בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ניסו סימן-טוב: הבנתי מה הטוויסט, אבל מה עם הטעמי? 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים החדשים שעולים השבוע בבתי הקולנוע: "ג'רזי גירל", "חלון סודי" ו"לקחת חיים"

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ג'רזי גירל

 
Jersey Girl

אחת התופעות שבלטו בשנה האחרונה בקולנוע האמריקאי היתה נדידת השוליים. כל מיני יוצרים שהתמחו בסרטי אינדי בעלי תקציב צנוע וקהל מסור אך מצומצם, פנו ליצור סרטי מיינסטרים מובהקים. בין הנודדים ניתן למנות את האחים כהן ("אכזריות בלתי נסבלת"), ריצ'רד לינקלייטר ("רוק בבית הספר") וקווין סמית, יוצר סרטי הקאלט בכיכוב צמד ה'סנוצ'י בוצ'יס', ג'יי וסיילנט בוב.

סמית טוען כי משפחתו החדשה אחראית לתפנית בחייו. כמה מפתיע, בדיוק בכך הוא עוסק גם ב"ג'רזי גירל", דרמה קומית על השינוי והמחויבות שמגיעים עם הולדת הילדים. איש קריירה ניו יורקי מצליח (בן אפלק) מאבד את אשתו (ג'ניפר לופז) ובעקבות כך גם את עבודתו, אך זוכה בקשר עמוק עם בתו הקטנה, באהבה חדשה (ועוד עם ליב טיילור) ובהערכה מחודשת של חייו. ועכשיו כולם ביחד: אוווווו.

מדד העגבניות הרקובות שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: אלו שאהבו את הסרט הרגישו צורך להתנצל בפני הציניים שבין הקוראים. הביקורות אמרו שהסרט מתוק, מתקתק ומלא מתיקות עד כדי בחילה. (הציון הממוצע 5.3 מתוך 10).

הכסף מדבר: ביומן שניהל על הסט, ביקש קווין סמית שהסרט ירוויח יותר מ"ג'ילי", שיתוף הפעולה הקודם של ג'ני מהבלוק ובן. ובכן כעת, לאחר שבועיים על המסכים בארה"ב, הוא כבר עבר את הקטסטרופה הכלכלית ההיא, ויעבור כנראה את שאר סרטיו של סמית, אך הצלחה מסחררת זה לא.

במאי: קווין סמית (דוגמה, ג'יי ובוב השקט מכים שנית), 103 דקות, ארה"ב, 2004.
 
Dallas Observer: פעם קווין סמית היה נציגם של אלו שירדו על סרטים קיטשיים כמו "ג'רזי גירל". עכשיו הוא סתם עוד פועל על פס היצור המכני והשחוק של הוליווד.

Miami Herald : "ג'רזי גירל" הוא סרט מרובע, צפוי ופועל לפי הספר – אז מה. לסרטים מותר להיות נוסחתיים כל עוד הם מצליחים לגעת, ואכן הסרט חם, מרגש, רציני והכתיבה של סמית נשארה פקחית ומושחזת.

Seattle Post Intelligencer: הדרכת השחקנים המסורה של סמית והדיאלוגים החכמים עוזרים לסרט להתגבר על סיפור שמאלצי וצפוי, אך למרות יתרונותיו, הסרט מעדיף סנטימנטליות רדודה על פני המורכבות של החיים האמיתיים.
 

חלון סודי

 
Secret Window

עוד יוצר שעשה השנה את הפריצה לאמ-אמ-אמצע המיינסטרים של הקולנוע ההוליוודי הוא ג'וני דפ, שלא רק עזר לשבור שיאי מכירות ב"שודדי הקאריביים" אלא אף תוגמל במועמדות לאוסקר על דמות הפיראט בעל הגינונים הנשיים שגילם שם.

עכשיו דפ מגויס כדי לשדרג סרט אימה המבוסס על ספרו של סטיבן קינג. ג'וני מגלם סופר שנישואיו נכשלו, שסובל ממחסום יצירתי ושהתמכר לג'אנק פוד ולשינה באמצע היום, אך כשהצרות מגיעות הן באות בצרורות. לבקתתו המבודדת של הסופר חודר אדם מופרע בנפשו (ג'ון טורטורו), שמאשים אותו בהעתקה ודורש פיצוי. זוהי כמובן טעות, אך מתברר שהמופרע לא מקבל הסברים הגיוניים, אלא מעדיף לאמלל עוד קצת את חייו של הסופר המסכן.

מדד העגבניות הרקובות: שוב ג'וני זוכה למירב התשואות, אבל הפעם התחרות קשה פחות. הסרט קלישאתי, הטוויסט בסוף מעצבן, והמבקרים חלוקים עד כמה הסרט באמת מפחיד (47% טריות). אז דפ משחק טוב, זו סיבה לראות סרט? (אממ, כנראה שכן).

הכסף מדבר: הסרט הרוויח 44.5 מיליון דולר בארה"ב בתוך חודש, סכום יפה למדי לסרט שנעשה בתקציב בינוני של תקציב 40 מיליון.

במאי: דיוויד קואפ (נפילת מתח, תסריט ספיידרמן), 101 דקות, ארה"ב, 2004.
 
 
N.Y. Post: הדמות הראשית ב"חלון סודי" אומרת ש"הסוף הוא החלק החשוב ביותר", אך בסרט הסוף הוא דווקא החלק הגרוע ביותר. עדיין, זהו סרט של איש אחד, וכאשר האיש הזה הוא ג'וני דפ, קשה להתעלם ממנו.

Philadelphia Inquirer: ג'וני דפ לוקח את דמות סופר המתח שהמציא סטיבן קינג ומבליט את הצד האקסצנטרי שלה, כפי שעשה בשעתו ג'ק ניקולסון ב"הניצוץ". "חלון סודי" הוא כיף מדמם ומקפיא עצמות.

Dallas Observer: מישמש של כל מיני רעיונות מספריו הקודמים של קינג, כמו "הניצוץ", "מיזרי" או "הצד האפל". מהנה בהתחלה, אך ההמשך כה מגוחך ומיותר עד שכל הצדדים החיוביים נשכחים.
 

לקחת חיים

 
Taking Lives

מותחן אימה שני לשבוע זה, שבו אנג'לינה ג'ולי היפה מוקפת גופות במצבי ריקבון משתנים, ושאינו מומלץ למי שאכל לפני כן ארוחה דשנה, אך יכול להתגלות כיעיל במיוחד נגד רעב. ג'ולי מגלמת סוכנת של ה- FBI שמגיעה למונטריאול כדי לסייע בתפיסת רוצח סדרתי. רוצחים סדרתיים הם עניין שבשגרה עבור צופה הקולנוע הממוצע, ולכן סידרו לרוצח זה מאפיין ייחודי – הוא נוהג לאמץ את זהותם ואת חייהם של קורבנותיו, ווטאבר. ג'ולי, כך מספרים, היא הטובה והקשוחה ביותר במקצוע לכידת הסדרתיים, אך מתברר שיש לה רגשות, ואלו מופנים דווקא כלפי העד המרכזי, שמגולם ע"י איתן הוק. האיש המפחיד שעוקב אחריו (קיפר סאתרלנד) לא עושה לה את החיים קלים יותר.

מדד העגבניות הרקובות: אפשר לומר שאנג'לינה ג'ולי הפכה לקים באוור של הוליווד – כל הדברים הגרועים ביותר נדבקים אליה. המבקרים קטלו, כפי שעשו עם כל סרטיה האחרונים, למרות ההתחלה המבטיחה (24 אחוזי טריות).

הכסף מדבר: גם הסרט הזה מגיע אלינו זמן קצר לאחר צאתו בארה"ב (כבוד למפיצים). אחרי שלושה שבועות הוא נמצא שם על סף יציאה מעשרת הסרטים הרווחים עם 28 מיליון דולר הכנסות, הישג לא מזהיר בכלל, אבל עדיין יותר טוב מ"החטא האחרון".

במאי: די. ג'יי. קארוזו, 104 דקות, ארה"ב, 2004.
 
Austin Chronicle: "לקחת חיים" הוא טוויסט שמחפש סרט. כל כך הרבה מאמץ מושקע במוסיקה הדרמטית של פיליפ גלאס, בתאורה ייחודית ובקאסט מפתיע, אבל אין טיפת מתח או אמינות.

Miami Herald: "לקחת חיים" הוא סרט רע מאד עם: א. מרדף מכוניות עשוי היטב; ב. סצינת סקס שבה רואים לאנג'לינה ג'ולי את הציצי. יש כאלו שעבורם זה מספיק.

Seattle Post Intelligencer: בהתחלה נראה היה ש"לקחת חיים" הוא זריקת המרץ שז'אנר הרוצחים הסדרתיים המאוס צריך, אבל בסופו של דבר מתברר שאלו הן בסה"כ אותן קלישאות ישנות בתחפושת.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר ביקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ,
בעזרתן תוכלו לבחור איזה סרט שווה לכם לראות.

סטרסקי והאץ', רוק בבית הספר, סקובי-דו 2: חופשי חופשי, קולר-להרגיש את וגאס, לילי, ריקוד מושחת: לילות האוונה, וודקה לימון, שושו, קסם הנעורים

פיטר פן, חתול תעלול, עד קצה הזמן, 12 במחיר 1, קמצ'טקה, הרפתקאות שלומיאל, רוק בבית הספר

ללכת על המים, ים של אש, אוסמה

מה היה אומר ג'יי על "ג'רזי גירל", ואיך היה מגיב סיילנט בוב? האם סטיבן קינג באמת חושב שחייו של סופר ספרי מתח כה מעניינים וסוערים, שהוא כל הזמן כותב עליו? ומה יותר מופרך – ג'ק באוור שוב מציל את העולם ב"24" או אנג'לינה ג'ולי כסוכנת FBI? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

אתרים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by