוחשבת שרקח סטודנט לעיצוב אתרי פלאש. ולמרות שהיה ברור שאין כאן כל חידוש ואין כאן כל איום, בכל זאת הוצג המידע כמשהו סודי, אסור, מבהיל; בן-דוד הקפיד על טון תקיף ומאיים, וברקע נוגנה מוסיקת מתח חרישית שמרטה את העצבים והחדירה פלצות ללב.

כבר 18 שנים שהמידע הזה בחוץ, מאז סביר להניח שהוא כבר לחלוטין בלתי רלבנטי, ונראה שהדבר היחיד שאויבינו היו יכולים ללמוד ממנו הוא שתהליך רקיחת פצצה אטומית דומה למדי לבישול צ'ולנט - מוטות הפלוטוניום (או שמא האורניום?) מתבשלים 30 שעות בחומצה חנקתית, ואחר כך נאפים בתנור. גם אבא שלי מכין נשק בלתי קונבנציונלי באותה השיטה, מדי שבת. ובכל זאת, ואנונו עדיין נחשב בעיני הגברים המוסמכים במשדר, ובעיני רוב עמישראל, ל"פצצה מתקתקת" (כפי שכינה אותו במשדר איתן הבר; ומזל שלא התייחס אליו כ"פצצה תרמו-גרעינית", שלפי המשדר יש לישראל עשרות מסוגה, וכל אחת מהן בעוצמה של פי 10 מזו שהוטלה על הירושימה).

אם כן, אם נניח לאיכות הירודה למדי של המשדר המיוחד בערוץ 10, נוכל להתמקד בדבר עצמו. אותו דבר עצמו שנשכח מלב מאז 1986, בעוד חרדת מרדכי ואנונו משמשת עלה תאנה נידף לערוות היכולת הגרעינית של מדינת ישראל. במקום שמעשיו ישמשו כזרז לדיון על ישראל כמעצמה גרעינית ועל הסכנות בכך, הפכה "פארנויית ואנונו", כפי שכינה אותה עורך דינו לשעבר אביגדור פלדמן, לשיטה לחמוק מכל דיון רציני בנושא.וכך, במקום שהמשדר אמש יבקר את ממשלת ישראל על סירובה העקבי לחתום על כל אמנת פיקוח בינלאומית, דנים המומחים בחליפות על האם יש לחסל את ואנונו, להשתיקו בכפיה, או רק לסרב לתת לו דרכון כדי שלא יוכל לצאת את הארץ. לרגעים היה נדמה שואנונו הוא המצאה מתוחכמת ביותר של המוסד, בובה שכל תכליתה להסיט את המבט מהדיון האמיתי.

במקום עידוד הפארנויה, הגיע הזמן למשדר אמיתי וחסר מורא. במשדר כזה, נוכל לברר איך מעצמת הגרעין החמישית בעולם מתפקדת ללא כל פיקוח, פנימי או חיצוני, על מעשיה. נוכל לתהות מה ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של הפסולת הגרעינית, שגם עליה אין פיקוח, שמוטמנת בשטח ישראל, לכו תדעו איפה, ואנחנו ודאי שותים אותה, אוכלים אותה ורוחצים בה. נוכל לברר בינינו לבין עצמנו מה ההצדקה המוסרית להחזקה בארסנל גרעיני שיכול למחוק את כדור הארץ. נוכל לשאול איך מדינה דמוקרטית יכולה לחטוף אזרח בארץ זרה, ולכלוא אותו במשך שנים ארוכות בבידוד רק בשם הקדושה של אותו ארסנל גרעיני. נוכל לרעוד מפחד בעודנו מבררים את הסוגיה של אותם בעלי סמכות שיכולים ללחוץ על כפתור אחד ולמחוק את כולנו. נוכל לבדוק כמה כסף, באמת, מושקע שם בכור במקום בצרכיה האמיתיים והמיידיים של מדינתנו הבלתי מתפקדת.

וואנונו? לואנונו אין שום קשר ליכולת הגרעינית של ישראל, הוא לא מהווה איום עליה ולא יכול יותר לשמש כתירוץ לא לעסוק בה באופן ביקורתי. הוא הוחזק בכלא הישראלי 17 שנים, מתוכן 11 שנים בבידוד מוחלט (כש"השיא בעולם המערבי", כפי שאמר ולא בסרקזם אלון בן-דוד, הוא שנתיים בבידוד). משפחתו וחבריו ניתקו עימו כל קשר, והוא נחשב כאן עדיין לאותו השטן עליו לימדו אותי בכיתה ד'.

אלא שאני מאז כיתה ד' למדתי שואנונו לא היה שטן, אלא דמות חיובית, אמנם בקנה מידה מקומי. טכנאי זוטר בכור הגרעיני בדימונה, שבעקבות לימודי הפילוסופיה שלו הבין את עוולות הבטחוניזם הישראלי, נטש את הממסד, והצהיר ש"ישראל משקיעה יותר מדי כסף בנשק ופחות מדי בעניים". אדם שהקריב את כל מה שהיה לו כדי לחשוף את ישראל כמעצמה גרעינית, בתקופה שבה אף אחד עדיין לא דיבר על זה. מי ששאיפתו, לפי מכתב אחד ששלח, היא "פירוק הנשק הגרעיני של ישראל, והריסת הכור בדימונה ממש כשם שישראל הרסה את הכור הגרעיני בעירק". לא גאון ולא שטן. רק אחד, שבניגוד למדינת ישראל, כן הצליח להתבגר ולגלות שיש דברים שלא צריכים להתקיים בעולם, ובודאי שלא בחשכת הטאבו - ואחד מהם הוא פצצות אטום.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by