בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בברכת "אמן תקבלי גוצ'י באף" 
 
 
אחי רז

אחי רז מסביר למה הוא שונא את קארי בראדשו ואת כל מה שהיא מייצגת, ולמה הוא מאחל לה שימעכו לה את הלב, שתחטוף סרטן, שתתגייר ושתתחתן עם אימפוטנט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל מי שאהד פעם קבוצה כלשהי, כדורגל, כדורסל, כדוריד, מה שלא יהיה, מכיר את זה. הבחורים מתפקדים טוב, מניעים כדור כמו שצריך ונראים על הדרך הנכונה, עד שהשחקן ההוא, שאתם לא סובלים, מקבל מסירה. "רק לא אליו", אתה מסנן לעצמך, "רק לא אליו. מה האידיוט הזה עושה בקבוצה שלי? למה המנג'ר לא מספסל אותו, או מוכר אותו בזול למילוואל?". שמו של האידיוט במשל הספורטיבי הקטן הזה הוא קארי בראדשו - האישה שאף אחד לא רוצה שתקבל את הכדור, אבל למרבה הזוועה, היא הפליימייקר.

מבחינתי, קארי בראדשו היא אנומליה. אני לא זוכר מקרה שבו תיעבתי כל כך דמות פיקטיבית שלא נמשחה מלכתחילה על ידי יוצריה כאנטי-כרייסט. אנומליה, כי עד ומאז קארי בראדשו , אני מגיב למניפולציות נרטיביות בדיוק כפי שמצופה ממני. סארומן בשר הטבעות? שימות, אמן. ניומן בסיינפלד? שימות, אמן. מראדונה במונדיאל 86'? טפו, שימות ותחולל גווייתו, אמן. העיקרון ברור, נראה לי.

והנה, ניצבת מולי לפתע ארכי-אוייבת חדשה מזן שהוא לחלוטין לא מוכר. אשה דעתנית, כביכול (קצת כעירית לינור בשעתה), מצויידת בלאפ-טופ עליו היא משרבטת את הגיגיה הקטנים והלא מעניינים, מתובלים במשחקי מילים פלמ"חניקיים, ובאישיות שכולה התחבטויות מלאות פאתוס בין דילמות מופרכות שהתשובה עליהן תמיד ברורה לי - וכל הכדורים עוברים דרכה. זאת לא הביץ' שנשלחה לפתות את הבלש, או הסוכנת הכפולה שתדביק את המרגל באיידס. זאת הגיבורה שמנווטת את העלילה, וכשמישהו גומר איתה, זאת לא היא שחוזרת לאלמוניות של משבצת השעשועונים והטוק-שואוז. הו, לא. זאת פאקינג קארי בראדשו .

קארי. איזה שם שנוא זה. כמו האבקה שאני מפזר בתוך סיר האורז כשאין לי שום דבר יותר מעניין לעשות איתו. במשך השנתיים האחרונות, מאז שהוכרחתי להתחיל לעקוב ברצינות אחרי עלילותיהן של הבנות, אני מייחל לטוויסט עלילתי שישפיל אותה עד עפר. שימעכו לה את הלב, שיאנסו אותה, שתחטוף סרטן, שתתגייר, תתחתן עם אימפוטנט. בגלל זה, אני חושב, פיתחתי אובסס די מטורף למיסטר ביג, שעשה ממנה כבד קצוץ בעונות הראשונות, עד שגם הוא איבד את זה. כנראה התרכך שם למטה, הבן-זונה.

המצחיק הוא שעל אף קארי אמורה להיות, כביכול, הדמות העגולה ביותר מבין בנות חבורת הטבעת, הרי שהיא האמ-אמא של החד-מימדיות והלא מעניינות. וזה לא שלכתוב דמות אמינה של אישה זה הדבר הכי קשה בעולם. באותו מספר של שורות קוד, פחות או יותר, כבר כתבו את פאקמן. אפילו שרלוט, שנוסדה כביכול כבור הניקוז לשפכי הלעג שלנו ושל עמיתותיה לסדרה, לוקחת אותה בסיבוב בקטגוריית הטריוּת, שלא לומר, הרבה יותר כוסית.

כך, כשלידה גם דקלה קידר-יורק-גולדנבלט נדמית כעלה התרד הבשרני ביותר בקערה, מהווה קארי את ההוכחה הטובה ביותר לכך שאין בפתטיות סיסטמטית כדי להבטיח ולו מידה זעומה של אמפתיה. על הצד היא גם עושה שירות עלוב מאוד למין הנשי, שמודעות עצמית גבוהה היא בין כה לא הצד החזק שלו - ואיכשהו הולכתי להאמין שלא זאת היתה המטרה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by