בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
פסטיבל רוסקילדה: המקום הכי חם במדינה הכי קרה 

פסטיבל רוסקילדה: המקום הכי חם במדינה הכי קרה

 
מוזיקה |
 

לפני שבוע הוכרזו עשרת האומנים הראשונים שנבחרו להופיע בפסטיבל הרוק הדני רוסקילדה 2016, ועבורנו זו הייתה הזדמנות מצויינת לחזור בערגה ובגעגועים לפסטיבל הקודם שנערך בחודש יולי האחרון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רוסקילדה 2015 הבמה המרכזית בלילה
 רוסקילדה 2015 הבמה המרכזית בלילה   צילום: יח"צ 
 
 

לפני שבוע הוכרזו עשרת האומנים הראשונים שנבחרו להופיע בפסטיבל הרוק הדני רוסקילדה 2016, ועבורנו זו הייתה הזדמנות מצויינת לחזור בערגה ובגעגועים לפסטיבל הקודם שנערך בחודש יולי האחרון. בר טימור ביקרה שם וחזרה עם ים של רשמים מפסטיבל מלא במוזיקה טובה ואנשים יפים.

 

לטובת מי שלא מכיר נספר כי פסטיבל רוסקילד הוא אחד מחמשת הפסטיבלים הגדולים באירופה. מדובר במסורת שנמשכת כבר קרוב ל-45 שנים, החל מ-1971, בעיירה רוסקילדה על האי הדני זילנד לא רחוק מקופנהאגן. אז עד כמה הוא גדול? ובכן השנה מעריכים כי בפסטיבל הקרוב, שיערך בקיץ 2016 יגיעו לא פחות מ-150,000 משתתפים! מדובר בהפנינג מטורף וצבעוני, ובו משתתפים צעירים וצעירים ברוחם מרחבי העולם בחגיגה שאורכת כמה ימים כשמתחם הפסטיבל הופך לעיירת אוהלים קטנה.

 

 

 

 
לא רק מוזיקה טובה: בר טימור מדגימה וייבים טובים
 לא רק מוזיקה טובה: בר טימור מדגימה וייבים טובים   צילום: בר טימור 
 

לרגע המאורע המרגש (אנחנו לגמרי נוסעים השנה) ישבנו לשיחה עם בר טימור שסיפרה לנו על חוויותה מהפסטיבל האחרון. מוכנים?


אז איך הכל התחיל?

 

הרומן שלי עם דנמרק התחיל ב 2010, הייתי ביורו-טור מטעם הבלוג שלי בו אני כותבת על אופנה, מוסיקה וטראבל (מלשון טיול) והגעתי לארץ הקטנה בעקבות בחורה שפגשתי בארץ. קריסטינה הייתה בלונדינית קטנה עם עיני תכלת נוצצות שהזמינה אותי לבקר אותה למרות שהדנים הם בין העמים הסגורים בעולם, כמו כל עם סקנדינבי טוב...לא נסעתי ספציפית לקריסטינה. בקריסטיאניה דווקא הייתי אבל זה לכתבה אחרת.

 

 
רוסקילדה : נוף עוצר נשימה
 רוסקילדה : נוף עוצר נשימה   צילום: יח"צ 
 
 

שלא תתבלבלו, הדנים הם עם מנומס ומופנם, סוג של מקום שקשה בו לישראלי, כן, גם אם בלונדיני (היי!) ובעל מראה מקומי, להכנס להווי בלי להכיר אף אחד, בניגוד מושלם לישראל. כל זה לא הפריע לי לחזור לשם יותר מפעם אחת בכובע של תיירת. אולי אני אוהבת שלא נדבקים אלי? אולי יש בי משהו מהקרירות הזאת? אולי. מכרי הדנים (ואחרי 3 פעמים אוכל להודות שאספתי כמה) המליצו לי להגיע לפסטיבל רוסקילד. "אנשים שם פתוחים... ושתויים" כתב לי קלאוס יוליוס והמליץ לי לבדוק את רוסקילד, הפסטיבל.

 

 
רוסקילדה 2015 הבמה המרכזית בלילה
 רוסקילדה 2015 הבמה המרכזית בלילה   צילום: יח"צ 
 

2 מזוודות ארוזות, להתראות

את הדרך לפסטיבל מקופנהגן עשיתי עם גלן, עוד בחור בהיר עיניים ושיער שהבנות בארץ יהרגו בשבילו. גלן הנחמד הקפיץ אותי עם האוהל והסקש שהלווה לי אמיל, רסטאמן בלונדיני אחר מהעיר לעיירת הסטודנטים רוסקילד בה התקיים הפסטיבל.


*הליין אפ השנה נציגות בריטית דומיננטית: דיימון אלברן מ"בלר" עם AFRICA EXPRESS, נואל גלאגר מ"OASIS" , מיוז, DISCLOUSRE, פול מקרטני, פלורנס אנד דה משין ו HOT CHIP בנוסף לפארל ווילאמס, ניקי מינאג' וכמה להקות דניות שגיליתי ועל כך בהמשך.הפסטיבל נמתח על פני שבוע שלם שחלקו הראשון כולל פרה-פארטי של קמפינג, שתייה דיג'ייז והופעות חיות שונות, עליו וויתרתי כי אני וקמפינג זה סידור חדש. לכן הגעתי ביום הראשון של ההופעות ונחתתי בפרס -זון בו נפגשו בלוגרים, עיתונאים ואנשי מדיה שונים מכל העולם באוהל- פאב רחב ידיים. אולי זה המקום להשוויץ? אם כן, איך שהגעתי לפסטיבל צולמתי לאחד המגזינים הגדולים בדנמרק cover magazine" לכתבת הסטריט סטייל שעשו.

 

נואל גלאגר ופארל וויליאמס

הקונצרט הראשון שראיתי היה של חצי מלהקת אואזיס, נואל גלאגר, שהיה לא פחות ממפוצץ, מקצועי ומלא להיטים. נואל עלה לבמה במשקפי שמש למרות האוהל הענקי והחשוך שבו ניגן בחולצת דנים וגיטרה אדומה מגובה בארבעה נגני סשן הכוללים גיטריסט, קלידן סטייליסטי ובס- תופים. כיוון שנסעתי לפסטיבל בסולו, אמנם היו כמה אנשים שיכלתי להצטרף אליהם אך העדפתי לחפש את האנשים המתאימים ביותר להסתובב איתם: פאן פקטור איי אם טוקינג ואכן איך שנכנסתי לאזור ההופעות פגשתי חבורה מפינלנד ששניים מחבריה לובשים חיתולים וזהו. יחדיו זחלנו לאיטנו לאוהל הארנה להופעה של נואל גלאגר ומצאתי את עצמי מונפת אל על על ידי התינוקות ומשוויצה בשרירים שעבדתי עליהם בחדר כושר בחצי שנה האחרונה. אני והתינוקות נפרדנו כי ככה זה בפסטיבל....וגם אחרי שאחת הבנות חשדה שאני רוצה לגנוב תינוק, מה שלא היה בתכנון שלי בכלל.

מיד לאחר ההופעה עברתי לבמת ״אורנג׳״, הצבע הרשמי של הפסטיבל כדי לראות את פארל ווילימס.פארל עלה לבמה לבוש בחולצה טרופית פתוחה, חולצה עליה ההדפס Human Made ,ג'ינס צמוד עם הדפס על התחת, כובע אפור וחמש רקדניות באאוטפיטים צבעוניים שונים. יחד עם להקה חיה הוא ביצע את הלהיטים Happy וGet Lucky ו Freedom,העלה גן של ילדים צעירים לבמה שרקדו או בהו לעיני הקהל האנרגטי שהשתולל בשורות הראשונות. מיד לאחר מכן באוהל הארנה הופיעו להקת War On Drugs ובקהל ניתן היה לפגוש בקהל הנכון של צעירים מגניבים עם לוק נכון.

 

 
רוסקילדה 2015 הבמה המרכזית בלילה
 רוסקילדה 2015 הבמה המרכזית בלילה   צילום: יח"צ 
 

Florance And The Machine , Muse, Die Antwort , Hot Chip

היום השני החל עם Florance And The Machine בבמת אורנג׳. פלורנס סיפרה שרצתה להביא מקהלה אבל זה לא התאפשר. היא הופיעה לבושה לבן: מכנס לבן וחולצה לבנה שקופה. אחריה החלה הופעה של Muse האהובה על הקהל הישראלי וגם עלי. זו הייתה ההופעה עמוסת קהל דני משולהב וכלל רוקרים, ילדים, בנים ובנות מבוגרים וצעירים. ההופעה נפתחה עם וידאו ארט צבאי ובו סצנה שנראתה כנלקחה מהסרט סליפרז עם קווין בייקון. המוסיקה הגיעה מיד לאחר מכן . מיוז פתחו עם Psycho. הסולן מתיו בלאמיי דיבר קצת דנית ונגן הבס היה דומה באופן מחשיד לקלוד וואן דם. במעבר מהיר לSuper massive black hole שכלל וידאו ארט פסיכדלי והמשך מתבקש לטראק The Handler המרעיד על שליטה, הנושא החביב על מיוז: Plug In Baby וDead Inside ששולב בוידאו ארט עם עשרות טלויזיות ברמז לביג ברדר ו Hysteria בוידאו ארט של מצפנים ורדארים.אחרי שעה וחצי מהפנטת עם מיוז עלו לבמה Die Anywoord ה(דרום) אפריקאים הגאים והפופולאריים, עם נינג'ה הראפר הקריפ וחברתו יולנדי בעלת פני בובה, גוף של ילדה והנוכחות הבימתית האגרסיבית ובה נצפה הקהל הכי קול בפסטיבל: בנים חתיכים ברמות אחרות, היפים, בלונדינים עם שיער ארוך וכל הצ׳יל שתדמיינו, נינג'ה ויולנדי ביצעו את הלהיטים I Think You're Freaky וUgly Boyהמתבקשים והראו לאלו שלא הכירוהם מי הלהקה הכייפית של הפסטיבל. בשעה 2 לפנות בוקר עלו לבמת הארנה Hot Chip הפופיסטים עם מספר רב של חברים. בקהל נצפו המעריצים החנונים ופארטי גוארז עייפים שנשארו להופעה. הם ניגנו את הלהיטים המתבקשים: Over and over,One night stand,Ready for the floor ובסוף ההופעה הפתיעו את הקהל בקאבר של ברוס ספרינגסטין Dancing In The Dark.

 

 

 

 

היום האחרון

 

ביום האחרון של הפסטיבל, הרביעי ביולי, יום הולדתה של ארץ הולדתה, תקפה את הבמה ניקי מינאג׳ באאוטפיט רשת שקוף ומתחתיו חוטיני, חזייה וקול גדול. ניקי שרה את מיטב הלהיטים שכללו את Superbass, Starships, Anakonda וזכתה לתשואות הקהל שכלל קהל נשי בגילאי 20-30 וכל מיני חנונים. בשלב הזה אני זוכרת שהתעלפתי מעייפות וקמתי כשנגמרו ההופעות, לא נראה לי שהחמצתי משהו שלא סיפרתי לכם עליו. אול אין אול רוסקילד הייתה חוויה משוגעת בגיוון שלה על כל המשתמע מכך. לשנה הבאה ברוסקילד צ׳ירז.

 

לחצו כאן לאתר הפסטיבל

לחצו כאן לעמוד הפייסבוק של הפסטיבל

לחצו כאן לבלוג של בר טיצמור

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by