בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ה חנון 
 
 
תמר גלזרמן

תמר גלזרמן לקחה מהאוזן את "קומיק בוק – הסרט", מוקיומנטרי על ההארדקוריסטים הקשים ביותר בשוק הנרדים האמריקאי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם מייקל מור היה יוצר מורכב יותר, הוא היה עושה את "קומיק בוק – הסרט", ולא את המניפסט הלוחמני שלו שנהיה התנ"ך בשקל של כל מי שהתנגד למשהו בשנה האחרונה. "קומיק בוק" של מרק האמיל הוא מוקיומנטרי שסוקר תופעה שכבר הזינה אי אלו תיעודיים של בוגריה החפופים פחות של הפקולטה לקולנוע – הערצה לקומיקס.

אובססוציוני הקומיקס הם ההארדקוריסטים הקשים ביותר של תרבות הפופ האמריקנית, מקבץ שהוא סטריאוטיפ קולנועי בזכות עצמו (בכל זמן נתון אפשר לשלוף דוגמאות כמו מייקי מ"הכי גאים שיש", שלישיית החננות של העונה השישית של באפי או כל דמות שאי פעם עברה אצל קווין סמית). רק ש"קומיק בוק" שונה מרוב סרטי על-ידי-גיקים-למען-גיקים-אחרים-שמתעניינים-בגיקים-טיפה-יותר-קיצוניים-מהם, וזאת גם משום שהאמיל עצמו, דהיינו לוק סקאיווקר, הוא אחוש אייקון בקרב המגדר שהוא חוקר.

סרטו של האמיל מתאר פנאט לקומיקס שמוזמן לייעץ לאולפן הוליווידי סטריאוטיפי המעבד את דמות הקומיקס האהובה עליו לסרט. האולפן מעודד את החנון להצטלם לדי.וי.די ולתעד את חוויותיו כיועץ. הבעיה הראשונה בה נתקל הקומיקסולוג, בגילומו של האמיל עצמו, היא שהאולפנים החליטו להפוך את קפטן קוראג' (אל"מ אומץ), הדמות האהובה, ל"שם הקוד קוראג'", דמות חסרת פנים ואלימה, נתונה להתקפי זעם ונקמנות, שרודפת את בן לאדן במקום לדרוך על נאצים באצילות מיוסרת.

צוות ההפקה, שכולל צלם סטלן שנראה כמו סלאש, צמד מפיקים הוליוודים אנאליים וחבר ילדות שותף לההערצה, נלקח לראיונות עם אושיות קומיקס אמיתיות כמו סטאן לי (איש מארוול, אביו של ספיידרמן) או קווין סמית (אובר גיק שלעצמו, שנותן קטע מבריק על הומואים בהוליווד). השחקנים כולם, כפי שמעיד אחד מעשרות הבונוסים, נמנים על עילית מדובבי ארצות הברית, כך שהסרט נע בעצם על אימפרוביזציות שנעשות על ידי פינקי, המח, ווקו ויקו מאנימיניאקס, טאז הטאזמאני, בוב הספוג ובאגס באני.

"קומיק בוק", שנעשה בלי שום כוונה לצחוק ולגחך, הוא בעצם מוצר שפוגע הישר בעין השור. הוא מצחיק, מלא בבדיחות שיבדרו חובבי טריוויה ואינפומניאקים למיניהם, מארח אורחים-פורחים מצ'פרים למכביר (השחקים ששיחקו את צ'ואיבקה ובובה דה פט, לדוגמה), ושולח בעיטות לכל הכיוונים שחובבי הגארי לארסונס והדייב באריז אוהבים לשנוא. בהתאם לסרט על אנשים שאוספים באובססיה, "קומיק בוק" הוא גם חוויה ארוכה ופרטנית להחריד, עם בערך 30 דקות מיותרות בסוף וכשלוש שעות של בונוסים קיצוניים בדי.וי.די. אבל כשאוהבים, אוהבים עד הסוף.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by