בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מצעד הסלבריטיז של "ידיעות אחרונות" - הבחירה של מיקסר 
 
 
מערכת מיקסר

ממשלת מיקסר גאה להצטרף למאמץ של העיתון של המדינה, ולהציע את עזרתה בבחירת ידועני השנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"ידיעות אחרונות" ו-"Ynet" עשו לנו את השבועיים כשהכריזו על מצעד "הסלבריטיז של המדינה", הקורא לאזרחים של המדינה לגשת לאתר הקטן שהוקם לצורך העניין ולבחור ב-10 מתוך 200 הידוענים המוצעים לבדיקה. על פי נוהל "אתם מדרגים – אנחנו מפורסמים" שהוכרז באתר, תפורסם רשימת הנבחרים ב-"Ynet" ובגיליון החג של "ידיעות" ביום העצמאות. כאות הוקרה על המאמץ המיוחד, ומתוקף תפקידנו כמובילים תרבותיים, החלטנו ברוח הטוטו להגיש את ההצעה שלנו.
 

עסקים ופוליטיקה

ברשותכם נתחיל עם הקטגוריה הזו, למרות שהיא האחרונה בדף המקורי של האתר, וזאת משום שמדובר ככל הנראה בסקצייה הטובה ביותר במצעד. קודם כל נדגיש כי ברורה לנו מאוד המחשבה שמאחורי קיבוצם של העסקים והפוליטיקה לקטגוריה אחת, שכן ידוע שכל פוליטיקאי לשעבר הוא איש עסקים. כעת נגיש את רשימת המועמדים המלאה (אל דאגה, היא קצרה): גליה אלבין, נאוה ברק, כוכי מרדכי, עמרי שרון, שרי אריסון, ענבל גבריאלי, רני רהב, אהוד ברק, רוני מאנה, פנינה רוזנבלום.

המדקדקים ארוכות ברשימה וודאי יבחינו כי האנשים האמונים על הסינון הראשוני בחרו להציע רק את מועמדותם הנוצצת של פוליטיקאים בדימוס, או לחילופין של נשים ששכבו בעבר עם פוליטיקאים. קצת קשה להבין את פשר ההצהרה מרחיקת הלכת הזו, אבל יש גם גליץ', והוא עומד בדמותם של שני הפוליטיקאים הפעילים היחידים ברשימה: עמרי שרון וענבל גבריאלי.

הקטע, אם אנחנו מצליחים להבין אותו נכון, הוא שידענותם של שני הח"כים הצעירים האלה היא בהשתייכותם למשפחות החשודות בפשעים, שזה שמח. רק שעל הרקע הזה יותר ממצערת העובדה שאנשי הסיעור נפלו בקטע של היד על הדופק ושכחו להכניס לקטגוריה את זאב רוזנשטיין – גם איש עסקים, גם אדם שקשור לחשדות בפשעים וגם ידוען על.
 
 
הבחירה שלנו: אהוד ברק, בגלל הרמונט.
 
 

בידור וטלוויזיה

 
הקטגוריה הגדולה ביותר במצעד, שבשל אימתנותה (70 סלבודאים מועמדים) תצריך אותנו להגיש ארבע בחירות. קצת קשה שלא לדמיין את הכיף שבטח היה בישיבה המכריעה, שבה העלו שמות והתווכחו אם "לובה" זה מספיק מבריק כדי להיכנס, אבל לא ברור מה עושה שם רכז הפועל תל אביב, ליאור ליובין.

ייתכן שהוגי הרשימה הלכו צעד אחד קדימה עם עיקרון "נשות הפוליטיקאים" שהוצג בקטגוריה הקודמת, וחשבו למקם את ליובין באיזור ה"בידור בטלוויזיה" בשל יחסי העבר הידועים שלו עם מגישת אם.טי.וי, בקי גריפין – ואולם מחשבה פרוגרסיבית זו מתבטלת לאור העובדה שאנשי מוזס בחרו להתחשב רק במותג התחתונים שלובשת הבקי, והצניחו אותה בקטגוריית האופנה; מה גם שעל המשקל הזה, חברות הקטגוריה צופית גרנט ומלי לוי (שלא לומר אורלי ויינרמן), היו צריכות להישתל בעמודת הספורט. ההנחה הסבירה היא שהם פשוט התבלבלו בו עם ידוען אחר, ואלוהים יודע שיש הרבה.

הבחירה שלנו: פיראס חורי הוא הערבי היחידי בכל המצעד הגדול הזה (שלא לומר, הבוגר היחיד של הווילה), ולכן הוא חייב להיבחר על ידי מערכת מיקסר, המחשיבה את עצמה כמטפחת מגזרי קיפוח. חני פירסטנברג נבחרה בגלל שהיא מחזיקה בשם המשפחה הארוך ביותר בכל הרשימה (שהוא לא מהז'אנר הרזיאל-ז'קונטי). השניים האחרים: תום אבני ושמוליק טיאר.
 

אופנה ופרסום

 
למרות הכוונות הטובות, התעצבנו שלא למצוא במכלאת האופנה והפרסום את יאיר הניג - דוגמן, בנה של שרת החינוך, תקליטן, מוכר בחנות KENVELO וסוג של רול מודל לדור האסקייפ. כמו כן, עצוב לנו להניח כי ראשים ייערפו בשל מחדל אי הכנסתה של מלכת היופי, גל גדות, לרשימה.

הבחירה שלנו: בסופו של דבר הלכנו על ליאור מילר, בגלל הלהיטים.
 

עיתונאים

 
זה נחמד לגלות שהציבור, או לפחות החלק שבו המורכב מאנשי תקשורת מבית "ידיעות אחרונות", יודע להכיר בפועלם המקצועי של עיתונאים כדוגמת קובי מידן, ג'ודי שלום-ניר-מוזס או אברי גלעד. מצחיק גם שמשום מה, לצד האודטות והיוניות, מופיע שם גם דב גילהר משום מקום (שמענו שהוא מנחה תוכנית בוקר או משהו כזה, וכנראה שזו הסיבה).

הבחירה שלנו: רפי רשף, בגלל שהוא גרם לשאול מופז לבכות.
 

מוסיקה

 
כאן לא ברורים מספר דברים. ראשית, מדוע להפריד את אורנה ומשה ודץ ולקטוע את אחד מסיפורי ההצלחה המשובבים ביותר בתולדות הידוענות הישראלית? זה לא שלא שבמצעד הזה לא אוחדו רשויות, עיין ערך "גרייניק ואלתרמן" ו"שי ודרור"; ואם תשובתכם היא שמקורה של ההחלטה השערורייתית במעמד הסלבריטאי המשודרג של דצה הפקאצה, הרי שמוטב היה אילו היתה מושלכת אחר כבוד לקטגוריית הטלוויזיה ההמונית והפושטית.

הצעות הגשה מסוימות, כ"איגי וקסמן", נראות לנו מאוד לא מכווננות (שמענו שהיא מדי פעם מתארחת בתוכנית "שירה בשידור עם יוני רועה" בערוץ 1, אבל גם מיקה קרני עשתה את זה, והיא לא ברשימה). יציאות לא רלוונטיות-כביכול אחרות, כמו ריקי גל, מתקבלות בהבנה לאור הנסיבות (חשדות הקוקאין, כמובן).

הבחירה שלנו: קובי אוז. בגלל שהוא נמוך ומזרחי, ובגלל שלא הכניסו אותו לרשימת העיתונאים.
 

תיאטרון, קולנוע ובידור

 
ההחלטה היתה קשה. בעיקר משום שהסתחררנו מהאופציות הבלתי נגמרות הגלומות בשילוב קוקטיילי שכזה של תיאטרון, קולנוע ובידור, שבסוף היום בעצם מתפקד כלוויין רקוב שחג מסביב לקטגוריית-העל של הטלוויזיה.

הבחירה שלנו: שלום אסייג, בגלל שהוא קצת מזכיר את שלומי שבת, שנשכח בקטגוריית המוסיקה.
 

ספורט

 
קשה לתאר את הזעם והתדהמה שבהם התקבלה אצלנו ההחלטה שלא להעמיד את פליקס חלפון לבחירת הציבור. זה לא כאילו שכל המועמדים האחרים בקטגוריה הזו לא היו מתדרדרים לפשיעה אילו היו יותר טפשים.

הבחירה שלנו: לא הוגשה אף מועמדות נשית, ולכן נבחר איתן אורבך.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by