בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
איל לוין פירסם ברשת את תרגומו העצמאי ל"אחותי ואני" של ניטשה 
 
 
מערכת מיקסר

תרגום היצירה עומד במרכז סכסוך ספרותי בין לוין לבין המשוררת הלית ישורון, שהוביל את המשטרה לעצור את המתרגם בחשד שהיה מעורב בתקיפתה. "הקורא העברי חופשי לשפוט ולהכריע איזה תרגום חביב יותר בעיניו", כותב לוין באתר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המתרגם איל לוין העלה לרשת את תרגומו המלא ל"אחותי ואני" מאת פרידריך ניטשה. תרגום היצירה מעוררת המחלוקת, שרבים מחוקרי הספרות מפקפקים באותנטיות של ייחוסה לניטשה, עומד במרכז סכסוך משפטי כעת-מפורסם בין לוין לבין הלית ישורון ובעלה שעיה יריב – סכסוך שהוביל את משטרת ישראל לחשוד במתרגם כי היה מעורב בפרשת תקיפתה האכזרית של ישורון, ולעוצרו ל-4 ימים של חקירה שלאחריהם שוחרר לביתו.

ראשיתו של הסכסוך בספטמבר 1999, עת חתם לוין הסכם עם גלריה גורדון, אשר בבעלותם של ישורון ויריב, ובו נקבע כי יתרגם עבורה את "אחותי ואני". בהסכם נקבע כי ישורון תערוך את התרגום, וכי הנוסח הסופי שלה "ייקבע בשיתוף העורכת ובהסכמת המתרגם". עבודת התרגום, שנקבעה לשנה, התארכה לשלוש שנים.

בינואר 2003 קיבל לידיו לוין את הגרסה הערוכה של היצירה שתירגם, והביע חוסר שביעות רצון מהשינויים שערכה בה ישורון. לוין דרש מישורון ויריב לפרסם את תרגומו המקורי והאשים אותם בגזילת זכויות היוצרים שלו. השניים השיבו לו כי הפר את ההסכם ביניהם כשלא עמד בזמן שנקבע להשלמת התרגום, וכי זכויות היוצרים נמצאות בידיהם בכל אופן, מאחר ששילמו לו את שכרו. כמו כן הודיעו השניים כי ישתמשו בתרגום עצמאי של ישורון, וכי הטקסט שמסר לוין מצריך "תרגום מחדש''. המתרגם סירב להצעתה של ישורון כי תכלול את שמו כשותף לתרגום היצירה, והגיש בקשה להוצאת צו מניעה לפרסומה. בדצמבר 2003 החליט השופט ד"ר עמירם בנימיני לדחות את בקשתו של לוין, בהסתמכותו על חוות דעת של פרופסור גבריאל מוקד.

כעת, חודשיים לאחר התפוצצות הפרשה בתקשורת, מפרסם לוין ברשת את תרגומו המקורי ל"אחותי ואני" ומאפשר לגולשים לעיין בו בחופשיות. "הקורא העברי בוודאי מודע להימצאותו של תרגום נוסף בהוצאה אחרת, עצמאי כביכול, תחת שמה של מתרגמת אחרת, רעייתו של הבעלים ובעלים בעצמה", כותב לוין בהקדמה לספר. "טוב שהקורא העברי יידע כי התרגום שלי קדם בזמן והיה מונח על שולחנה של המתרגמת האחרת מתוקף היותה העורכת על-פי הסכם. טוב שיידע כי הספר באנגלית היה מונח ליד הכר המשותף לה ולבעלה במשך למעלה משלושים שנה והיא לא ניסתה להתמודד עם משימת התרגום, ורק לאחר שהתרגום שלי היה פרושׂ לנגד עיניה במשך יותר משנתיים, התבשרה לפתע הבִּצה הספרותית הישראלית כי לַמתרגמת יש 'תרגום מִשלה'.

"בעת כתיבת המלים הללו טרם יצא לאור אותו 'תרגום משלה', אבל טוב שיידע הקורא כי אם הוא נתקל בהעתקות, בפתרונות תרגום זהים או דומים או מושפעים זה מזה, המקור הוא שלי, חד-משמעית".

מלבד סיפור גלגוליו ההיסטוריים של כתב היד, מובאת באתר גם הכריכה האחורית של ספר-הרשת הזה, ובקרוב אף מובטח ראיון עצמי של המתרגם. בסוף ההקדמה הנרחבת מציין לוין כי כעת "הקורא העברי, באשר הוא, חופשי אפוא לשפוט ולהכריע איזה תרגום חביב יותר בעיניו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by