בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תן לי גם 39 גרם גרעיני חוביזה, נשמה 
 
 
עדו פלוק

עדו פלוק חושב ש"21 גרם" מצולם נפלא, משוחק טוב מאוד ומבויים בכישרון מבורך - ורק חבל שכמעט כל סצינה מסתיימת בנקודת שבירה או בבכי קורע לב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלחנדרו גונזאלז אינריטו הקפיץ את כל העולם עם "אהבה נושכת" שלו, שהכניס את כולנו לדירות החדר וחצי ולעולם מלחמות הכלבים של הקאסבה של מקסיקו סיטי. אפילו העובדה שהתחום הסיפורי הבלעדי שבו הוא מתעניין, היינו 'מקריות החיים', הוא מעט פשטני, אפשר היה לסלוח לו. הוא הרשים את עולם הקולנוע עד כדי כך, שהפך לנציג הקולנועי המקסיקני בכל מקום, כולל בסרט "110901", פרוייקט שאפתני שאיגד סרטים קצרים מכל העולם בנושא ה-11 בספטמבר (אותנו ייצג עמוס גיתאי). האמריקאים מיהרו לחטוף את היוצר הכשרוני ואת התסריטאי שלו, גווירמו אריאגה שמו, וכך נולד "21 גרם", סרטו הראשון דובר האנגלית של אינריטו, המאכלס משולש סופר-סטארים ברמה הוליוודית: שון פן, נעמי ווטס ("מאלהולנד דרייב", הולכת ומסתמנת כניקול קידמן הבאה) ובניסיו דל טורו.

קודם כל צננו את הסוסים: "21 גרם" הוא לא סרט סמים. הרעיון מאחורי השם נובע מהעובדה שכשאדם מפסיק לחיות גופו מאבד 21 גרם של משקל, מה שכמובן מפתח את השאלה: מה יש ב-21 הגרמים האלה? האם זה כוח החיות? האם זו הנשמה הפורחת? הרעיון הזה, פואטי ומבריק ככל שיהיה, אינו נידון בסרט ובקושי מוזכר בו. למעשה, כל העסק עם ה-21 גרם עובד הרבה יותר טוב בטריילרים של הסרט המשובצים בקול צרוד ששואל אותנו "כמה שוקלת נשמה?". "21 גרם" הסרט עוסק בקבוצה של דמויות שונות ומשונות שחייהן מתנגשים במהלך הסיפור, לרוב בנסיבות טראגיות, והכל כתוצאה ממקריות החיים, שהיא כאמור, התחום היחיד שמעניין בימים אלה את אינריטו (וחבל).

בדיוק כמו "אהבה נושכת", גם "21 גרם" עשוי בקפיצות כרונולוגיות רבות ומבלבלות שהופכות את העלילה לפאזל מתמשך של פיסות מידע מהעבר, ההווה והעתיד של הדמויות: אסיר משוחרר חוזר בתשובה, אישה שמשפחתה נהרגה בתאונת דרכים (עוד מוטיב חוזר ביצירתם של שני המקסיקנים) ומתמטיקאי חולה אנושות. עולם יצירי כפיו של אינריטו ואריאגה מצייר סוג מאוד מסויים של דמויות: כולן תמיד סובלות, טראגיות, מיוסרות. כל אחת מהן סוחבת צלב אחר. יש מעט מאוד רגעים של תקווה, אושר או שמחה בסוג כזה של סרט. כל סצינה, כמעט, מסתיימת בנקודת שבירה של אחת הדמויות או פשוט בבכי קורע לב. לפעמים, ההרגשה היא שאינריטו לוחץ על הפאדל יותר מדי חזק, או כמו שמורים לנהיגה אוהבים לומר "בלי רגש".

"21 גרם" הוא סרט מצולם נפלא, משוחק טוב מאוד, וכל קטע בו מבויים בכשרון המבורך שאינריטו גילה ב"אהבה נושכת". הבעיה היא עם המכלול: הסרט הזה כל כך מנסה לשבור לנו את הלב, להכניס לנו את המסר שלו (על המקריות והכל) בעצמות, עד שהוא הופך לכבד מדי ומאבד את היכולת לרגש באמת. "21 גרם" הוא השפה האסטטית המצויינת של "אהבה נושכת" בלי הזיקים שגילו את אינריטו לעולם. זה בעיקר גם סרט שממש אין חשק לראות פעם נוספת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by