בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
היש פחות מחרמן מסיליקון בהילוך איטי? 
 
 
אחי רז

אחי רז העביר ערב שלם מול ערוץ פלייבוי בניסיון לתצפת איזושהי התרחשות מכיוונה של הגאווה הישראלית, נגה שחר, ונרדם כשתאוותו בידו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה סופ"ש די עלוב, תכלס. חואן אטקינס הסתכסך עם עצמו בווקס ביום חמישי, יום למחרת המנוע של המג'ימיקסר המאולתר שלי העלה עשן כשניסיתי להתקין בו רוטב תפוחי-אדמה ושום לסלמון המטוגן, וביום שבת ארסנל שוב ניצחה, רגע לפני שהמנורה בשירותים התפוצצה. אבל יותר מכל אלה, שידורי הבכורה של השפנפנה הישראלית החדשה בערוץ פלייבוי - שתמורתם נאלצתי להסכים לראות ב-DVD את "אבודים בטוקיו" (זה היה ממש קשה) – שנראו בתחילת הוויקנד הזה כמו הכי באנקר שיש, הכי ביאסו אותי. האמת, אם הייתי קצת יותר איש של פנג-שואי, או אחת התורות המזרחיות האלה, הייתי צריך לנחש כבר בשעות הקטנות של יום שישי שעם קארמה רעה כזאת, אין מצב שצ'לסי תגמור את המשחק הזה עם 11 שחקנים.

חשבתי שבגלל שבפלייבוי היו להוטים לחשוף לעיני כמה שיותר צופים את נגה שחר, הרכש החדש שלהם, הם הציעו לכולם לבוא לראות את הסחורה באופן חד פעמי תמורת שקל אחד בלבד. שקל. מי לא ייקח? ההימור שלי היה שבפלייבוי מתכננים משהו מיוחד, אולי אפילו גרנדיוזי, לקראת ההמון הצפוי של סקרנים שיתחברו לערוץ לרגל האטרקציה. הימרתי גם שחואן אטקינס יכניס קצת נשמה לסט שלו כשהרחבה תתרוקן, ושעוד שמן זית בין התפודים יעזור למנוע של המיקסר לסחוב. אז הימרתי. הנה עוד דבר שאני ממש חרא בו.

במציאות שטרם הוכפפה לשגיונותיי, האנשים של פלייבוי לגמרי לא דפקו חשבון ללקוחות הפוטנציאליים שלהם, ועלו עם לוח שידורים שנראה כמו הרוטב שיצא לי בסופו של דבר, אחרי שסחטתי פנימה מיץ מעוד חצי לימון. בעשר בערב היתה תוכנית אירוח שדווקא קצת מצאה חן בעיניי, במיוחד בזכות גמדה שהצליפה בתחת של נערת הפקסים החמודה, שנראתה קצת כמו פריס הילטון, ומיד עם סיומה נכנסה לפעולה הארנבת המקומית.

בהתחלת קליפ הבכורה שלה, נגה שחר באמת נראתה ממש כמו גיל ריבה, והעניין התחיל להסתמן מהר מאוד כפיאסקו, אבל אחד מוצלח כזה, מרענן, לא כמו רוק ישראלי, נגיד, או מדיניות החנק בשטחים. הצעירה הפעלתנית מבית-הלל תמרנה בין חליפת עור שחורה לאדומה, החליפה פרופס ונהמה בתדרים נמוכים טקסטים קידומיים שפולפלו בהרבה משחקי מילים וכפלי-משמעויות בנוסח אבי מלר (אומרים שכך, אגב, בעזרת לשונו המחודדת, מפתה יו הפנר את שפנפנותיו במסיבות החשק שהוא מקיים באחוזתו).

הסרטון הקצר והמשעשע בעל-כורחו, הציג בקלילות אופיינית את תפריט הטעימות שמציע הערוץ לחרמנים מישראל, והבטיח לא מעט רגעים לנצור בהמשך הערב. הוא אמנם לא איפשר לנגה שחר לחשוף טפח מאישיותה - שמההודעות לעיתונות הצטיירה כ"מלבבת" - אבל ניחשתי שבהמשך, אולי אחרי שתתלהט מעט תחת מנורות השיזוף של לוח השידורים הססגוני, תציג את עצמה בצורה מעט יותר רצינית, או אולי אפילו תתפשט או משהו.

אבל אחרי "מתחת לחגורה" לא היה שום זכר לנערת הרצף, וישר התחילה תוכנית תיעודית בת שעה שסקרה את הטרנדים הלוהטים ביותר בעולם הסקס, נכון ללפני שנה. התוכנית הזאת היתה כל כך משעממת והראתה אנשים כל כך מכוערים בסיטואציות כל כך לא אסתטיות, שהייתי חייב ללכת להתקלח ולאכול משהו. כשגם אחרי היומן הזה עברו ישר ל"נערות יחפות רצות" (אני כמעט בטוח שזה היה שם התוכנית ולגמרי בטוח שזה מה שהיה בה) בלי לתת לנגה שלנו שום צ'אנס, זה התחיל להרגיש מאוד לא נוח.

מצד אחד, ממש הוריד לי את מפלס החרמנות לראות את הג'ינג'יות האלה מדלגות על הדשא בהילוך איטי; מצד שני, לא רציתי להזניח את החובה הדיווחית שלי. מי ערב לי שהאנשים הערמומיים בפלייבוי לא מחכים לשעות הקטנות של הלילה בשביל הנקודה הישראלית? זה לא כזה חכם מצידם, נאלצתי להודות, אבל אם ערומות שמזנקות כדיילי תומפסון בשעתו על רקע נופים ויקטוריאניים זה מה שהולך היום בשוק מאלצי-האורגזמות, אולי אני קצת לא בעניינים. הרי הם מנהלים כבר מזה זמן אימפריית תקשורת חובקת עולם, ואני די לא עושה כלום עם עצמי. אולי הדיבור עכשיו במדיה זה לשמור את נערת הרצף שלך לסוף הרצף, אולי לחמש דקות נותנות בראש רגע לפני פסוקו של יום? מי יודע, לעזאזל.

בכל מקרה, לאט לאט הרשיתי לעצמי קצת להירדם בשמירה. ראיתי איזה שני פרקים של "מתחת לאדמה", שהתגלתה כסדרה די נחמדה, ומפעם בפעם ככה העברתי לפלייבוי, למרות שידעתי שאין הרבה סיכוי ליפול דווקא על הפינה של הישראלית, ולמרות שכבר הבנתי שהתקווה שהיא תופיע שוב הלילה הולכת ונהיית פאתטית מרגע לרגע. בקיצור, הלכתי לישון בתירוץ שאני חייב להיות רענן לקראת המשחק של צ'לסי, ונרדמתי עם הרבה יותר שאלות מתשובות. הגדולה שבהן היא "מה נהיה עם הנגה שחר הזאת?", ואחרי יום שישי, ממש לא ברור לי. עוד שאלה היא "למה הגיעה לי כל החוויה המייבשת הזאת?", ועל זה אני עונה לעצמי: "מה פה השאלה?".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by