בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה קשור? 
 
 
איתי נאור

איתי נאור מובך מהרמה הירודה שמאפיינת את "האולפן המרכזי" של ערוץ 10

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש דיבור כזה שמערכת החדשות של ערוץ 10 זה הדבר. גם אני, כשנתקלתי חליפות בגרוב של שני הסבאים הקירשנבאומים, עשיתי סימנים של חיבה כלשהי למתרחש שם, שרק הועצמה כשדליתי הוכחות קטנות לנשכנות ודעתנות מכיוונן של מהדורות הערב היומיות שלהן. חשבתי לזרום עם הרוח הזאת עוד קצת, ולבחון את "האולפן המרכזי", תוכנית ערב השבת החדשה של הערוץ, בהנחיית גלעד עדין ורוני יובל.

אני לא מתבייש לומר שכל הקרדיט שחשבתי לגדל להם ירד לאסלה עם האייטם האחרון בכותרות החדשותיות בפתיחת המהדורה, שעסק בצורה חיובית מאוד בכמה אידיוטים מדרום הארץ שטבחו ב-4 כרישים בחוף אשדוד והצהירו שהם "הכרישים של אשדוד". לא ברור על מה ולמה לתת במה אוהדת ודחקאית להתנהגות בריונית ולהתעללות דוחה בבעלי חיים, שללא כל ספק לא מסכנים בני אדם, אבל אחרי שהכתבה הסתיימה גלעד הדיקט חייך ואמר שהוא לא בטוח אם עדיין נשמח לשלוח את הילדים שם לים (או משהו כזה). רוני יובל חייכה גם היא, וציינה שאולי חלק מארגוני זכויות בע"ח לא היו שמחים לראות את התמונות האלה (ורק בשביל לדאוג שזה יקרה, שודרה הכתבה שוב בסוף המהדורה).

חוץ מזה, הביאו אייטם על ואנונו, לרגל יציאתו השבוע לחופשיותו המוגבלת. במוסף האחרון של "סופשבוע" מבית "מעריב", לא העיתון הכי פחות לאומני שאתם מכירים, התפרסמה כתבה על "מרגל האטום", סרטו של נסים מוסק על מרדכי ואנונו. באופן די מפתיע, שטחה הכתבה של מיכל קפרא (באמצעות ההתעסקות בסרט וביוצרו) כמה מהרעיונות היותר אלטרנטיביים בנוגע לואנונו, אלה שבדרך כלל לא זוכים לצאת לאור בסוג הזה של העיתונות האוטומטית.

דווקא הכתבה הנרחבת ששודרה ב"אולפן המרכזי" של ערוץ 10 (ששידר גם לפני חודשיים תוכנית שעסקה באיש) שבה והגישה את אותם הצלילים המוכרים. למעשה, גם הפרט החדש היחידי בכתבה, חשיפת קלטת ראיון שנתן ואנונו בתקופתו כסטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת באר שבע, הובא בצורה הידועה והמפחידנית: צילום אילוסטרציה מבהיל של סרט הקלטות ישן בחדר אפל וכחול, שעליו נשפך קולו הבוגדני ומבטאו החייזרי של ואנונו.

המצחיק הוא שהטקסטים שהובאו שם מוכיחים מעל לכל ספק שואנונו אחז בדעות מוצקות ומנוסחות, קיצוניות לתקופתן, שהניעו אותו למעשה שעשה (ערוץ 10, שלא כמו "ידיעות אחרונות", גם דאג להשמיט את אחת ההתבטאויות המעניינות יותר של ואנונו באותה קלטת, כשאמר ש"המזרחים יכולים להיות גשר לשלום"). אבל זה לא מפתיע שכדי לאזן את התחושה האידיאולוגית הקלה שמישהו יכול היה להיקלע אליה בעקבות הדברים, הביאו בערוץ 10 "חבר ללימודים של ואנונו", אחד דוד יוסוף, שאמר ש"כולם ידעו שרוב חבריו הם ערבים", הכריז עליו כ"חרא של בנאדם" ואח"כ הישיר מבט למצלמה וצעק לכיוונו של ואנונו: "אתה אולי עובד על כל העולם, אבל אני יודע שעשית את זה בשביל הכסף, כי אני מכיר אותך".

הפאנל של "האולפן המרכזי", שנועד כנראה להתחרות עם קבינט העמבה של ערוץ 2, מונה את דן מרגלית, שאחראי על הממלכתיות ותנועות הידיים העצבניות, את עמנואל רוזן, שהפך לאחד האנשים הכי החמוצים בטלוויזיה, ואת רביב דרוקר, שאיכשהו מאזן את העניין. איך שהם חזרו לאולפן אחרי הכתבה, גילה מר דנגלית בידענות כי "יש עוד 2-3 סודות שואנונו לא חשף". כנגדו, רמז בקטנה רוזן שיש מצב שההתנהגות של מערכת הביטחון כלפי ואנונו היא סוג של נקמה על מפח הנפש שגרם לה. דרוקר הוסיף וטען כי לא תהיה שום תועלת בהגבלתו הנוספת של ואנונו, וחלק על הנזק שהוא גרם למדינת ישראל.

מרגלית מיד התרעם והתחיל לנגח את דבריהם של דרוקר ורוזן, אבל המנחה עדין, במה שנראה כהתערבות של צדק אלוהי, היסה את איש הפופוליטיקות ב"תודה" ויצא לפרסומות – לא לפני שהעיתונאי מספר 1 נשמע מתמרמר באוף-קאמרה באוזניהם של מנחי הערב. לזכותם של האנשים האלה יאמר שהם הפנו בסוף הכתבה על ואנונו לסרטו של מוסק, ששודר אתמול בערוץ 8, ורק אז התפנו לפמפם את הראיון עם המאהבת של בקהאם, או כמו שעדין קורא לו, "באקהאם".

אח"כ גילה העדין סקופ שנגע ברמת ההתעניינות הצהובנית של האוכלוסייה הדתית, כשהבטיח שהראיון עם המאהבת ישודר במלואו גם במוצאי יום שבת, "לטובת הצופים שומרי המסורת" (והאם יש פה דחקה על חשבונם? הרי הם לא היו מסוגלים לשמוע את זה). סקופ אחר הגיע כשרוני יובל בישרה לאומה ולגלעד עדין ש"הודעות טקסט, ה-SMS - זה הדבר הבא". עדין, שבטח עדיין מנסה להבין איך פותחים את המכונית עם הביפר שלו, נראה מרוגש.

כשאזלו כל הדברים הטובים שחשבתי אי פעם על האסופה של רם לנדס, שודרה לפתע כתבה חמודה של יגאל צור, שלרגל שבירת שיא הכיבושים של אלון מזרחי, יצא למגרש הכדורגל וביקש מאבי כהן, עודד מכנס, אורי מלמיליאן וג'ימי טורק (בלי חולצה) שיפוצצו לו את הצורה. זה היה חינני וערוך טוב, וזה היה אחלה של שירת ברבור לפני ששלישיית "מה קשור" נכנסה לתמונה.

הקשקוש שבשילוב הביזארי של חבורת הלא-מצחיקנים האלה הוא כל כך מובהק וגדול, עד שראוי לא להכביר מילים מיותרות. אולי שווה לקוות, ולו בשביל האמפתיה, שהעורכים שמחליטים שם יתעשתו מספיק מהר ויורידו את זה, כי בכל מקרה המהדורה ארוכה מדי (טיפ קטן: זמן לא יעזור, וגם אם האסים והגורים שלכם ימשיכו במשך 3 עונות לדרוך על שטיקים-חוזרים באווירת "ארץ נהדרת", זה לא יסיק לכם שדרוג מדרוגי).

נראה ש"האולפן המרכזי" של ערוץ 10 עדיין לא בשל להוות את האלטרנטיבה לגיהנום של "אולפן שישי" ול"יומן" עם אורי דן, שנטוע לשמאלה של גאולית הקולית. אכן, העובדה שהמלאכה נעשית עם חיוך מסוים מוסיפה חיים לעסק. אבל לא חיוך מטומטם כמו של רוני יובל אנחנו צריכים, ולא מגעיל כמו של עדין (שעדיף היה אם המשיך להתרכז במה שהוא טוב בו, וסבורני שזה לא דחקות). כי הרי קונספטואלית זו לא חוכמה לנצח את התימהון שפוער נחמיה שטרסלר כשהוא מנופף עם האצבע למצלמה ומנגן את היאבאדאבדו של ה"אז שלא יעבדו עליכם" – תארו לכם כמה מביך זה כש"האולפן המרכזי" לא מצליח אפילו בזה.



ואם כבר נכנסו לאווירת צריך להגיד: זה אני או שחיים הכט עשה במוצ"ש טייק משלו על מבחן הנהיגה של המדינה, חודש וחצי אחרי שקובי מידן וסופי צדקא הוכיחו שזה לא מעניין אפילו את צופי העדה השומרונית?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by