בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ניסו סימן טוב: אם כבר יוסי אלפנט, יותר אהבתי את התיעודי של רוג'ר מור 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סט ביקורות רשת על הסרטים החדשים שמוטחים השבוע בבתי הקולנוע: "ואן הלסינג" ו"אלפנט"

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ואן הלסינג

 
Van Helsing

והתחזית לקיץ: יהיה חם ומגניב, וגם לח ודביק ומזיע ועם ה-מ-ו-ן סרטי פעולה שנעשו בתקציב שערורייתי, ששרובו מופנה למחלקת הפעלולים הממוחשבים המגניבים, והעודף נזרק לסאונד האימתני, ליחצ"נות הנמרצת ולכוכב התורני.

כך למשל "ואן הלסינג", הסרט שיחד עם החמסינים אמור לפתוח רשמית את הקיץ. והפעם רעיון מקורי, שנגנב הישר מ"ג'נטלמנים מובחרים" מהקיץ שעבר – ניקח גיבור ספרותי, נעדכן אותו כך שיתאים למסורת הסופר-הירוז העכשווית, נוסיף הרבה אקשן, איזה נבל מרושע ובחורה בבגדים צמודים. הגיבור הוא ואן הלסינג, לוכד הערפדים מהספר "דרקולה" - כאן בגילומו של יו ג'קמן (שמשכפל את תפקידו ב"X-מן"). הנבל הוא הרוזן דרקולה, קאמפי מתמיד, ואת הבחורה הרומנית שלצדו מגלמת קייט בקינסייל, שכבר שכשכה במים דומים ב"מלחמת האופל".

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: הבמאי, סטיבן סומרס ("המומיה"), מת על סרטי אימה ישנים. הפעם הוא לקח את הקונספט רחוק, תוך שהוא מערבב בין ערפד לאנשי זאב לפרנקנשטיין והכל בסגנון הדרמטי של התקופה. הלך רחוק מדי על פי רוב המבקרים, שלא הבינו האם הוא צוחק עם המפלצות, צוחק עליהן, או גרוע מכך – שהוא רציני.

הכסף מדבר: המודעות של הסרט מכריזות עליו כעל "שובר קופות" אבל האמת היא שהסרט יוצא בארץ יום לפני שאר העולם, ולכן עדיין לא הרוויח שקל. לא שצריך להיות מנבא עתידות כדי להבין שקוטל הערפדים ישבור גם כמה קופות בדרך, אך לא בטוח כלל שהוא יכסה את תקציבו העצום, העומד על 170 מיליון דולר.

במאי: סטיבן סומרס ("המומיה", "המומיה חוזרת"), 145 דקות, ארה"ב, 2004.
 
Slant Magazine: ככל הנראה סרט הקיץ הרעשני ביותר אי פעם. סרט המפלצות הזה לא יגרום לצופיו סיוטים, אלא כאב ראש.

Hollywood Reporter: האול-סטאר של המפלצות. כולם נמצאים כאן במלוא הדרם, לא ממש מפחידים או מותחים, אבל מהנים ביותר. "ואן הלסינג" הוא סרט מעוצב לעילא ומצחיק לרוב, שחוקר ובורא מחדש את העבר של הקולנוע.

Movie Juice: הסרט מורכב משאריות של מיתולוגיות, קלאסיקות ספרותיות וקלישאות מזעזעות, והוא סובל ממנת יתר של אפקטים ממוחשבים. זהו סרט רע, אבל תהיו בטוחי שמוצצי הדם מיוניברסל יהפכו אותו לשובר קופות.
 

אלפנט

 
Elephant

גאס ואן סנט הוא אחד הבמאים התמוהים ביותר בהוליווד. הוא יכול לביים סרטים צנועים וקשוחים ("דראגסטור קאובוי"), לנהל פרוייקטים מוזרים (השחזור של "פסיכו") ולהוציא תחת ידו סרטי מיינסטרים מתקתקים ("סיפורו של וויל האנטינג") באופן טבעי לחלוטין, כאילו אין קיטלוגים בעולם.

ב"אלפנט" הוא מתאר סיפור שמוכר לכל אמריקאי, כיוון שהוא מבוסס על מקרה אמיתי שזעזע את ארה"ב – טבח שביצעו שני נערים ללא כל סיבה נראית לעין בתלמידי בית ספרם בקולורדו. לעומת זאת, הדרך שבה הוא מצלם את ההתרחשויות בביה"ס (הממוקם כאן בפורטלנד) לפני ובזמן האירוע המחריד, זרה לחלוטין לצופה המיינסטרים האמריקאי – מבלי לספק הסבר או קשר סיבתי בין הפעולות, ועם צוות שחקנים חובבים, דיאלוג מאולתר ושוטים ממושכים ואקראיים במפגיע.

פרסים ועיטורים: בפסטיבל קאן מתרגשים ככל הנראה מהטבח בתיכון האמריקאי. ב-2002 זכה שם "באולינג לקולומביין", שתיאר את אותו אירוע, בפרס מיוחד, ואילו בשנה שעברה היה "אלפנט" הזוכה הגדול של הפסטיבל ולקח את פרס הבמאי ואת דקל הזהב לסרט הטוב ביותר.

מדד העגבניות הרקובות: המבקרים האמריקאים התלהבו פחות משופטי הפסטיבל הצרפתי מהסרט, למרות שרובם נטה לטובתו. מוזר שגם מי ששיבח וגם מי שביקר השתמש באותו נימוק – הסרט לא מספק סיבות למעשה הרצח ולכן הוא מעורר מחשבה \ נמנע מאמירה אמיתית.

הכסף מדבר: עם כוונות אמנותיות מקבלים פרסים יוקרתיים, אבל לא מנפחים את חשבון הבנק. בארה"ב הרוויח הסרט 1.2 מיליון דולר בלבד. מעבר לים התווספו עוד 8 מיליון.

במאי: גאס ואן סנט ("איידהו שלי", "סיפורו של וויל האנטינג"), 81 דקות, ארה"ב, 2003.
 
 
Slate: העיצוב הגולמי ועם זאת המתוזמר בדייקנות של "אלפנט" מצליח לעקוף את ההגנות של הצופים ולפגוע בהם באופן לא צפוי. אולם הדמויות בסרט מתוארות באופן המנותק מכל רגש והתוצאה, שמזכירה צפייה בחוות נמלים, נפגעת מכך קשות.

The Boston Globe: סרט רב עוצמה המציג שורה של דימויים שנחרטים בזיכרון, אך לא מתיימר לרגע לספק פתרונות פשוטים וקלים לעיכול לצופיו.

N.Y. Metro: פרובוקציה סנסציונית שמתחפשת לסרט אמנותי. הצילום כביכול שונה ו"אובייקטיבי", העלילה קופצת קדימה ואחורה בזמן, אך אלו טריקים ריקים מתוכן, מטעים וחסרי הצדקה אמיתית.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

תאומות, הנשים שבחיי, מכיוון היער

להרוג את ביל – פרק 2, החולמים

דור הפרוזאק, נראה אותך אוהב


כל הביקורות, כל הסרטים-

אילו סרטים אתם מעדיפים - סרטי קיץ קלילים שנמשכים שעתיים וחצי או סרטי חורף מהורהרים וכבדים שמסתיימים לאחר 81 דקות בלבד? איזה תיאור של הטבח בתיכון "קולומביין" יותר מדבר אליכם – הסרט התיעודי המסוגנן של מייקל מור או העלילתי הריאליסטי של ואן סנט? ושאלה אחרונה לצופי "ואן הלסינג", האם מר הייד לא דומה 2 טיפות מים ירקרקים ל"שרק"? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

אתרים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by