בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
למה לא קראו לזה "הר קר", בעצם? 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים החדשים שעולים השבוע בבתי הקולנוע: "קולד מאונטן", "משחק המושבעים", "תשוקה חותכת" ועוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

קולד מאונטן

 
Cold Mountain

נראה כי יוצריו של "קולד מאונטן" עבדו לפי רשימה מוכנה מראש וסימנו וי על כל תכונה שעשויה לקלוע לטעמם של חברי האקדמיה – זהו סרט רחב יריעה, ארוך, היסטורי, רומנטי, רציני, מפואר, מבוסס על ספר נחשב (חשוב מאוד) ומשובצים בו האנשים הנכונים, כולל הבמאי אנתוני מינגלה, כלת האוסקר הטרייה ניקול קידמן וסגניתה רנה זלווגר.

נוסף לאלו, הסיפור מהווה מעין גירסה מחודשת ל'אודיסיאה' הקלאסי. מעשה בחייל פצוע (ג'וד לאו), אשר עוזב את שדה הקרב בעיצומה של מלחמת האזרחים כדי לחזור לאהבת חייו (קידמן). היא, מסכנה שכמותה, לא מסתדרת לבדה בבית בדרום, ללא גברים ובלי עבד כושי אחד לרפואה, ולכן מגיעה לעזרתה נערה קשוחה ומחוספסת (זלווגר עם מבטא דרומי סמיך). בזמן ששתי הבחורות מתמודדות עם הקשיים בבית, החייל מתמודד עם מכשולים רבים משלו, ולא קלה היא, לא קלה הדרך.

פרסים ועיטורים: האם הצליח הסרט במשימתו? ובכן הוא מועמד לשבעה פרסי אוסקר, נתון שנראה טוב על כרזת הסרט, אבל בין אלו יש מעט מאוד מועמדויות גדולות, הוא לא מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר והוא כנראה יזכה במעט פרסים. שווה להמר על זלווגר, שאחרי שזכתה בגלובוס הזהב על תפקיד המשנה, אולי תביא הביתה גם אוסקר.

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את ציוני המבקרים: 74 אחוזים מהמבקרים אהבו את הסרט, לא רע אבל לא מסעיר במיוחד. הסרט מרשים ומעביר היטב את זוועות המלחמה, אבל בכל מה שנוגע לצד הרומנטי חלוקות הדעות.

הכסף מדבר: לא רק עלילת הסרט מתנהלת לאיטה, גם הכנסותיו בקופות. "קולד מאונטן" פתח באופן לא מרשים במיוחד, אבל הצליח להרוויח עד כה כ-79 מיליון דולר, שזה קצת מעל התקציב שלו.

במאי: אנתוני מינגלה (הפצוע האנגלי, הכשרון של מר ריפלי) , 155 דקות, ארה"ב, 2003.
 
Newsweek: מינגלה יודע כיצד להטיל את קסמיו על הצופים. ב"קולד מאונטן" הוא כורך יחדיו במומחיות רומנטיקה מהסרטים עם מבט היסטורי קודר.

N.Y. Post: תענוג לעיניים והישג אמנותי שמצליח לעמוד בציפיות הגבוהות שתלו בו. הצוות של "הפצוע האנגלי" (במאי ותסריטאי, צלם, עורך ומלחין) מצליח להתעלות על הרומן ההיסטורי הקודם שלהם.

Gurdian: אחד מאותם סרטים פופולאריים לאחרונה שמביעים הזדהות עם הדרום, תוך כדי שהם מתעלמים באלגנטיות ממכשולים קטנים כמו העבדות. הסרט עצמו יפה למראה, אבל בהעדר כימיה אמיתית בין הכוכבים הראשיים, הוא משעמם למדי.
 

משחק המושבעים

 
Runaway Jury

בארה"ב כזכור נהוגה שיטת המושבעים. הרעיון הוא שבמקום שופטים מקצועיים, שלך תדע לאיזה מפלגה הם מצביעים, מגייסים באופן רנדומלי 12 אנשים מהישוב והם כבר יחליטו. "משחק המושבעים", המבוסס, כמה-לא-מפתיע, על ספר של ג'ון גרישם, מפקפק באמינותה של השיטה – הבחירה, כך נטען שם, אינה כה מקרית.

במשפט המדובר תובעת אישה בעלת אמצעים מוגבלים חברת נשק גדולה ועשירה. בהתאם לכך, היא שוכרת עו"ד מהוגן ופשוט (דסטין הופמן) ואילו החברה שוכרת יועץ מומחה (ג'ין הקמן), שתפקידו הוא לדאוג לכך שהמושבעים יהיו מהסוג הנכון - כזה שאוהב חברות נשק עשירות. אולם היועץ פישל, ובחר מושבע אחד בעל פנים תמימות ומוח ממולח (ג'ון קיוזאק), שיודע כיצד להשפיע על שאר המושבעים, ולכן גם יקבע מי ינצח במשפט (הצד שמשלם יותר, כמובן).

מדד העגבניות הרקובות: מרבית הביקורות זיכו את הסרט בשבחים. הוא לא פורץ דרך, ולא יזכה בפרסים, אבל בתור בידור קליל הוא מצוין והמשחק מעולה, איך לא.

הכסף מדבר: "משחק המושבעים" שובר הפסקה של 5 שנים בעיבודים שנעשו לספרי המתח המשפטיים של גרישם. לאור השגיו המועטים בקופות - 50 מיליון דולר הכנסות, תקציב של 60 מיליון - נראה כי גרישם יוכנס שוב להקפאה.

במאי: גארי פלדר (סידורים אחרונים בדנוור, אל תאמר מילה) , 127 דקות, ארה"ב, 2003.
 
 
Empire Online: מיינסטרימי וגאה בכך. הנאה מושלמת לכל מי שאוהב לצפות בקולנוע מבדר ולא יומרני, כשקערת פופקורן גדולה לצדו.

Miami Herald: כמו כל מוצר של גרישם, "משחק המושבעים" הוא סרט סביר בהחלט, עם הרבה טריקים משפטיים מתוחכמים – אמנם לא יותר מדי מבריק, אבל כפי שאומרים בעולם הספרים, ברגע שתתחילו לא תוכלו להניח אותו עד לפתרון הסופי.

Rolling Stone: ארבעה תסריטאים עבדו על עיצוב דמויות לשניים מהשחקנים הגדולים של ימינו, הופמן והקמן, וכל מה שהם הצליחו להוציא תחת ידיהם זה שתי קלישאות – התמים בעל לב הזהב והנבל חסר המצפון.
 

תשוקה חותכת

 
In the Cut

אחד הכללים בספר הלא כתוב לכוכבת ההוליוודית טוען כי "אם ברצונך להתנער מהתדמית הקלילה והלא רצינית שהודבקה לך, רצוי שתשתתפי בסרט קודר ותורידי את הבגדים". מג ריאן ראתה כיצד כלל זה עובד להאלי ברי ורצתה גם. היא עושה זאת במותחן האירוטי-פסיכולוגי היומרני של הבמאית הפמיניסטית ג'ין קמפיון.

ריאן מגלמת את פראני אוורי, מרצה מהסוג שניתן למצוא רק בסרטים הוליוודים, כזו שמבלה בברים מפוקפקים ומזדיינת עם גברים מפוקפקים עוד יותר. אחד מאלה הוא ג'יימס מלוי (מארק רופאלו, "החיים בלעדיי"), בלש משופם המנסה לתפוס רוצח אכזרי. ככל שעובר הזמן, פראני חושדת יותר ויותר דווקא בבלש, איתו היא חולקת את מיטתה. ריאן חסרת ניסיון בעלילות מעין אלה ולכן נמצאת לצדה ג'ניפר ג'ייסון לי ("אקזיסטנס"), היודעת מופרעות מהי.

מדד העגבניות הרקובות: הביקורות די קטלו את הסרט (ציון ממוצע של 4.9 מתוך 10), בעיקר בגלל היומרנות חסרת הכיסוי של קמפיון. ריאן דוקא קיבלה לא מעט מחמאות. נראה כי היא יודעת לזייף אורגזמות גם באופן מרגש, ולא רק במסעדות.

הכסף מדבר: מג ריאן ויתרה על שכר המיליונים שהיא מקבלת בדרך כלל, על מנת להשתתף בסרט, ועל כן תקציבו עומד על 12 מיליון דולר בלבד. הסרט נכשל בארה"ב אך הצליח לא רע באירופה.

במאית: ג'יין קמפיון (הפסנתר, מלאך אצל שולחני), 113 דקות, ארה"ב/בריטניה/אוסטרליה, 2003.
 
Philadelphia Inquirer: בתור דיוקן של רווקה, המלאה תשוקה ואהבה אך מפחדת מהאדם הקרוב אליה, יש לסרטה של קמפיון לא מעט רגעים טובים. בתור סרט מתח, "תשוקה חותכת" הוא אדיוטי וצפוי. בסך הכל, זהו מותחן אירוטי שלא מביא לידי סיפוק מלא.

N.Y. Daily News: למרבה ההפתעה, מג ריאן די טובה, נועזת למדי וערומה לגמרי. הסרט, לעומת זאת, גרוע וממש לא סקסי. קמפיון ניסתה להעניק ציפוי אמנותי למותחן זול. התוצאה יומרנית באופן בלתי נסבל.

Dallas Observer: מג ריאן פוסט-קריסטל, פוסט-הנקס, אפילו פוסט-בעל, בוראת את עצמה מחדש והפעם היא לא רק עושה פרצופים חמודים למצלמה, אלא ממש משחקת. ג'ין קמפיון, שעד כה חזרה על אותה מנטרה פמיניסטית שחוקה, מפתיעה עם סרט בוגר ומספק.
 

זיכרון של דג זהב

 
Goldfish Memory

כשמונה דמויות מרכזיות ממלאות את 85 הדקות של "זכרון של דג זהב", והאמת – לא ממש ברור למה. חלקן סטרייטיות, אחרות גאות וחלק מדלגות בין התחומים – וגם כאן, אין שום סיבה ברורה מדוע זה צריך לעניין מישהו. יש בסרט עיתונאית לסבית המתחילה עם מפגינה נלהבת; הומו מוחצן שמתחיל עם ברמן נשי מופנם, שחושב את עצמו לסטרייט, ולא ברור איך יש מישהו שקונה את זה; בחורה בריבאונד שקופצת למערכת יחסים מחייבת עם בחור קרח, בו היא לא ממש מעוניינת; ומרצה פתטי ששיטת החיזור שלו אחר סטודנטיות צעירות כוללת הענקת ספר שירה בגרמנית ונאום על הקשר בין טווח הזיכרון של דגי זהב לרגשות האהבה האנושיים, או משהו כזה.

במאית: אליזבט גיל (עבדה עם כל מיני נחשבים כמו סקורסזה וטוד היינס), 85 דקות, אירלנד, 2003.
 
Chicago Reader: יש ב"זכרון של דג זהב" כמה רגעים מצחיקים, מספר סצינות מרגשות ושחקנים נאים וחביבים, אבל באופן כללי, הסרט נראה כמו שאריות של הרבה סרטים אחרים.

MoviePie: "זכרון של דג זהב" סובל מבעיה נפוצה אצל סרטים מרובי משתתפים\סרטי אסנבל – יותר מדי דמויות ויותר מדי סיפורים, כך שבסופו של דבר הכל נראה חוזר על עצמו.

דנה רוטשילד, מיקסר: זה סרט מעולה לדייטים – לא מעורר מחשבה, לא מרגש, קליל ומעורר חיוך לפרקים. לא פחות, ובעיקר לא יותר.
 

לאהבה אין חוקים – טרום בכורה

 
Something's Gotta Give

"מי היה מאמין. דיאן וג'ק, שני אנשים שסכום הגילאים שלהם הוא 125!", כך צעקה דיאן קיטון כאשר קיבלה את פרס גלובוס הזהב בעוד ג'ק ניקולסון מכסה את פניו בתדהמה מזויפת. ואכן, "לאהבה אין חוקים" היא קומדיה רומנטית על גיל הזהב. מה הכוונה? ובכן, כמו בכל קומדיה רומנטית גם כאן בחור ובחורה נפגשים, לא סובלים זה את זו, נתקעים בחוסר ברירה באותו מקום ולבסוף מתאהבים – אבל כאן שני הגיבורים זקוקים למשקפיים והבחור חוטף התקפת לב באמצע התמזמזות. עם פרנסיס מקדורמנד ("פארגו") אמנדה פיט ("זהות") וקיאנו ריבס, שמנסה להוכיח שהוא יכול למתוח את פניו לידי חיוך שרמנטי כשהוא ללא בגדי עור שחורים.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

תקועים לנצח, הזר, שחקי אותה מותק, אינטרמישן, בית של חול וערפל, טורמולינוס

גוטיקה, נערה עם עגיל פנינה, טיים ליין, צעירים יפים ומבריקים
חיוך של מונה ליזה, אמא, קארנדירו, אירן עדיין רווקה, פסטיבל הקולנוע הבריטי

כל הביקורות, כל הסרטים-

מה הופך עורכי הדין לגיבורי דרמה ומתח בולטים כל כך בטלוויזיה, בספרות ובקולנוע - האם זהו הלבוש המעונב והחנוק או הניסוחים המשפטיים היבשים? איך ניקול קידמן מצליחה לעבור את כל מלחמת האזרחים האמריקאית, תוך כדי עבודה בחווה, כשהיא נראית כאילו חזרה הרגע מטיפול פנים מפנק אצל הקוסמטיקאית? ואת מה בדיוק התשוקה חותכת? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

אתרים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by