בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אם דודו זר היה חייזר - הוא היה עב"ם עם שפם 
 
 
מורן שריר

אילן שושן הוא חוכמולוג, ומורן שריר לא אוהב חוכמולוגים. רשמי בעתה מתוך "אורחים זרים", סרט החייזרים של שושן ששודר אמש בערוץ 10

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אילן שושן הוא חוכמולוג, ואף אחד לא אוהב חוכמולוגים. תמיד הסרטים שלו מלאים בהתחכמויות וארוטיקה עצמית. דוגמא אחת היא "אנשי הרייטינג", סרט שעשה שושן על הפיפל-מיטר, המכשיר שקובע את הרייטינג של התוכניות בישראל. הרעיון היה שכל מי שיש לו בבית פיפל-מיטר יצפה בתוכנית מתוך עניין אישי וככה יהיה לסרט רייטינג אדיר. רעיון לא רע, למען האמת, אבל במדינות מתוקנות הוא לא אמור להגיע מעבר לישיבה של חבר'ה מסביב לבאנג. בישראל הוא קיבל אור ירוק להפקה ושידור.

"אורחים זרים", ששודר אתמול בערוץ 10, עשה רושם אחר. בסרט מובאות עדויות של אנשים שחייהם הצטלבו בדרך זו או אחרת עם עצמים בלתי מזוהים. זה התחיל באנשים כביכול רגילים שמספרים שהם ראו אורות בשמיים ושיש להם גם עדויות מצולמות בשביל לגבות את זה. אחת אחרי השנייה עברו עדויות לנגד עיננו, בלי קריינות, בלי רצף הגיוני ובלי הארבע על ארבע הבהמי של שושן שתמיד מחנה על מדרכות במהלך הסרטים שלו. עדות מתחלפת בעדות, עוד זה מדבר וזה בא. האנשים עושים רושם כמעט סביר, כמעט אמין. ביניהם גם צלם מעריב, יוסי אלוני, שהוא אחד כזה שיותר משהוא אוהב לצלם הוא אוהב להצטלם, ולכן לא מפתיע שאם בחייזרים מדובר הוא הראשון להיות מהמזהים.

רמת הטירוף עלתה בהדרגה, וממושבניק נחמד שראה אורות בשמיים עבר שושן לווירדו שמתקשר פרסונלית עם חייזרים - ועדיין קשה להבין מה זו הצלחת המעופפת הטלוויזיונית הזאת שנחתה אצלנו באמצע הסלון. פתאום בין יאיר ניצני לגיא זוהר מופיעה לנו שעה של עדויות צופי חייזרים. בלי סיבה אקטואלית, בלי קריינות, בלי הסברים ובלי סיפור. העדויות, כביכול, מדברות בעד עצמן, אבל יותר נשמעות כמו בליל לא ברור של רחש לבן.

ואז יצא לו השושן האמיתי החוצה. השושן ששושן לא מצליח להסתיר בפנים; השושן החוכמולוג, זה עם הארבע על ארבע. פתאום בין כל מזהי החוצנים מופיע מרואיין נוסף, שחר חסון שמו, והוא מוצג כזייפן חייזרים. וככה, כמו כששלמה בן-עמי התפרץ על פרס בועידת מפלגת העבודה והוכיח ששנים של ריחוק אקדמי לא הוציאו לו את הדם החם מהראש, שוב יוצא האופי האמיתי של שושן החוצה.

שחר חסון הוא סטנדאפיסט, אולי אפילו מישהו שראה את הסרט זיהה אותו. הוא מריץ דחקות על מזהי החוצנים ומראה איך בעזרת חציל ושני סטיקלייטים אפשר להכין חייזר. חסון באמת מצחיק, אבל התפקיד שלו הוא להרוס לשושן את הסרט. במקום שהעדות שלו תהווה קונטרה לעדויות המתונות של חובבי החייזרים, הוא הופך את כל הסרט לבדיחה. השאלה שהוא מעלה היא לא מי צודק - השאלה היא אם מזהי הצלחות הם לא שחר חסונים בעצמם. פתאום הסרט הזה, שעד עכשיו היה סתם סתום ורבע מעניין, הופך להלצה חסרת ערך ומטופשת.

אמרתי לעצמי הכל - שזה משעמם, חסר קונוטציה וסתום; אבל לפחות נתתי לשושן את הקרדיט על שעשה משהו סתום בצורה בוגרת. עד סוף הסרט הבנתי שהוא עשה משהו גם סתום וגם מתחכם. הסרט נגמר במעין סימן שאלה, בלי קריינות ובלי כותרות. היינו אמורים להיוותר עם שאלה גדולה, אבל השאלה היחידה שנשארה היא "איזה סביח פתוח בשעה כזאת?".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by