בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
נבי ארנ'בי 
 
 (צילום: רויטרס)   
 
אחי רז

אחי רז בקושי שרד את טקס הגראמי הארכני והמייבש, וניצל רק בזכות הגרוב השחור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האמת, חרא ערב, הגראמי הזה. הבנתי את זה די מהר, כשג'ואן ריברס, אשת השטיח האדום של ערוץ E היתה חייבת להיעזר בכרטיסיות ובשתי המפיקות האנרגטיות שלה בשביל להבין עם מי היא מדברת. בין כל החיילים האלמונים של הקאנטרי שהקפידו לעטות על עצמם את הפריטים הכי מפוהקים במלתחה ולנג'ס עם טקסטים שבלוניים, צץ פתאום משום מקום ג'ורג' קלינטון, שהקיף את עצמו באאורה של אקסצנטריות מעוררת חושים. אז הסתבר שצפויה מיקרו-מחווה לP-Fאנק בטקס, ופיסת המידע הזאת היתה ממש גלגל הצלה בשביל, אחרת ממש לא נראה לי שהייתי מצליח להחזיק מעמד עד המחצית.

מהר מאוד התברר שהטקס הלגמרי ארכני-טרחני הזה הוא בעצם אגד מדבק של מחוות, מפעלי-חיים והוקרות שלא חייבים להיות ג'ורג' קלינטון בשביל לזכות להם. הביטלס זכו לאיזה פרס מוזר, לציון 40 שנה להופעה שלהם אצל אד סאליוון, וקיבלו בראש מסטינג, פארל וויליאמס וחברים, שעשו קאבר די מטריד ל-"I Saw Her Standing There". גם לותר ואנדרוס, שספג לפני כמה חודשים סטרוק חריף למדי, זכה על כך למיני-פסטיבל, כאילו צריך איזה כישרון גדול בשביל להשתבץ. הסבודיה שלו כללה איחולי החלמה ושני קאברים מאת אלישה קיז (שהתהדרה בשמלה מזעזעת) וסלין דיון. זה כבר בוודאי יגמור אותו.

ההפתעה הגדולה מבחינתי היתה כשגיליתי שבטקס עצמו כמעט ולא מחלקים פרסים. מצד אחד זה מאוד הגיוני, כי זאת הדרך היחידה לצופף את כל המחוות והפסטיגלים לתוך שלוש שעות שידור; מצד שני, זה משאיר הרבה יותר מדי זמן לאקטים מקושקשים יתר על המידה.

הפתיחה הבטיחה דווקא לא מעט, באדיבות ביונסה ופרינס (?!) שעשו יחדיו את "פרפל ריין" ו"קרייזי אין לאב", אבל ככל שהטקס התקדם, המראות הלכו ונעשו קשים יותר ויותר. הווייט סטרייפס הציקו בווליום לא מקובל, אבל האיומה מכולן היתה כריסטינה אגילרה, שייללה א-קפלה סטייל את "ביוטיפול", בדרך כלל שיר טוב דווקא, והזכירה עד כמה זה הולך להיות קשה לדוד ד'אור באיסטנבול. היחיד שהצליח להעיר אותי באותו שלב מהנמנום שנכפה עלי היה ג'סטין, שניצח מעמדת הקלידים על ביצוע גרנדיוזי ל"סניוריטה".

למרבה המזל, בדיוק בשלב הכי קריטי עמוק לתוך הערב, נתן סמואל ל. ג'קסון את אות הפתיחה לחגיגות הFאנק, שלגמרי עשו את הטקס. ארת ווינד אנד פייר, אאוטקאסט ולבסוף – ג'ורג' קלינטון והפארלמנט פאנקאדליק - הרביצו מחרוזת ארוכה ופרועה שנראתה לגמרי לא שייכת לשעתיים הרדומות שקדמו לה.

בהתאם לאווירה הכללית, גם בסקציית הפרסים הסך הכללי היה די מייבש, פרט אולי לזכייה הלא צפויה והממש לא ברורה של קולדפליי בתואר סינגל השנה עם "'קלוקס", שעקף את הפייבוריטים הברורים, "היי יא" ו"קרייזי אין לאב". קיילי מינוג, שזכתה בגראמי הראשון בתולדותיה על שיר הדאנס הטוב ביותר, לא כיבדה אותנו בנוכחותה, ואם היא לא איתנו – אז מה עשינו? ביונסה לקחה כמעט את כל מה שיש לקחת בקטגוריית האר נ' בי, כולל האלבום הטוב ביותר, ובסה"כ זכתה בחמישה פרסים מתוך השישה להם היתה מועמדת; אאוטקסט, שהיו גם הם מועמדים לשישה פרסים, לקחו בין השאר, ובקלילות הראויה, את פרס אלבום השנה ופרס אלבום הראפ הטוב ביותר על "Speakerboxxx/The Love Below"; כריסטינה וג'סטין לקחו את הפרסים לשיר הטוב ביותר לזמרת וזמר, בהתאמה, ואילו אוונאסנס, שאני מבין שהרבה מהצעירים אוהבים, לקחו את פרס האמנים החדשים של השנה, אז בטח יש הרבה אנשים צעירים שמחים ברחובות היום.

את רשימת הזוכים המלאה, שמונה משהו כמו מאה קטגוריות, רובן זניחות ביותר, אתם יכולים למצוא כאן, אם אתם חייבים. בתחום התלבושות, אין מה לפתח ציפיות. זה לא הוליווד כאן. גוון סטפאני ומיסי אליוט היו מלכותיות כהרגלן, אבל השאר, אם הזיכרון משרת, היה די לחם אחיד (שהתייקר אתמול בלא מעט אחוזים, דרך אגב). החדשה הגדולה של הערב, מבחינתי, היא שנואל רדינג, הבאסיסט של הנדריקס, מת לפני תשעה חודשים. ד"ש.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by