בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אני גיטרה, יש למישהו לפרוט? 
 
 
ערן דינר

ערן דינר חושב שהחדש של אריק איינשטיין עומד בכבוד כתוספת מאוחרת לצד אלבומיו האהובים מהעבר, ושהאוסף של בני אמדורסקי מהווה מחווה מרגשת לאחת הדמויות החשובות בסיפורה של המוסיקה הישראלית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שם מחייב, "שתי גיטרות בס תופים". מעורר ציפיות. לו ריד הוא זה שטבע את הביטוי על עטיפת "ניו-יורק" – האלבום שבשנת 89' גאל אותו מסדרה של אלבומים שדשדשו בבינוניות וייצב מחדש את מעמדו כאחד היוצרים החשובים ברוק העולמי. אריק איינשטיין היטיב לקלוע לתקוות הגבוהות שנקשרו באלבומו החדש כשהחליט לקרוא לו כך. זה בדיוק המהלך שהוא זקוק לו אחרי שארבעת האלבומים ששיחרר בעשור האחרון התקבלו בתחושה הולכת וגוברת של החמצה מצד הקהל והביקורת. עמדה לא פשוטה למי שהיה נער הזהב של הרוק הישראלי במשך שנים כה רבות.

כעת, בביתו החדש-ישן בחברת "הד ארצי" (איינשטיין הקליט מספר תקליטונים ב"הד ארצי" בשנות ה-60' אך מעולם לא הוציא בחברה אלבום מקורי שלם) הוא נחוש להוכיח שהאריה עוד שואג ושאלבומים בעייתיים ולא אחידים כ"שמש רטובה" מייצגים לא יותר מחולשה זמנית. לשם כך הוא חובר לאצולת הרוק התל אביבי הצעיר – פיטר רוט, שעיבד שישה מבין עשרת השירים באלבום והלחין שניים, הבילוי שלומי "כרובי" לביא, שחר אבן צור ואחרים, שביחד עם שותפים ותיקים יותר כברי סחרוף, ארקדי דוכין ויהודה פוליקר, עוטפים את איינשטיין בצליל גיטרות רוקי רענן.

גם אם התוצאה הסופית משדרת מעט עודף מאמץ, האריזה המעודכנת משרתת את איינשטיין היטב. באשר לשירים עצמם, זהו הסט המוצק ביותר של איינשטיין מזה שנים. ברמת הקונספט אמנם אין הפתעות, מדובר באותה תרכובת מוכרת של טקסטים מקוריים לצד אהבות ישנות כאברהם חלפי, לאה גולדברג ויעקב רוטבליט - אלא שהפעם ניכרת הקפדה רבה יותר על רמת התמלילים שכתב אריק עצמו ומבוכות בנוסח "מיס בננה" או "שחורה שלי" שרבצו על האלבום הקודם נחסכות מאיתנו בסיבוב הזה.

את הרגעים היפים ביותר מספקים הקאבר ל"פנסי העיר דולקים עדיין", להיט נושן של בני ברמן ז"ל לו תפר פיטר רוט חליפה סנטנאית משובבת, שיר הנושא בלחן של סחרוף ועיבוד רוק מהודק ויעיל, ו"כוכבים התחבאו בדמי", לחן ועיבוד אפקטיביים של רוט למילים נפלאות של חלפי. מנגד, "תוף בודד" של גולדברג מופיע כאן בלחן חדש ומעניין של ברי סחרוף, אבל לא מצליח לתת פייט הגון ללחן הקלאסי של מיקי גבריאלוב, ואילו "מילים מילים" שהלחין רוט למילים של איינשטיין, הוא דקירה נוספת בכיוונה של העיתונות, שמחזיר את אריק בדיוק למחוזות השגרתיים והעייפים מהם ביקש להימלט, הן טקסטואלית והן מוסיקלית, ומספק את הרגע החלש ביותר באלבום.

אם לא תצפו ממנו להמציא את השבלול מחדש, אריק מודל 2004 יספק לכם מוצר ראוי ותמורה טובה מאד לכספכם. נכון, זה בוודאי לא אריק איינשטיין הקאנוני של שנות ה-70 וה-80, אין בו את האינטימיות של "שביר" ובוודאי שלא את המהפכנות של "פוזי", אבל "שתי גיטרות בס תופים" הוא אלבום טוב בהרבה מרוב האלבומים שאיינשטיין הוציא בעשור האחרון, והוא עומד בכבוד כתוספת מאוחרת לצד אלבומיו האהובים מהעבר.
 
לאורך יותר משלושה עשורים ליווה בני אמדורסקי את הזמר העברי כזמר וחבר בהרכבים שונים, ולא פחות מזה, כמפיק ויזם שאחראי לכמה מההרכבים החלוציים ששינו את פניה של המוסיקה הישראלית. אפילו סקירה חפיפית ביותר של התחנות הרבות בקריירה שלו מציירת תמונה מרשימה – הדודאים, שלישיית גשר הירקון, "השלושרים", "הטוב הרע והנערה", הפקת "החלונות הגבוהים", אוספים כ"ירושלים של זהב" ותקליטונו הראשון של מאיר אריאל.

לא מעט בשביל נהג משאית פלמ"חניק שבכלל לא חלם לעסוק במוסיקה. לעומת הפעלתנות שהפגין בכל הקומבינציות הנ"ל, קריירת הסולו של אמדורסקי היתה מפוזרת ולא עקבית, והוא הוציא בסך הכל שני אלבומים תחת שמו. אחד בשנות ה-60' ואחד נוסף תקופה קצרה לפני שמת בשנת 94' ממחלת הסרטן. זה אך הולם שחברת הד ארצי מציינת עכשיו עשור למותו של אמדורסקי באוסף כפול שמאגד הקלטות מתקופות שונות והרכבים שונים, במטרה להציג את פניו הרבות של אמדורסקי כמבצע.

יורם רותם, שערך את האוסף, היטיב לשלב בין תקופות שונות ובין רצועות ארץ-ישראליות מובהקות כ"הן אפשר", "ילדתי אמרי" (עם נחמה הנדל) ו"ערב של שושנים" הקלאסי של הדודאים, לבין היציאות הפופיות יותר של אמדורסקי במסגרת "השלושרים" או "הטוב הרע והנערה". התוצאה היא אוסף מקיף ומרשים, שגם מגובה בחוברת מאירת עיניים ועתירת אינפורמציה, ומחווה מרגשת למי שהיה לא רק אחת הדמויות החשובות בסיפורה של המוסיקה הישראלית, אלא גם אחד הקולות היפים ביותר שלה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by