בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
איפה יש הכי הרבה סיכויים לתפוס הומו 
 
 גן העצמאות בתל אביב (צילום: סיימון אריק)   
 
הזמן הוורוד

למרות שנדמה שכולם כבר שכחו ועברו לתפוס בנים באינטרנט, הגנים הציבוריים והמרחבים הפתוחים עדיין מפעפעים בפעילות. חשקה נפשכם בקרוזינג? הרי המדריך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נמאס לכם להחליף תמונות עם אנשים שלא קיימים באינטרנט? נמאס לכם מחוסר הנימוס של יושבי קווי ההיכרויות? אולי תנצלו את מזג האוויר המתחמם ותחזרו לסצינה שקצת נשכחה? למרות כל מה שעבר עליהם, למרות המשטרה, למרות הגננים מגדילי הראש של הרשויות המקומיות ולמרות שזה הכי לא נחשב, הגנים (ושאר המרחבים הפתוחים) נותרו פעילים. לא חייבים לבוא חרמנים, לפעמים שיחה על ספסל לאור ירח מספיקה. קבלו סקירה מדגמית (ולא מלאה) של אתרי הקרוזינג הבולטים בארץ.

גן העצמאות, תל-אביב / עדיין חי, נושם, בועט ומתפקד

המקום שהיה פעם תחנת החובה הקלאסית בחייו של כל הומו ארצישראלי מצוי היה צפוי להיעלם, או לכל הפחות לדעוך, בעידן שבו מציאת זיון כרוכה בלא יותר מכמה הקשות מקלדת על המחשב הביתי. למה לצאת מהבית לקור ולשרב, להסתובב בינות הרדוף הנחלים, האלמוגן רחב העלים, האטד, המדשאות ועצי הוושינגטונה והאשל, כאשר אפשר לעשות את הכל בתחתונים, מהבית ועם מבחר של אלפי הומואים כוסונים, שרק ממתינים שתקטוף אותם מהסייברספייס?

אבל כשם שהווידיאו לא הרג את כוכב הרדיו, בפרפראזה על שורה משיר אייטיז פופולרי במיוחד, כך גם הרשת לא רק שלא הרגה את גן העצמאות, אלא אפילו שמרה על מעמדו כאתר הקרוזינג הגדול והמשמעותי ביותר בישראל, ואם לא תחנת חובה בדרכו של כל הומו לחיים בוגרים ורודים, אז לפחות עוד אופציה מהנה למצוא זיון. זאת למרות שגנני עיריית תל-אביב לא באים לקראתו, ומדי פעם הם גוזמים בכוונה פינות המאפשרות פעילות עסיסית במיוחד.

מיקום: שתי מדשאות גדולות ומוקפות עצים מחכות לכם באחת הגינות הגדולות ביותר בעיר ללא הפסקה (שמשתרעת משדרות נורדאו עד רחוב ז'בוטינסקי, בין רחוב הירקון לבין חוף הילטון), ומסביבן מתרחש חלק גדול מהאקשן. עשרות בחורים, מכל גיל, גזע, דת ומעמד סוציו-אקונומי שתוכלו לחשוב עליו (ובמפתיע: לא רק הומלסים, אנשי שוליים, אנאלפבתים שלא יודעים להתחבר לאינטרנט) מאיישים את הגן בכל רגע נתון, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, וכן, גם, ואולי אפילו במיוחד, ביום כיפור.

מה קורה פה: השיטוט בגן, גם אם לא באתם לצוד לכם זין עסיסי להלילה, הוא חוויה אנתרופולוגית מרתקת. אם סצינת המסיבות נדמית לכם כשוק בשר, חכו עד שתגיעו לגן, ותרגישו כמו עוף שתלוי על מקל אצל הקצב באטליז. לא צריך לדבר הרבה, ומספיק להסתובב בין השבילים המסועפים והמפותלים של הגן: יש שישה שבילים מרכזיים, בהם אלו שמקיפים את המדשאות, זה שמוביל לגן המשחקים התמים שבדרומו, ועוד אחד יפהפה במיוחד, לאורך המצוק שמשקיף על קו החוף, כולל אנדרטה מעוצבת היטב לזכר הטייסים שהגנו על תל-אביב במלחמת השחרור. אחרי שמצאתם את הגבר שבא לכם להעביר איתו כמה דקות/שעות/לילה/חיים, אפשר לקחת אותו לאחד מאינספור מקומות המסתור בגן ולבצע בו את זממכם. הביאו בחשבון שעוברי אורח סקרנים ירצו להביט בכם עושים דברים זה לזה ולפעמים אפילו לקחת חלק באקט. עם תום האקט אפשר להתנקות באחת משתי הברזיות שפזורות בגן.

זהירות: כייסים עלולים למזמז אתכם ואת ארנקכם. שוטרים משועממים עלולים להציק.

טיפ: אם אתם בעניין של הסוואה - בואו בבגדים כהים. חולצה לבנה תסגיר אתכם בין השיחים.

שעות פעילות: 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה.
(עופר מאיר)


גן העצמאות, ירושלים / שמורת טבע לכל המשפחה

מיקום: ניתן לאפיין את גן העצמאות בירושלים כשמורת טבע, תוך שימוש בהגדרות המאפיינות את הטיולים בחוגי הסיור והחברה להגנת הטבע. בשונה מאחיו הגדול שבתל-אביב, השמורה הזו שוכנת דווקא בטבורה של עיר הקודש, ובמרכזה ניתן ליהנות מהארכיטקטורה של העיר לעת ליל בתאורה מרשימה.

הגן, על כרי הדשא שבהן שבילים ואפילו נחל קטן, משתרע בין הרחובות אגרון (מדרום),
רבי עקיבא (מצפון), שלומציון המלכה (ממזרח) והמלך ג'ורג' (ממערב). השמורה הזו מתאימה לכל המשפחה - כל אחד ואחד יוכל למצוא את מבוקשו כאן: מנערים ועד מבוגרים, מבחורי ישיבה, חרדים וסטודנטים ועד לתיירים וערבים, כל זאת במהלך הליכה במסלולים בדרגות קושי משתנות: מהקל ועד לקשה.

מה קורה פה: בגן שלושה אזורים: המסלול המשפחתי, המותאם לעצלים, הוא מסלול מעגלי הנמצא בלבה של הרחבה המרכזית, המוארת בחלקה וסביבה ספסלי עץ ואבן לנוחיות המטיילים. זוהי גם נקודת המידע, שדרכה עוברים כל באי הגן וממנה מתפזרים למסלולים השונים. המסלול הבינוני, המעגלי, אורכו כחמישים מטר לערך, תחילתו ליד הרחבה המרכזית, והוא יורד במקביל לשביל הפונה מהרחבה לכיוון רחוב אגרון. המסלול למיטיבי לכת יוצא מהרחבה המרכזית בשביל צדדי היורד בין העצים, במקביל לשביל היורד לכיוון קצה הגן. השביל, העובר בין עצים ושיחים, מגיע לשיאו בתלולית עפר, שמאחוריה משתרע אזור קרוזינג פתוח וירוק, המשמש לאירועים פרטיים (אחד על אחד) והמוניים (עד חמישה משתתפים).

זהירות: לפעמים מסתובבים כאן כל מיני תמהונים הזויים משהו. שמרו מרחק.

טיפ: תגיעו בראש פתוח, ותשאירו את הדעות הפוליטיות שלכם בבית (ולא לשכוח קונדומים). וגם: קריר כאן גם בקיץ, ולמרות שבא לכם להשוויץ ביד הקדמית שרכשתם במכון הכושר, מומלץ לבוא לכאן בשרוולים ארוכים.

שעות פעילות: החל משעות שקיעת החמה ועד לשעות הקטנות של הלילה. השעות הערות יותר הן 22:00 עד 01:00.
(גל חרמוני)


חניון האוניברסיטה, תל-אביב/האופציה האקדמית

היה היה בתל אביב דרייב-אין, ומעל לדרייב אין רכס גבוה עם מגרש חניה, שהיה נותר פתוח בלילות. הרבה צעירים וצעירות היו מסיימים את הבילוי שלהם בתצפית על הסרטים הכחולים שהיו מוקרנים בו. גם היום עומד לו שם אותו מגרש חניה קטנטנן, רק שהדרייב-אין הלך לעולמו. לא ברור אם אותו מסך נוטף פורנו היה המקור, אבל אווירת הקרוזינג נותרה כאן, והיא מתבצעת, בניגוד ליתר הגנים והאתרים, בתוך המכונית.

זה חוסך הרבה בוץ ברגליים, מאפשר להתענג על מוזיקה טובה ברדיו תוך כדי, אבל מצד שני, אם חלונות הרכב שלכם לא נקיים מספיק, אתם עלולים לטעות בשיפוט ולקפוץ לביקור מיותר ברכב המאוכלס באדם הלא נכון.

מיקום: נוסעים לאורך כביש גני התערוכה מערבה ופונים ימינה לכיוון איילון. ממשיכים עם העלייה (ולא פונים לאיילון), עם השילוט המכוון לאוניברסיטת תל-אביב. חולפים על פני הצומת העגול הראשון וממשיכים עד לצומת השני. הגעתם.

מה קורה פה: יכול להיות שבמבט ראשון זה ייראה לכם בודד ונטוש. קצת סבלנות. אין כאן שלושים כלי רכב בכל נקודת זמן, אז מומלץ להמתין קצת. פה ושם עלולים להגיע גם זוגות של סטרייטים רומנטים. ישנו חלק קדמי, הקרוב יותר לצוק המזרחי, והוא מומלץ למי שאינו רוצה להחנות את רכבו באזורים המוארים יותר של החניון. חוצמזה, אם מצאתם רכב המאוכלס בבונבון ואין לכם לאן לקחת אותו, מאוד ייתכן שתעדיפו לצאת עם הרכב לכביש, להמשיך בנסיעה עוד 300 מטר צפונה למגרש הגדול יותר, המשמש למי שכבר צד משהו במגרש הקטן. בגלל גודלו והחשכה שבו, יש המעדיפים להזדיין דווקא כאן ולא במגרש הקטן.

פינה שרבים מחמיצים מיועדת למי שמעוניין במשהו מחוץ לרכב, והיא ממוקמת בחלקו הקדמי ביותר של הרכס. יוצאים מהרכב במגרש הקטן ומתקרבים ככל האפשר לצוק. השיחים והחשכה יאפשרו לכם לחפון איזה גבר טועה, ממש מעל לאיילון ההומה, מבלי שאיש יידע או יראה.

טיפ: ברגע שמתחילה פעילות כלשהי אצלכם ברכב, ודאו לנעול את כל הדלתות, שמא מטרידן חסר טאקט יבקש לארח לכם לחברה. בדקו שמן, מים וצמיגים. אתם לא רוצים למצוא את עצמכם עם פנצ'ר דווקא כאן, שניה אחרי שמישהו גמר לכם על הפנים במושב האחורי. וגם: אם אתם בעניין של דיסקרטיות, כמה דקות של זיון עם החלונות סגורים, והכל מתמלא אדים. לעומת זאת, אל תשכחו שבגלל הגובה יש כאן אחלה בריזה.

זהירות: מדי פעם חולף לו איזה רכב אבטחה לא מזיק של האוניברסיטה. מומלץ לשמור על עירנות.

שעות פעילות: כל לילה, רצוי בסופי שבוע.
(בועז כהן)

חוף געש / זיונים בין הסלעים (ובין הגלים)

חוף געש הוא למעשה חוף הנודיסטים הגדול והבלתי רשמי של ישראל. הפיכתו לשמורת טבע לפני מספר שנים אפשרה את שיקום האזור והפיכתו לגן עדן המנותק מהציביליזציה. אדמת הכורכר והמצוק הגבוה והשקט מעניקים למקום תחושת בתוליות, שיד האדם עדיין לא הרסה.

מיקום: מכביש החוף פונים לכיוון המרכז המסחרי שליד קיבוץ שפיים. בכביש הפנימי יש להמשיך צפונה, לעקוף את חנות צומת ספרים ולהמשיך לכיוון מגרש הגולף. המגרש עצמו ממוקם על אדמות קיבוץ געש, והגישה אליו היא באמצעות דרך עפר. יש לעקוף מימין את מגרש הגולף, לפנות שמאלה בשביל ובפנייה ראשונה ימינה. מכאן להמשיך בעקבות דרך העפר במשך חמש דקות (לצד הגדר של השמורה), עד שמגיעים למה שהפך לחניון הלא רשמי של החוף. הכניסה לחוף היא דרך פרצה, ופשוט מאוד לזהות את מיקוםה על פי חניית הרכבים. לאחר שנכנסים לשמורה, ממשיכים (שלא לומר, מטפסים) לכיוון הים. יורדים במה שנראה כמו ואדי, עד שמגיעים לחוף. מומלץ לפנות לצד הצפוני של החוף, שם תבחינו מיד בחבריכם לקהילה. החוף עצמו משתרע לאורך כמה מאות מטרים, ועל כן ניתן ללכת לאורכו מספר דקות ולא להתפשט מיד.

מה קורה פה: מומלץ ללכת בעירום לאורך החוף, לבחון את האצות והסרטנים הזעירים ולהיכנס למים לטבילה קצרה. כאן לא שורר הקוד ההומואי הדורש מכלל הנוכחים להיות שריריים, חטובים וחלקים. החופש להתפשט ולא להתבייש בגופנו כולל גם את אלה שבימים רגילים מרגישים דחויים על ידי חבריהם לקהילה, והוא מורגש כאן בכל פינה.

דגתם לכם איזה משתזף אטרקטיבי? תוכלו להתייחד עימו במספר מקומות: לאורך החוף מצויים מספר סלעים היוצרים מקומות הזדווגות קטנים, אבל זכרו כי הצופים שעל הצוק יוכלו לתצפת ולבחון את מעשיכם הסדומיים.

כמו כן בכניסה לשמורה, ליד החניון, מיד לאחר הגדר, קיימת חורשה קטנה. היכנסו פנימה ועקבו אחר השבילים. אחד מהם יוביל אתכם למקום פרטי ומוצל. תוכלו לזהות את המקום על פי ניירות הטישו שהושארו כאן על ידי הומואים עם מודעות משובשת לאיכות הסביבה. לפינה זו מגיעים לבושים, למקרה שלא הבנתם. בנסיעתכם הביתה תוכלו לעצור ליד חורשה שנייה, הנמצאת במרחק נסיעה קצר מהחוף. היא ממוקמת ליד הצומת שבו פניתם ימינה בנסיעתכם לחוף. תוכלו לזהות את המקום על פי כלי הרכב העומדים במקום, עצי האקליפטוס, הבקבוקים וניירות הטואלט הפזורים סביב ומבנה האוטובוס הנטוש.

זהירות: מדובר בפעילות לאור יום, ויש כאן גם אורחים סטרייטים. לא נעים להיתקל באיזה חבר מהעבודה כשבולבולון נעוץ לכם בין השיניים.

טיפ: לנעול היטב את הרכב, יש כאן פריצות לא מעטות. לא לשכוח כובע ומים לשתייה. חוויית הקרוזינג הזו מתישה ומייבשת.

שעות פעילות: בעיקר בשעות היום. החוף פעיל מאוד בסופי שבוע. מומלץ למתבודדים בימים ראשון-חמישי. פעילות קרוזינג דלילה עשויה להימצא גם בלילה, אבל בעיקר עם הרכבים על הרכס ולא בחוף עצמו.
(יובל בוגייסקי)

הדיונה בבת-ים / הארד קור לאור יום

לא אהבתי את הרעיון לכתוב על דיונת החול שמשתרעת דרומית לבת-ים, בואכה ראשון-לציון. למה להרוס ולהפוך אותה שוקקת חיים? רציתי להשאיר אותה לעצמי (ולמספר המצומצם של המבקרים בה). מדובר בפינת חמד שאינה מוכרת לרבים, ומכאן נובעים גם קסמה ואופיה המיוחד. זהו שטח חולי, משקיף לחוף ים נטול מלונות או מבנים כלשהם, שבו צמחייה בלתי מוגדרת, שיחים ועצים נמוכים המאפשרים משחקי קרוזינג ושיטוטים אינסופיים (חוזרים עם הרבה חול בנעליים) וזיונים של ממש בתוך השיחים עצמם, כשרוח מערבית מקררת לכם את הביצים.

מיקום: נוסעים מצפון לדרום לאורך הטיילת היפה של בת-ים, חולפים על בית המלון הגדול הניצב בסופה וממשיכים עוד כ-350 מטר, עד שהכביש מגיע לעיקול ובעצם מסתיים. מכאן והלאה הוא חסום על ידי חול. כאן מחנים את הרכב (מומלץ לנעול היטב), מטפסים על מחפורת החול שחוסמת את הכביש, ולאחר כעשרים מטר משתלבים עם השביל העולה דרומה אל הדיונה. לאחר צעידה של כ-300 מטר נוספים האזור נעשה חולי. הגעתם. הפעילות עשויה להימצא עד לשיח האחרון שתמצאו בכיוון מערב ועמוק מזרחה, מעברו השני של השטח, שאינו חולי, בין עצי האקליפטוס.

מה קורה פה: פסבדו-סטרייטים וערסים, תושבי ראשון-לציון לצד צעירי בת-ים סיטי, מתבודדים בין השיחים, משתזפים בעירום חלקי או מלא, בכל מיני פינות.

זהירות: חבורות של סטרייטים בג'יפים חוצות את הדיונה לכיוון החוף (ששווה ביקור בפני עצמו, אבל הוא נטול כל פעילות), משחיתות את תוואי הנוף ועלולות להציק.

טיפ: להביא את כל הפרפומריה הנדרשת, כי אין כאן פיצוציות או ברזיות (קונדומים, לובריקנטים, טישו, ספר טוב ושמיכה).

שעות פעילות מומלצות: שישי-שבת, בשעות היום. אין כאן פעילות בלילה.
(דורון ב.)

גן העצמאות, באר-שבע / כושים עבריים לצד נשואים ובדואים

אתר השיוט וההיכרות המרכזי בבאר-שבע הוא בעל מוניטין. במרכזו של גן העצמאות ניצב לו בגאון מונומנט פאלי בדמות מסגד עותמאני (לא פעיל). ההומואים היותר מבוגרים מספרים בנוסטלגיה על המקום שבו מסרו את בתוליהם וחוו את הניסיון המיני הראשון. גברים רבים מצאו להם אהבה זמנית ואפילו ארוכת טווח. רבבות, לא רק מקומיים, עברו בגן הקסום, שהיה עשיר בצמחיה ובמקומות מסתור רבים במשך כיובל שנים.

לאחרונה החליטה עיריית באר-שבע שהיא "מסדרת" אותו. תהליך "הסידור" נמשך כבר מספר שנים, אך עדיין לא הסתיים, ובינתיים נעלמו כל אותן פינות חמד חבויות ואיתן הסודות.

מיקום: הגן נמצא בעיר העתיקה של באר-שבע, בין הרחובות הדסה, הרצל, העצמאות ואסף שמחוני.

מה קורה פה: יתרונו הבולט של הגן שהוא נושק למפקדת פיקוד דרום וחיילים רבים עוברים דרכו. לצדו נמצא גן קטן ומעגלי, גן אלנבי, שמשמש אף הוא למפגשים מיניים. גברים מכל האזור זורמים אליו: מבאר-שבע, מעומר, מלהבים וממיתר, מעיירות-הפיתוח אופקים, נתיבות, שדרות, ירוחם ודימונה (ששולחת גם את בני קהילת הכושים-העבריים), מהקיבוצים ומהמושבים. בני מיעוטים, ובעיקר הבדואים, מגיעים לאיזו מציצה תחת העצים וחדירה בין השיחים, הצמודים למסגד. מרבית הגברים שמגיעים הם נשואים ובעלי משפחות. מקומם של העובדים הזרים לא נפקד, וניתן לפגוש בפועלים תורכים, רומנים וסינים. נערים צעירים עומדים בקצה הגן ומחכים לרכב שיאסוף אותם בחניה ללילה סוער. בערבי שבת ובערבי חג מגיעים בני העיר ותושבים לשעבר למפגש חברים, לעדכונים ורכילויות.

זהירות: אם אתם רואים קבוצות של נערים שהולכות בגן, לא חייבים לברוח, אבל רצוי לשמור על ערנות או לעמוד עם חברים, למקרה שתתפתח אלימות.

טיפ: שכחתם קונדומים, לובריקנט וטישו? אל תתבאסו, יש שתי פיצוציות ליד היציאה מהגן, ברחוב הרצל. במרחק הליכה ניצבת לה חנות של סקס-סטייל, למי שממש מעוניין ברכישה לקראת היציאה. פחות מקובל להזדיין בחניון המואר של הגן, ולכן מומלץ להרחיק מעט עם הרכב לאזורים חשוכים אחרים (ולא חסר) בעיר.

שעות פעילות: הפעילות בגן העצמאות היתה סביב השעון, בכל שעות היממה. כעת, כשהגן הוא בעיקר שטח פתוח, שיא הפעילות הוא בשעות הערב המאוחרות. החרמנים האלמונים מגיעים למפגש לוהט לאחר שקיעת החמה, כשהחושך תופס מרכיב מרכזי.

ועוד המלצה לסיום: עד לפני שנה סיפקו גן יפהפה נוסף, גן משה הסמוך לתיאטרון, ובית העירייה את שירותיהם למפגשים חפוזים. כעת בונים שם, ולא ידוע איך ומתי יסתיימו העבודות. לעתים רחוקות מאוד ניתן למצוא גבר מעוניין בשעות הקטנות של הלילה גם בגן הראשונים, שנמצא לצד שדרות רגר, העורק המרכזי של העיר.
(ברק עטר)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by