בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אל תסתכל בקנקן, אלא בקנקן שיש בו 
 
 
אדם אבולעפיה

אדם אבולעפיה יורד לשחק עם הפוסטמודרניזם המניפולטיבי של "אפקט הפרפר"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אפקט הפרפר" הוא סרט עם נוסחה. בעצם, הרבה מאוד נוסחאות, שדחוסות לתוך הוכחה צרופה אחת באורך 113 דקות. את "דימיונו הפורה" של טים ברטון לא תמצאו כאן, אך צמד הבמאים\תסריטאים אריק ברס וג'יי מקי גרובר הם קופירייטרים חלקלקים למדי של קולנוע אפקטיבי. אם זה הקטע שלכם.

החוכמה השיווקית מתחילה תמיד בקנקן - שמו של הסרט. ה"אפקט" המדובר הוא סוג של קלישאת מדע-פופולרי הנוגעת בתאוריית הכאוס. דמו בנפשכם שפירפור פרפר בשמי הקוטב הצפוני יכול להוות גורם ראשון בשרשרת סיבתית ארוכה, שתוביל להתרוממותה של חצאית המתהלכת לתומה בשדרות רוטשילד, דווקא. הקישור של העיקרון הזה לסרט רופף למדי - אבל מה זה חשוב, לפנינו מדע סקסי. ומדע, כידוע, מוכר.

אוון (אשטון קוצ'ר ההורס) הוא סטודנט מוצלח לפסיכולגיה, ובו-בזמן גם בחור די קול (יש לו זיפים), אבל הוא לוקה בילדות מעט אפלה. חלקו הראשון של הסרט מוקדש לחוויות הטיפש-עשרה הקיצוניות שעברו עליו ועל חבריו בשנות הקסם, אך רגע לפני השיא של כל סיצנה, אוון הצעיר חוטף בלאק-אאוט פתאומי ושוכח לחלוטין את שהתרחש. הפסיכולוג המטפל בהתקפי השיכחה שלו מציע שיכתוב יומן.

ובחזרה לאוון האקדמי (להלן, אשטון). מתוך רפרוף אקראי, מוצא אשטון החמוד את אחד מיומניו ומתחיל לקרוא. לפתע, המילים על הדף מתחילות לרקד, אפקטים ממוחשבים גורמים לחדר לבעבע, וסאונדים מפוצצים את האוזניים. פתאום אוון שוב בן 12, והוא חווה דווקא את כל הרגעים שהוא שכח בילדותו.

מתברר לו שקרו שם דברים נוראיים, בילדות, אך עוד מתברר לו שהוא אינו משתתף פסיבי באינטרוספקטיבה הזאת - הוא יכול לשנות ולהשפיע. כשהוא מגלה איך טראומות העבר הללו הרסו את חייהם של חברי הילדות שלו, ובמיוחד את חייה של אהבת נעוריו קיילי (איימי סמארט), אשטון המקסים מחליט לעשות משהו בנידון. ואולם מסתבר שלכל שינוי בעבר יש השלכות חריפות ובלתי-צפויות על העתיד (אפקט הפרפר, אם הבנתם), והחתיך המבולבל נכנס למערבולת א-לה "קואנטום ליפ", מינוס סם וזיגי, שלא נמצאים שם כדי לחלצו מן הצרה.

כבר מסיפור המסגרת אפשר להריח את השילוב המנצח שבמעברי עבר-עתיד על טבעיים, שכחה, אהבה ושליחות. בכך הסרט אפילו מזכיר קצת את "צ'ק פתוח" של ג'ון וו, בו עסקנו לא מזמן, ובעיקר מוכיח כמה סרטו של וו מיושן לעומתו. בעוד שוו עשה סרט אקשן פרופר עם אלמנטים של מדע-בדיוני ודרמה פסיכולוגית, החברים ברס את גרובר יצרו ערבוביה אמיתית של שלל ז'אנרים, ללא כל התחייבות לאף אחד מהם. בנוסף, וו עדיין מנסה לעשות רושם עם פיצוצים וקרבות על טהרת האסתטיקה, מבלי להבין שכל מה שמעניין את הדור הריאליטיבי הוא טרגדיות וסטיות דומסטיות, לצד אלימות מכוערת ובוטה. "פרפר" גדוש באלו באורח תקדימי.

גודש זוועות כזה בסרט אחד מתאפשר באמצעות הגיזמו של "ההווה המשתנה" (הסממן הראשון לכך שההווה השתנה בסרט, הוא שעיצוב זקנו של אשטון מקבל טוויסט). בכל פעם גורל אכזר אחר תוקף את הדמויות המסכנות, או לחילופין, הן שתוקפות אותו: אישפוז בבית-משוגעים, התמכרות לסמים, התאבדות, ילדים שורפים כלבים, ילדים מפוצצים אם ותינוקת, ילדים מנוצלים מינית על ידי אבי אחד מהם, ילדים רוצחים אחד את השני ועוד הפתעות. הכפלת ההווה משרתת את האחיזה שיש לסרט הזה בצופה בדרך נוספת: אין צורך ממשי ליצור קשר בין סצינה לסצינה, כל אחת קשורה ל"הווה אחר". כך נע הסרט במרחב שכולו קליימקסים של דרמה, גועל, היסטריה וחרדה, מבלי שיזדקק לספק לכך בנייה הדרגתית ותירוצים עלילתיים מיותרים.

צמד היוצרים אינו עוצר כאן. כל זוועה ודרך ייצוגה נבחרו בקפידה, תוך ציטוטים מתוך סרטים של התקופה האחרונה. סצינת הפדופיליה, למשל, לקוחה היישר מן הפילמים הביתיים של הפרידמנים (אריק סטולץ משחק את האב הסוטה באווירה מוזרה של אתנחתא-קומית). רצח מס' 2, ובו ריתוץ גולגולת, נותן לנו שוט משוכפל מסצינה מקבילה בסרט "בלתי-הפיך" (סרט שהיה אולי "זוועתי" יותר באיכות, אך בזבזני פחות בכמות). ברס וגרובר לא מעוניינים שנזהה את המקור - הם מבקשים שנרגיש באופן מעומעם שהאימג'ים האלו מוכרים לנו.

בסרט הזה עושה האקלקטיקה הפוסטמודרנית עוד צעד אל עבר המיינסטרים האמריקאי; וכמובן שבדרכה לשם היא מוותרת על אלמנט מהותי לה - השקיפות של המשחק הלקטני. אפשר והסרט הזה מבשר עך ז'אנר פופולרי חדש: פוסטמודרניזם מניפולטיבי. כזה שמהווה היפוך כמעט גמור למהלך של טרנטינו ב"להרוג את ביל", ושמותיר לנו לתהות לסיום על השאלה התוכנית, כלומר, על "מה יש בתוך הקנקן?". חוששני כי התשובה לכך מעגלית: מדובר באוסף רב-גוני של קנקנים נוספים המכילים גם הם קנקנונים, וכך עד אינסוף. ולכן, אל תסתכל על הקנקן, אלא על הקנקן שיש בו (מש"ל).
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by