בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אבו-רטרו 
 
 
מערכת מיקסר

ערן דינר על שלושה אלבומים עבריים שתוחדשו לרגל סדרת "בראשית": הפרוג העתיק של שלמה גרוניך, הנוסטלגיה בריבוע של "מצעד פזמוני הישוב" והקלאסיקות של להקת חיל הים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה גרוניך - צמר גפן מתוק

אלבום הסולו השני של שלמה גרוניך כבר יצא בדיסק בעבר, אבל אזל זה מכבר מהשוק. בזמן הזה הספיקו לגלות אותו שומרי גחלת הפרוג המקומיים ולהכתיר אותו כאחת הדוגמאות המושלמות לרוק מתקדם כחול לבן. עכשיו הוא מקבל שוב את הכבוד הראוי לו ויוצא מחדש במהדורה מורחבת ומשופרת צליל, לשמחתם של פרוגופילים כמו גם של סתם אנשים שאוהבים את גרוניך.

בחוברת המפורטת והעשירה שמצורפת לדיסק, כמו לכל כותרי סדרת "מבראשית" המשובחת, מסופר כי "צמר גפן מתוק" היה נסיון "לכלול באלבום אחד את כל ההשפעות והסגנונות המוסיקליים שאפיינו את גרוניך באותה תקופה". זה ניסוח מעט עדין לבלאגן הסגנוני שמאפיין את האלבום, שנשמע כמו נסיון להקיף הכל מכל ולהציג את גרוניך ככובען המטורף של הרוק הישראלי, טרי טרי מלימודי קומפוזיציה בארה"ב ולהוט מאד להפגין את יכולותיו המשוכללות והחדשות. במפתיע או שלא, שלושת הקטעים שמתבלטים גם היום מתוך האלבום הם לאו דווקא ה"מתקדמים" שבהם אלא דווקא הבלדה "עכשיו זה שנינו", "שומקום" הקל והחינני ו"נואיבה", שהוא עד היום אחד השירים המוכרים ביותר של גרוניך.

כנראה שזו ההפקה המוסיקלית שנשמעת כל כך כמו תוצר של תקופתה (האלבום הוקלט ב-1981, מה שאומר הרבה סנרים נפוחים ושטיחים של סינתיסייזרים מכל עבר), אבל שאר החומרים כאן, ובמיוחד הגרסה הפרועה ל"לונה פארק" שמסיימת את האלבום, שרדו הרבה פחות יפה את מבחן השנים. ועדיין זה אלבום חריג במורכבותו, יחסית לתקופה בה נוצר, ואוהביו של גרוניך לא ירשו לעצמם לדלג עליו.

היה היו זמנים – מצעד פזמוני הישוב

האלבום הוותיק ביותר שזוכה לשדרוג במסגרת סדרת "מבראשית" מאגד שני תקליטים שתיעדו את הצגת הבכורה של מופע נוסטלגי בשם "היה היו זמנים", אותו תפרו חיים חפר ודן בן-אמוץ סביב מיטב להיטי הישוב, אשר הועלה בהצלחה ענקית בשנת 1960. המבט האוהב והסלחני שהפנו דן בן-אמוץ וחיים חפר אל ימי הביצות והאנופלס הוא היום נוסטלגיה בפני עצמה, ללמדכם שרטרו זו אולי מילה מודרנית, אבל את ההתרפקות המתקתקה על עבר מפואר והרואי בטח לא המצאנו בעצמנו.

האפקט הנוסטלגי במקרה הזה הוא כפול ומכופל, שכן מרחק השנים מהמופע שמונצח על הדיסק הזה גדול יותר אפילו מהזמן שהפריד בינו לבין העבר אותי צייר בגוונים כה עזים של ורוד. התוצאה היא מעין רטרו בריבוע והזדמנות מאלפת לראות כיצד נתפסה ההיסטוריה הקצרה של הישוב היהודי החדש בארץ בעיני הדורות הראשונים של אמנים שהתפרסמו אחרי קום המדינה. על במת המופע הגרנדיוזי התייצבו רבים מהכוכבים הגדולים של שנות ה-30 וה-40 והגישו ביצועים מחודשים לשירים שפרסמו אותם שנים קודם לכן. ביניהם להיטים נצחיים כ"היה זה בשדה", "גמל גמלי", ו"עץ הרימון" שנכתב לחנה רובינא ומבוצע כאן על ידי בתה, אילנה רובינא.

בין הזמרים הוותיקים שהשתתפו במופע היו לא מעט שמות שנחשבו כבר אז למיתולוגיים ממש. ביניהם ברכה צפירה (אמו של אריאל זילבר, ששרה את "תל אביב"), אסתר גמליאלית (המבצעת המקורית של "הטנדר נוסע"), יעקב טימן ואלכסנדר יהלומי. לצידם נמצטת חבורה נמרצת וצעירה של כוכבים עולים כאורי זוהר, יוסי בנאי, רחל אטאס, אבנר חיזקיהו ויונה עטרי, שמשתתפים בשירה וגם מגישים קטעי קישור הומוריסטיים. באופן אירוני, רבים מהביצועים המחודשים שנכללו במופע ובאלבומים שליוו אותו הפכו כבר מזמן למוכרים יותר מגרסאותיהם המקוריות. זה אולי לא אלבום שקל להאזין לו כיום מתחילתו ועד סופו אבל לחובבי הנוסטלגיה הציונית יש הרבה במה לחפור כאן.
 
להקת חיל הים – וביום השלישי / רפסודיה בכחול

בימי הזוהר שלהן היו להקות צה"ל השונות משחררות אלבומים לשוק האזרחי כדבר שבשגרה. בקטלוג של חברות התקליטים השונות, בעיקר NMC והד-ארצי, יש עשרות, אם לא מאות, תקליטים כאלה שעד היום לא הודפסו מחדש ובוודאי שלא הוסבו לגרסאות קומפקט. שירי הלהקות הצבאיות, עד כמה שאוהבים לחלוק להן פה כבוד, יצאו עד כה רק באוספים מפוזרים ומבולבלים שעירבבו עיקר וטפל, ישן עם חדש ולא עשו שירות מוצלח במיוחד לשירים המצוינים שנכללו בהם. הסט הכפול שלפנינו, המשחזר שני אלבומים קלאסיים של להקת חיל הים מעידן רבקה זוהר–שלמה ארצי–ריקי גל הוא אם כך חידוש של ממש, וסימן מעודד לכך שאלבומים נוספים של להקות צבאיות, לפחות החשובים שביניהם, עתידים לזכות לטיפול דומה.

אל הסט הכפול שיוצא בסדרה הנוכחית של "מבראשית" נכנסו שני אלבומים קלאסיים של להקת חיל הים מסוף שנות ה-60, התקופה הטובה בתולדותיה (ולמעשה, בתולדות מפעל הלהקות הצבאיות בכללותו). שתיהן נוצרו והועלו תחת שרביטיהם הנוקשים משהו של דני ליטאי ויאיר רוזנבלום, אבות הפופ העברי לדורותיו, וכוללים להיטים נצחיים כ"מה אברך", "אין כבר דרך חזרה", "המלח שלי", "אנשי הדממה" וכמובן, "המלח גבריאל" ו"כשאהיה גדול" מפי שלמה ארצי העולל. כל הקסם שהפך את השנים שבין המלחמות לערש הפופ המקומי המתחדש נמצא בשני האלבומים האלה במנות גדושות.

מבין אלבומי הלהקות הצבאיות, רק מעטים הם אלה שדחוסים בכמות מרשימה כל כך של להיטים (או אם להיות יותר ספציפיים – בשירים מעולים של יאיר רוזנבלום) והמעניין הוא שגם בין הרצועות היותר נידחות מצפות לא מעט הפתעות, למשל גרסה מחופפת לעילא ל"צוללת צהובה" של הביטלס המתהדרת כאן בשם "התנדבה לחיל הימאים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by