בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ממשלת מיקסר מודיעה בתדהמה 
 
 
אחי רז

כשסביבו חגים "כוכב נולד 2", "האקדמיה לצחוק", הפרידה של שרון ויואב ומאות SMSים תועים, נאלץ אחי רז, התומס פרידמן של תוכניות המציאות, להכריז על מותו של הז'אנר שאת ההייפ שלו שקד לחצוב ימים כלילות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוף הסיפור של שרון ויואב, סלבריטאי הריאליטי הראשונים בישראל, מגיע בדיוק נמרץ כדי לאשש את התחושות שלי לגבי ירידתה של הריאליטי-טי.וי מנכסיה. רוצה לומר: תכננתי להגיד את זה כבר קודם, ורק חיכיתי להזדמנות שתאפשר לי להכניס את הדברים לקונטקסט המתאים.

לרגעים ספורים מאוד - זה היה כשיוגב חמק באמצע סדנה לחדר הבנים ופרץ בבכי מר מפני שלא יכול היה עוד לחסום את רגשותיו כלפי דקלה – יכולתי גם אני להשבע שהריאליטי-טי.וי זה באמת הדבר הבא בטלוויזיה, ושהוא הולך לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים את המדיום מהיסוד עד לטפחות. הציפייה לנחילים של אקסטרוורטים שיפקירו את עצמם אל מול אלפי מצלמות קטנות הייתה בלתי נסבלת. האפשרויות היו בלתי מוגבלות. הכל נראה כל כך טוב.

כמה ימים מאוחר יותר, שבוע לכל היותר, כבר נמאס לי מהפרוייקט. כלפי חוץ המשכתי לשמור על חזות נלהבת, אבל זה רק כי לא היה נעים לי מכל האנשים מסביבי שנכנסו לעניין באיחור אופייני, ורק עכשיו עלה להם. לא יותר מדי זמן אחר כך גם בהפקה החליטו לקצר את הפרוייקט בעשרה ימים. העסק הזה שרף את עצמו מהר הרבה יותר מהצפוי. "פרוייקט Y", להזכירכם, היה הפעם הראשונה שבה הוצג הקונספט הפולשני הזה בפני צופי הטלוויזיה הישראלים. ולמרות הראשוניות, למרות התדמית הפרועה, הווייב המטורף שנוצר סביבו, הסקס, העירום, הסכינים בגב - הוא לא הצליח לשרוד את מלוא הזמן שהוקצב לו. זה היה הרגע שבו, מבחינתי, ננעץ המסמר הראשון בארון המתים של הז'אנר.

כשעלה ב'יס' ערוץ שלם שהוקדש לריאליטי, הוא קיבל ממני בקושי יום של חסד. יצירות מכוננות כ"פרדייז הוטל", "הרווק" ו"פגישת מחזור", על אף הרעיונות המקוריים שעמדו בבסיסן, חסרו את האדג' האותנטי שהביא לחיים שלנו תת-הז'אנר 'האח הגדול', שאליו השתייך "פרוייקט Y", ולכן איבדו באופן אוטומטי נקודות. בתכלס, הסדרות האלה ממש לא מעניינות, וגם לא הרבה יותר מציאותיות מ"פיצוחים" עם שוש עטרי. הסדרות האלה גם המחישו בצורה הטובה ביותר את המלכוד בו כלא ענף תוכניות המציאות את אוהדיו: כשזה נראה טוב, זה לא אמין; כשזה נראה אמין, זה מצולם חרא. לבעיה הכל כך מהותית הזאת עדיין לא נמצא פיתרון.

אצלנו בישראל, ההתרחשויות האחרונות בתחום רחוקות מלהבטיח התאוששות. המילה ריאליטי הולכת עכשיו עם כל דבר, במיוחד אם יש לזה קשר ל-SMS, והבלגאן חוגג. "האודישן הגדול", מיזם אינרטקסטואלי-אינטראקטיבי מזהיר שכמותו, היה פלופ ענק שאף אחד לא הסכים לראות; ברוממה הרימו אתמול, בטח בלי ששמתם לב, ערב "כוכב נולד" חד פעמי באיצטדיון הלאומי של דימונה, והיציאה האחרונה של קשת בתחום, "האקדמיה לצחוק", היא משהו שבשום מקום מתוקן לא היה עובר את שלב הפיצ'ינג. "כוכב נולד 2" שעולה ביום שישי, יהיה בטח להיט מטורף לפחות כמו העונה הקודמת, אבל זה ממש לא ריאליטי-טי.וי - סתם קדם-אירוויזיון עם כיסוי מוגזם.

הגל השני של הריאליטי הישראלי נדמה כמעצבן כמעט כמו גל ההיפ הופ המקומי. הוא שוקק, מרים את הראש ומסריח מבית השחי ומנסה בכוח לפנות מקום במרכז. טלנובלות הדגל של הכבלים והלווין מתחמשות בתוצרי ריאליטי כדי להנכיח את רלוונטיותן: "מיכאלה" תתהדר בזוכה המאושר מ"האודישן הגדול"; הדרמה של נינט טייב בלוויין תתהדר בנינט טייב – והתוכניות האלה, לפחות במסע היחצנות המקדים, עושות קולות של עלק-מעוניינות להדיח את הבכורה ממהדורות החדשות, מולן הן משובצות. העובדה שבערוץ הכנסת החדש עומדים לתפוס טרמפ על הבייסיקס ולהציע לצופים להצביע ב-SMS מהבית מול התקוטטויות של החבר'ה במליאה, רק מאששת תחושה של סלט ירוק, שבו הצעות לשלילת דרגותיו של טננבוים מתערבבות עם קמפייני-קבוואח לשליחתו של מלך הסטלנים להוואי, בתחרות הרייטינג של הבלוג-TV בתפוז.

בארה"ב, שם לא קוראים את מיקסר, הריאליטי על גווניו הבז' החיוורים שלו נוגס נתחים מבהילים בהרבה מלוח המשדרים, כולל פריים-טיים. פה דונלד טראמפ מלמד משיגנים צעירים מה עושים עם דמי הכיס שלהם, שם פאריס הילטון וניקול ריצ'י משאירות את הוויזה פלאטינה בבית ונוסעות לגלות את עצמן מחדש בקיבוץ, ובקרוב, כך שמעתי, אמור איזה מיליארדר לחלק מיליון דולר למתחרה שייתחנף אליו בצורה המשכנעת ביותר. מיליון דולר. הסכום הזה מעולם לא נשמע כל כך זול ומיותר כמו בשנים האחרונות, מהרגע שבו התחילו לחלק אותו לכל טמבל שזוף שמתחמן את החברים שלו.

מכל אלה, העובדה שרק "החיים האמיתיים" עם פאריס וריצ'י (בקרוב ב-YTV) טומנת בחובה איזו הבטחה לרמת עניין מינימלי, מוכיחה שז'אנר תוכניות המציאות הפך להיות ככל ז'אנר, כזה שקם ונופל על כשרונן של כוכביו וכוכבניותיו. החלום על עולם חדש ומופלא שבו סכום רגעיו האפורים של פלוני מתגבשים לשלם אחד נוצץ וממגנט נזנח לעת עתה ועובר להולד בבוידעם. ההבטחה להנצחתה של מציאות אמיתית, מהסוג שהבטיחו לנו בפרומואים, תצטרך לחכות כנראה למוסר קצת מתירני יותר אבל בעיקר לטכנולוגיה מוגבלת קצת פחות. עד אז, ימשיכו יזמים חרוצים בארץ ובחו"ל להמשיך לנסות ולהאכיל אותנו בפל-קל, באמתלה שזה הדבר האמיתי. אין שום סיבה שתפתחו את הפה בשביל הדבר הזה, אתם יודעים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by