בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עלים יכולים גם לא לשוב. דע לך 
 
 
ראובן רייכמן

ראובן רייכמן הכיר את הלית ישורון עוד הרבה לפני שחטפה מכות בביתה שביפו וזכתה לתהילת נהגי המוניות ועיתוני הצהריים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השיחים ליד ביתו של אבות ישורון (ברדיצ'בסקי 8)
 השיחים ליד ביתו של אבות ישורון (ברדיצ'בסקי 8)   
את הלית ישורון ראיתי בפעם הראשונה ברחוב ברדיצ'בסקי בתל אביב. יפה ובוהקת כאילו גילפו את איבריה מתפוח אדמה, היא עמדה בגינה של בית מס' 8 לצד אביה, שהיה כבר נמוך וזקן, וסייעה לו לפתוח את חגורתו ואז את רוכסן מכנסי הגברדין החומים. אבות ישורון, המשורר התל אביבי הנודע, נשען על בתו, וקילוח דק של שתן זירזף ממנו אל סבך השיחים היבשים. הצטרפתי אליהם. לא אמרתי מלה גם כשגמר, היא אמרה לו "בסדר?" וסייעה לו לרכוס מכנסיו והם הלכו משם, תוך התעלמות מופגנת ממני. לא יכולתי. מראה מבושיו הסבוכים הזכיר לי כרוב.

באותה תקופה תרגמתי את הספר "שפת בייסיק למתחילים". אבות ישורון גר קומה אחת מעלי, בדירת הגג, שהיתה רעועה ונזירית וסבלה מהזנחה קלה. לא עלה בדעתו של איש לגזום את העצים שגדלו פרא במרפסת הגג הענקית שלו, או לגרף משם את העלים היבשים. וכך, בעודי יושב בבקרים בסלון הריק שלי – זה עתה עברתי לבניין – ועומל על התרגום, העלים הללו היו עפים מדי פעם דרך החלון ונוחתים סביבי.

בייסיק היא שפת המחשב היחידה שלמדתי אי פעם לעומק. זאת שפה שימושית, מושכת בבהירותה: הפקודות בה הן מלים אנגליות פשוטות וקלות לתרגום. פקודות שימושיות במיוחד, כמו clear screen לניקוי המסך, מתקצרות בה לצירופים אלגנטיים באותיות גדולות, CLS.

רציתי לעשות CLS לבית שלי, אבל חששתי שהמשורר הזקן לא ישתף פעולה. פשפשתי בכתביו ומצאתי: "ים דומה לנדידת ציפורים/ בחורף נושר ובקיץ חוזר. אבל ציפורים בחוץ/ ועלים בפנים. ובמקרה שלנו עלים יכולים גם לא לשוב. דע לך" (עמ' 28 בכרך השני של כל כתבי אבות ישורון).

ואז פגשתי אותה בחדר המדרגות. כבר אז הלית ישורון, שנפלה בשבוע שעבר קורבן לתקיפה אכזרית בביתה שבגבעת אנדרומדה, היתה ידועה בהתבדלותה ובקשריה החברתיים המצומצמים. בפנים מכווצות, המביעות שאט נפש, דחתה את הצעתי לגזום את העצים או לכרות אותם לגמרי. "הם מייצרים חמצן", אמרה והמשיכה לעלות במדרגות. "כשהעלים מגיעים אלי הם כבר לא מייצרים שום חמצן", צעקתי אחריה, "הם מתים". "אז תקבור אותם", היא טרקה אחריה את הדלת.

התאהבתי בבייסיק. העלים הגוססים של אבות ישורון עפו ממרפסתו, בפעם הראשונה והאחרונה שלהם, ובאו כדי למות בביתי, ואני ישבתי מוקף בהם, שקוע בשפה הנהדרת שגיליתי: כה חסכנית ומדודה. יותר מהשירה – ואפילו משיריו הבהירים של נתן אלתרמן, יריבו הספרותי של ישורון – הבייסיק חושפת את הפיגום הלשוני שעליו תלויות מחשבותינו. אין צורך לחזור בה על דבר שלא לצורך: השורות ממוספרות, ובכל רגע אתה עשוי להישלח לאחור, לבצע משהו שוב, אבל עם נתונים שונים.

חיכיתי שהלית תעשה go to לבית של אבא שלה, ותפסתי אותה בחדר המדרגות. "אפשר להזיז את העצים", אמרתי מפתח הדירה שלי, "לא איכפת לי שהעלים יעופו מהצד השני של הגג". ישורון, עורכת כתב העת הספרותי הנחשב "חדרים" ומתרגמת "בעקבות הזמן האבוד" לעברית, אפילו לא עצרה הפעם. "מצטערת, נפלת על הסתיו", אמרה, "תתמודד עם זה".

CLS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by