בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שם את הנ' בחנון 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים החדשים שעולים השבוע בבתי הקולנוע: "אמריקן ספלנדור", "בנות בסטייל", "בריכת שחייה" ועוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אמריקן ספלנדור

 
American Splendor

מיהו הארווי פיקאר, שאת חייו מתאר סרט הגיקים המדובר "אמריקן ספלנדור"? פיקאר הוא יהודי נרגן, מבוגר, כרסתן ומקריח, שעובד רוב חייו כפקיד ממשלתי בארכיון בית חולחם בקליבלנד, אוהיו. הוא מתחתן סדרתי, אספן אובססיבי של תקליטי ג'אז, ומאז 1976 הוא כותב סדרת קומיקס מחתרתית נחשבת, המתארת את חייו ואת סביבתו האפורה.

איך יוצרים סרט ביוגרפי על אדם שחייו מתועדים באופן צמוד זמן רב כל כך? צמד במאי הסרט לא הסתפקו רק בשחזור בדיוני בעזרת שחקנים מצוינים מהשוליים ההוליוודים, בראשם פול ג'יאמטי ("אגדות וסיפורים") כפיקאר והופ דייוויס ("אודות שמידט") כאשתו השלישית האקסצנטרית, ג'ויס. הם הוסיפו לכך ראיונות עכשוויים שנערכו עם הארווי פיקאר המקורי, קטעי ארכיון מהופעותיו אצל דייויד לטרמן בשנות השמונים וכמובן, גם את דמותו המאוירת, שמציצה מדי פעם מעבר לכתפו. כל אלה מנסים למצוא תשובות לשאלה המסובכת - מי זה הארווי פיקאר?

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: המדד נעצר הפעם גבוה במיוחד - 96 אחוזי טריות וציון ממוצע של 8.7 מתוך 10. הסרט משובץ ברבות מרשימות "עשרת הסרטים הטובים" של המבקרים השונים, בזכות המקוריות, ההומור והדמות הראשית – תהיה זו אשר תהיה.

הכסף מדבר: כרגיל אצל פיקאר ההצלחה הביקורתית גדולה מהכלכלית. הסרט הרוויח בסה"כ 6 מיליון דולר אבל בגלל התקציב הצנוע של הסרט, בכל זאת, זוהי כנראה ההצלחה הגדולה ביותר שהייתה לו מימיו.

פרסים ועיטורים: מלא, המון, בכמויות. עזבו אתכם מתחרויות מנופחות כמו האוסקר או הגלובוס הזהב (בשתיהן קיבל הסרט מועמדות אחת) – "אמריקן ספלנדור" זכה בפרסים הרבה יותר שווים, בתחרות הסרטים העצמאיים בסאנדנס, למשל.

במאים: שרי ספרינגר ברמן, רוברט פולצ'יני, 101 דקות, ארה"ב, 2003.
 
Premiere: הסרט אינו רק מעבד את האירועים שכבר תוארו בקומיקס, אלא עוסק במלאכת הסיפור עצמה ובאתגר של תפיסת "המציאות" – והוא עושה זאת נפלא. אחד הסרטים המצחיקים, החכמים והמרגשים של השנה.

Guardian: סרט רב שכבתי שמצליח, בזכות שילוב ז'אנרים שונים, לתפקד כמעין אולם מראות, בו כל הייצוגים מוכפלים עוד ועוד. התוצאה היא פורטרט קלידוסקופי ומרתק של האמן כאדם מורכב במיוחד.

Rolling Stone: מצחיק ומושך לצפייה, אך נראה כאילו שני הבמאים התרכזו יותר בשילוב הז'אנרים השונים ופחות בהעברת דמותו האינטיליגנטית והרגזנית של פיקאר למסך.
 

בנות בסטייל

 
Uptown Girls

סרטו החדש של הישראלי לשעבר, בועז יכין ("פרש"), מספר על קשר בין יתומה שכל כספה נגנב לבין ילדה קטנה, שהתבגרה בטרם עת בגלל ששני הוריה הזניחו אותה כל חייה. הסרט הזה, אגב, אמור להיות קומדיית נעורים בלונדינית.

בריטני מרפי ("8 מייל"), אחת מכוכבות הבלונד התורניות בהוליווד, מגלמת את דמותה של מולי גאן, ששני הוריה מתו בילדותה. הבת גדלה והפכה לחיית מסיבות פרועה, בזכות הכישורים החברתיים שלה והמיליונים שהוריש לה אביה. אך יום אחד נעלם רואה החשבון שלה ואיתו הכסף ומולי מתדרדרת לשפל המדרגה - היא צריכה לחפש עבודה. למרות המצב העגום במשק, היא מוצאת משרה כמטפלת של ילדת עשירים שיודעת מה טוב בשבילה, בעיקר כיוון שאימה (התר לוקליר) מעולם לא טרחה לברר זאת. הילדה מבוגרת לגילה, מולי ילדותית. זהו שילוב מנצח.

מדד העגבניות הרקובות: מחלוקת בין המבקרים - חלקם טענו שבריטני מרפי מעצבנת. אחרים הסכימו, אך לדעתם דקוטה פנינג, הילדה, מרגיזה עוד יותר. מה שבטוח שכמעט כולם קבעו שזהו סרט שעולה על העצבים. הציון המשוקלל - 4 מ-10.

הכסף מדבר: לא בועז יכין ולא בריטני מרפי יכולים להיות מרוצים מההישגים הפושרים של הסרט בקופות. הוא הרוויח 37 מיליון דולר עם תקציב של 40 מיליון (כולל שיווק).

במאי: בועז יכין (לזכור את הטיטאנים), 92 דקות, ארה"ב, 2003.
 
 
Observer: מאז סרטו הראשון של בועז יכין, "פרש", הוא רק הולך ומתדרדר. בקומדיה הסנטימנטלית הרדודה הזאת הוא מגיע לשפל המדרגה. איום ונורא.

The Onion AV Club: נראה שיכין לא היה סגור על הטון אותו הוא מבקש להעניק לסרט. רגעים עגומים מופיעים לפתע במהלך העלילה הקלילה והמטופשת והשילוב ביניהם פשוט לא עובד.

Philadelphia Inquirer: מתחיל חמוד, נהיה חמוד עוד יותר, ממשיך כקודר ומושך לכיוון סוחט דמעות מאולץ ושמאלצי. נראה שהבמאי הרים ידיים במהלך הסרט וכך התרומה היחידה של הסרט לצופיו היא כאב ראש.
 

בריכת שחייה

 
Swimming Pool

כידוע, צרפת ובריטניה הן יריבות ותיקות ומרות. בסרט המתח החדש של פרנסואה אוזון, מפגיש הבמאי הצרפתי הנחשב שתיים מנציגותיהן לקרב נוסף מסביב לבריכת שחייה. שרה מורטון (שרלוט רמפלינג הותיקה, שכיכבה ב"מתחת לחול" של אוזון) היא סופרת עצורה ומכובדת – כמה בריטי מצדה – שנוסעת בעצת המו"ל שלה לבית הנופש שלו בפרובאנס, לנוח מעט ולחפש השראה לספרה הבא. את המנוחה והשלווה מפר בואה של ג'ולי (לודווין סנייה, שהופיעה ב"8 נשים" של אוזון), בתו הפרועה של המו"ל, שנוהגת להלך ערומה לחלוטין ברחבי הבית ומביאה למקום כל ערב בחור אחר, איתו היא מזדיינת בקולי קולות – כמה צרפתי מצדה. ההתנגשות בין שתי התרבויות השונות מוביל למתחים רבים, למריבות, להשפעה הדדית הכרחית ואף לרצח מסתורי.

מדד העגבניות הרקובות: בסיום הסרט יש טוויסט, שכמו כל תפנית עלילתית בלתי צפויה יוצר התפלגות בדעת הקהל והמבקרים. אולם גם המבקרים שלא אהבו את הסיום, נהנו מהסרט ושבחו את אוזון על האווירה המותחת. 83% טריות וציון 7.3 מתוך 10.

הכסף מדבר: הסרט הרוויח מעל 20 מיליון דולר בכל העולם – לא רע עבור סרט צרפתי, גם כאשר זה מדבר בחלקו אנגלית.

פרסים ועיטורים: שרלוט רמפלינג זכתה בפרס האקדמיה האירופית לשחקנית הטובה ביותר, ואילו הסרט היה מועמד לסזאר, לדקל הזהב בפסטיבל קאן ולעוד תחרויות שאוהבות במאים צרפתיים ידועי שם.

במאי: פרנסואה אוזון (8 נשים, סיטקום), 103 דקות, צרפת/בריטניה, אנגלית וצרפתית, 2003.
 
Philadelphia Inquirer: רמפלינג וסגנייר, שתי המוזות הקולנועיות של אוזון, טובות מאוד בתפקידיהן השונים ועוזרות לבמאי הצרפתי המוכשר ליצור הסחת דעת קולנועית מפתיעה שכולה שילוב בין עליזות לתחושת סכנה.

N.Y. post: אוזון ושותפתו לתסריט רקמו עלילה המערבת במיומנות בין מציאות לדמיון ובכך מצביעה על המסתורין של תהליך היצירה. למרבה הצער, הטוויסט המרושל בסוף מוציא את האוויר מכל מה שהיה קודם לכן.

N.Y. Metro: זהו סרטו הראשון של אוזון באנגלית, מה שיכול להסביר את האיכות הירודה של כמה מהסצינות, בהן נראה שהשחקנים ממש מדקלמים את המשפטים. למרות הכישרון המוכח של אוזון, הסרט אינו מכה גלים ונשאר מותחן עלוב למדי.
 

ולנטין

 
Valentin

קומדיה דרמטית (או שמא דרמה קומית) מארגנטינה, שיותר מכל מזכירה את "האסונות של נינה" המקומי. גם כאן מלווה את הסרט בקולו ילד סקרן וממושקף, שלו בעיות משפחתיות לרוב ולצידן חלומות ושאיפות כמוסות. שמו של הילד הוא ולנטין, והוא משתף את הצופים בקורות חייו הקצרים בארגנטינה של שנות השישים. אנו לומדים ממנו על רצונו להפוך לאסטרונאוט למרות פזילתו הקשה; על סבתו הפטפטנית (כרמן מאורה הותיקה והטובה), איתה הוא גר לאחר גירושי הוריו; על אביו, שמחליף בנות זוג בקצב; ועל לטיסיה, היחידה מאותן חברות מזדמנות של האב, שולנטין מחבב. יותר מכל הוא רוצה אמא, ואם לא תהיה זו אימו הביולוגית, שנעלמה ואסור להזכירה, הרי שאולי לטיסיה תסכים למלא את המשימה – בכל מקרה, שווה לנסות.

פרסים ועיטורים: הסרט התבשל לאט, השתתף במספר פסטיבלים קטנים ואף זכה בכמה פרסים, והנה עכשיו שנתיים אחרי שיצא בארגנטינה הוא מופץ במספר מדינות נוספות, ביניהן ארה"ב, בריטניה, איטליה וישראל.

במאי: אלחנדרו אגרסטי, 86 דקות, הולנד/ארגנטינה, ספרדית, 2002.
 
Gurdian: הרבה תלוי אם חשבתם שהילד שבמרכז הסרט הוא חמוד או מעצבן. בסך הכל, סרט חביב ולא מזיק.

Hollywood Reporter: ולנטין אולי פוזל ויש לו משקפיים עבות, אך הוא רואה היטב את חולשותיהם של המבוגרים המקיפים אותו ואינו חושש להציג זאת באופן חד וחצוף. מלא נוסטלגיה והומור.
Miami Herald: גם ברגעים העצובים ביתר בסרט, הוא אינו מתדרדר לשמאלציות סתמית. בזכות המשחק המצוין של הגיבור הצעיר, הסרט מרגש ונוגע ללב.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

מונסטר, אחי הדוב, איך הרגתי את אבא שלי

אפקט הפרפר, סיפורי דגים, שלישיית בלוויל, 21 גרם, אמא שלי אוהבת נשים

ואז הגיעה פולי, הנעדרת, חלומו של הנרי, מר איברהים, החטוף, מאז שאוטר עזב

כל הביקורות, כל הסרטים-

לאיזה גיבור קומיקס התחפשתם בפורים – לסופרמן, ספיידרמן או להארווי פיקאר? כיצד הגיע בועז יכין מדרמה חכמה שתיארה את הקשר בין ילד שחור וקשה יום לבין מבוגר חובב שח ב"פרש", לקומדיית בזוקה על היחסים שנרקמים בין ילדה בלונדינית לבין נערת שעשועים מפונקת ב"בנות בסטייל"? האם אתם בעד בריטיות חמוצות או צרפתיות משתרללות? והאם הילד ולנטין מעורר אצלכם יצריים אימהיים או דחפים אלימים? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

אתרים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by