בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עוד מקרה של אישה נכנס לסטטיסטיקה 
 
 
ראובן רייכמן

לרגל היום הבינלאומי, יצא ראובן רייכמן לבדוק מה הופך אדם לאישה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא פגשתי נשים רבות בחיי. סביר להניח שגם את יום האישה הבינלאומי, החל היום, אבלה מבלי לפגוש אחת מהן. ברשת ב' אומרים עכשיו שנשים מהוות יותר ממחצית אוכלוסיית העולם. אלמלא היתה זו רשת אמינה ומוסמכת, הייתי מפקפק בכך על סמך ניסיוני האישי.

ובכל זאת, יצא לי לראות נשים אחדות. האחרונה שבהן היא גילה (אינני יודע מה שם משפחתה), נציגה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שדפקה לראשונה על דלתי לפני כשבועיים. בהיעדר עדויות רבות אחרות, אשתמש בה כדוגמה למין הנשי כולו.

אם כן, מהי אישה? פילוסופים, ביולוגים ופסיכואנליטיקנים רבים הרהרו בשאלה כבדת משקל זו. כדי לא לחטוא בהשערות ובהכללות מיותרות, אצמד במאמר קצר זה אל העובדות ואשאל: מה הופך את גילה לאישה? אפריד סוגיה זו לשני תחומים: גוף ונפש.
 

גוף

גופה של גילה, בפעמים הספורות שראיתיה, היה כרוך בסוודר כחול רחב וארוך, שעטף את כל חלקה העליון – מתחת לו צצו שתי גפיים עבות כרוכות בבד שחור נצמד. לרגליה נעלה נעלי ספורט לבנות. ראישה גדול וכבד כמלון בשל, ושיער צהבהב מצמח ממנו. פניה מקומטות, ומול עיניה הכחולות-דהויות, המוקפות בעודפי עור, מונחים משקפיים במסגרת פלסטיק אדומה.

גילה מתנועעת בסרבול, אבל נושאת את גופה בקלילות מפתיעה. היא אמנם צונחת בכבדות על הכורסה הכחולה בסלון, אבל כעבור כרבע שעה, לאחר שהיא מסיימת את ענייניה ורישומיה, היא קמה במהירות ודוהרת כתאו שלוח אל דלת הכניסה, אל הדירה הבאה. ייתכן שהמקור לקלילות זו הוא החור שבגופה: בין רגליה, מאחורי תלולית שיער מתולתל, מצוי נקב שדרכו אפשר לגשת אל תוך חלל גדול בתוך הבטן שלה. באופן אישי, אני מעדיף את החלל החיצון.
 

נפש

גילה מדברת כל העת כאשת מקצוע, ולכן קשה לומר דברים נחרצים על אופיה. תחומי העניין שלה מוגבלים למדי, אך היא מביעה סקרנות גדולה בכל הנוגע לכסף. בביקורה הראשון השאירה לי יומן גדול ועיפרון – בעזרתם אני אמור לרשום מדי יום את כל הוצאותיי, מגומי לעיסה ועד חזה עוף מצונן. קולה ערב לאוזן, אך דבריה אינם מעניינים. פעם אחת נטתה קדימה ושאלה אותי מדוע כתבתי שרכשתי שמלה ב-274 שקלים ביום שישי. השבתי לה: פורים.

יש משהו מרענן בריפיון הבשר של גילה, כמו בלון עבה שהוציאו ממנו קצת אוויר, בתשוקתה לדעת: את גבינת הפטה קנית באריזה או לפי משקל? כמה עלה השפם המלאכותי? במחשבה שנייה, גילה אינה משעממת יותר מרוב מכרי.
 
 

סיכום

כאשר בוחנים את כל הנתונים, נדמה שאפשר להצביע על הקשר שמתקיים אצל גילה בין גוף לנפש. מקור נשיותה, כך נראה, טמון בחלל הריק שבין רגליה, וליתר דיוק, באיבר המורכב שמקיף אותו. נראה שלהיטותה לעבודה ממחישה זאת: גילה היא כמו מעטפה ריקה המבקשת להתמלא בטפסים. היא רושמת כל העת מספרים בעפרונות חדים, ומחדדת אותם שוב ושוב עד שהם נעלמים בידיה. זוהי פעילות אובססיבית, אך לא מזיקה.

גילה היא, אם כן, דוגמה מפוארת לכל בנות מינה, הדורשות היום להשוות את זכויותיהן לאלו של הגברים. על סמך הבדיקות שביצעתי אין כל סיבה להתנגד לכך. הנה, בפנקס שגילה השאירה לי אכתוב מיד: 8 במרץ, יום האישה הבינלאומי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by