בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עורו-קומו והריחו את החילבה 
 
 
דפנה ארד

דפנה ארד יודעת שהסיכוי היחיד של האשכנזים הוא אם הם יפסיקו להיות כאלה חנאג'ים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בזמן האחרון נעלם כל הסקס אפיל האשכנזי שדומה כי ניסה להיבנות מחדש מאחורי הקלעים. למרות נסיונות החייאה תרבותיים שוליים כמו הקמת ארגון אשכנזי בשם "זהות אשכנזית", השקת תערוכת ציורים הדנה באשכנזיות והפגזת שפת היידיש על ידי תמי בן-תור החתיכה, עדיין אלה "הישראלים" שיושבים בראש מצעדי הרינגטונים הארציים עם השיר "תזיזי ת'ישבן". אין להקל בך. מצעדי הרינגטונים הם אלה שקובעים את הטעם האמיתי של הקהל הישראלי. הרינגטונים קלים לרכישה, מתנגנים בתוספות של אורות ורטט ונתונים למעקב מדויק. אין כל ספק כי יוצאי עדות המזרח שולטים ביד רמה במצעדים היוקרתיים הללו, חמושים בשמות המשפחה המבוקשים: מסיקה, טייב, בוסקילה, לוי וחדד. חוץ מזה, במלחמה בין שתי היפשושיות נדמה תמיד שחילבה דמארי מנצחת, יוני בלוך נשמע נחמד מדי ודידי הררי הפליץ אוסף ים תיכוני שהגיע לזהב תוך שבוע.
 

רומנטיקה רלוונטית מאתמול

מסופר על בחורה צעירה, לא משנה מאיזו עדה, עם עבר שחור משחור. כל פעם שלשונה נכנס לפה של מאהב, פניה האדימו מחריפות דגי הלוקוס מעוטרי הכוסברה אותם הספיק הבחור לאכול בחייו, עד שנוצר לה אולקוס בכוס. הפיות בהם ביקרה היו מגוונים מאוד. היא עבדה לילות וימים על מציאת חתיך אחד מכל מדינה באפריקה: טריפוליטאים, מרוקאים, תימנים - כולם פשפשו לה במסמכים במסירות גבוהה אף מזו של מוטי וענונו.

ולמרות הרפרטואר של הבחורים עליהם ניגנה, שאיפתה היתה לצאת יום אחד עם אשכנזי בן אשכנזי. אם בשביל הגיוון, אם כדי לצקת גנים שישמרו על עיניה הבהירות ואם סתם בשביל לבדוק אם מה שכולן אומרות לא נכון. השאיפה הזו לא הגיעה לידי ביטוי מעולם, משום לדבריה "הם מעאפנים מדי", והיא לא נמשכת אליהם מכיוון ש"הם לבנים ומעצבנים בדרך כלל כי הם מנומסים כאלה".

והנה אתמול יצאה הבחורה הצעירה לשיפודיה עם חברותיה, והתחיל איתה אחד מהעובדים, אשכנזי שתואר על ידה כ"בלונדיני עם עינים כחולות שאומר קצת 'כפרה' בכל משפט". האם רק בגלל שהוא עובד בשיפודיה נתנה לו את הטלפון שלה? ואם כן, האם היה זה הבאג במטריקס הגורל של אותה בחורה שגרם לה להראות נכונות לעתיד עם אשכנזי שבגופו החלק והכחוש פועם לב לבנטיני? דווקא בשיפודיה נמצא האשכנזי שלא איכזב. זה קצת כמו שרק ממשלות ימניות מצליחות לחתום על הסכמי שלום ברי קימא.
 

מתים להתחנזל

האשכנזיות היחידה שהיא סבודי היא האשכנזיות שמודעת לעצמה, לעברה ולתרבותה, אך משלבת בתוכה מזרחיות קסומה וחריפה. מובן שאיני מדברת על גניבה של המנעד הקולי, הח' וה-ע' והסלסולים, שנועדה ליצור קאברים ללהיטים אשכנזיים ישנים כמו שצער בעלי חיים התעללו עם זהבה בן וליאת פאקינג אחירון, אלא על מישמש תרבותי חיובי שגורם לישראליות החדשה להיראות רלוונטית ולא מיושנת. אולי זה קשור לזה שהטרנד המוסיקלי החם ביותר עכשיו הוא מוסיקה צוענית קרחניסטית-בלקניסטית שבאה היישר מהמקופחים ביותר באירופה, שלולא חלקו איתנו גורל משותף במלחמת העולם השנייה היו נזכרים לעולם כגנבים מבסוטים ושיכורים פרועי שיער.
 
 

החריימה האשכנזוטרי כמוסר השכל

לקראת פסח מסתמנת תופעה של סבתות אשכנזיות שמכינות חריימה לצד הגפילטע פיש כמנה ראשונה. להוכחה, הנה ראיון עם ורה הולדנגרבר, הסבתא הכי מדליקה שתמיד מגיבה על הכתבות של הנכדים שלה. בת 73, נצר לשושלת המלכותית של משפחת שטרן ההונגרית.

- סבתא, למה את מכינה חריימה?
"האמת היא שאני תמיד מכינה גפילטע פיש בפסח, ובראש השנה באמת עשיתי חריימה. אבל עכשיו אני שוקלת להכין את שניהם כי ראיתי שכולם נורא אוהבים את החריימה – כיוון שהוא מאכל יותר פיקנטי ומעניין מהגפילטע פיש ההסטורי".

- זה נכון שהפופולריות של הגפילטע ירדה בשנים האחרונות?
"לא, לא ירדה, אנחנו עדין אוכלים כל ליל סדר גפילטע פיש".

- מה הילדים במשפחה מעדיפים – גפילטע או חריימה?
"תלוי. הילדים הקטנים אוכלים כולם גפילטע. גם בעלי, חזי, השמרן. המהפכנים והמרדנים תמיד מעדיפים את החריימה. אני אוהבת את שניהם, בעצם. היות ואני עושה חריימה הרבה פעמים, וגפילטע מקסימום פעמיים בשנה, אז בפסח אני אוכלת את הגפילטע".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by