בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ותמיד גם אפשר לקנות עם זה כרפס 
 
 
אורלי גונן

אורלי גונן עם 4 פתרונות מוסיקליים למגיפת תלושי החג: כנסיית השכל, רביעיית מסנר, בלונד רדהד והדיוויין קומדי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

כנסיית השכל – "ידיים למעלה"

 
(אן.אם.סי)

נתחיל מזה ש"ידיים למעלה", האלבום החמישי של "כנסיית השכל" הוא אלבום מצוין. אחד-עשר שירי רוק שמזכירים את ימי אלבום הבכורה, הטוב ביותר שלהם, לטעמי, ומדלגים בקלילות על רמתו הנמוכה של האלבום הקודם. בדרך ל"ידיים למעלה" הצטרף ללהקה מתופף חדש, יובל שפריר, שגם הקליט באולפנו את הדיסק, שלראשונה הופק מוסיקלית על-ידי הלהקה עצמה. בלי כל כוונה להמעיט בכישרונו של יובל שפריר, מתופף מעולה ומוסיקאי שהוציא אלבום סולו מרגש, קשה לפסול את האפשרות לפיה לוהק שפריר לתפקיד בשל פריזורתו, התואמת באורח פלא את הפריזורה הקבועה של כל חברי הכנסייה: תלתלי לא-הסתפרתי-חודשים בצבע שחור.

בדיסק מספר לא מבוטל של שירים טובים, בראשם "תנו לי לשתות", שיר גדול שגורם למאזין רצון עז לקחת גלון מים ולרוץ ברחובות תל-אביב בחיפושים אחר יורם חזן; "מדליק את הטלוויזיה", שכתב שמעון אדף; ושיר הנושא "ידיים למעלה".
 

רביעיית מסנר – "רביעיית מסנר"

 
(אן.אם.סי)

זה התחיל מכמה הופעות שהוכרזו בשעתן כחד פעמיות, והתפתח לכדי אלבום חדש – עיבוד לרביעיית מיתרים של שירים נבחרים מהרפרטואר המשותף והפרטי של חברי "טאטו" לשעבר – הפעם בהנהגתו של יובל מסנר, שעיבד את כל השירים באלבום. ערן צור (שירה, בס) אלונה דניאל (שירה, גיטרה) ומסנר (שירה, צ'לו), בצירוף שלושה נגני כלי-מיתר, חוזרים לחבור כאן, ונותנים פרשנות מחודשת לכמה מקלאסיקות הרוק הישראלי.

למרות בחירת השירים הצפויה (אמנם מדובר בשיר יפהפה, אבל האם לא מיצינו כבר את "פרפרי תעתוע"?) העיבודים בהחלט מוציאים צליל חדש ומרגש מהיצירה המוכרת, ואף מעלים אותה בכמה דרגות. מסנר עיבד בחכמה, ולרוב לא נפל למלכודת הגרנדיוזיות שרביעיית מיתרים מאפשרת. כך "ערפד" הופך עוד יותר דרמטי ומקסים, "בדידותי" הופך יותר שובה לב, וכך גם יוצאים לאור שלושה שירים חדשים, ביניהם "בשווקים וברחובות" המעולה שכתבה אלונה דניאל.
 

"Blond Redhead – "Misery Is a Butterfly

 
(4AD – BNE)

החדש של בלונד רדהד הוא חוויה מכשפת. מאז האלבום הקודם, "Melody of Certain Damaged Lemons" , דיסק מופתי שהעניק לשלישייה המעניינת הזו הרבה מעריצים חדשים, הספיקה הלהקה לעבור לחברת התקליטים המוערכת 4AD. מי שהתאהב בהם בזכות האלבום הקודם צפוי לחוות אותם מחדש, מי שעדיין לא מכיר – היכונו למסע סהרורי ומרתק. קולה הילדותי ומלא הייסורים של הזמרת היפנית קאזו, העטיפה המושקעת והיפהפייה שמשלבת בין הקיטש למקאברי, והמוסיקה, שהיא בעת ובעונה אחת מתקתקה ועוכרת שלווה - כל אלה יוצרים אלבום רוק מחוספס, מלנכולי ומרגש שבנוי על ניגודים ומזכיר באווירתו את "Felt Mountain" של גולדפראפ. השיר המוצלח ביותר באלבום, לדעתי, הוא "Maddening Cloud" ששר דווקא אמדאו פייס, הגיטריסט - פשוט מושלם. וזה בהחלט לא אובר-סטייטמנט.
 
 

"The Divine Comedy - "Absent Friends

(הליקון – Parlophone)

לא בכדי העניק ניל האנון לאלבום את השם "Absent Friends" – הדיסק החדש של הדיווין קומדי הוא למעשה כמעט מופע של איש אחד: האנון עצמו כתב, הלחין ושר את כל השירים בו. היעדר החברים אליו מתייחס האנון מקבל משמעות כפולה: האחת מתמרכזת בחבריו ללהקה שפרשו לדרכם, והשנייה במגוון אנשים סמליים וקונקרטיים עליהם שר האנון, מסוֹפרים וגיבורי עבר ועד חברים דמיוניים.

לכל אורך הדיסק רובצת תחושה שהאנון בעצם מספר למאזין סיפור. קולו הכובש (שממש מזכיר כאן את דייוויד בואי) מקבל אופי קברטי והמוסיקה נעה בין מינימליזם שקט לעיבודים סימפוניים מרחיקי לכת. כך או כך, אחידות האלבום נשמרת, ונוצר מכלול פשוט מקסים ומשרה שלווה, שמסתיים במנת אופטימיות שלא תזיק לאף אחד.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by