בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
SMSMS 
 
 
דנה רוטשילד

דנה רוטשילד חושבת שאירוויזיון 2004 מסמל שחר של עידן מזרח אירופאי חדש, שלא מפחד לזנוח את הנראטיב האוחצ'ואי הסטנדרטי לטובת תחדושי סאדו מאזו מרתקים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדבר היחיד שהעיב על הערב המשובח שתיכננו לנו הטורקים הוא השידור המיוחד שארגנה רשות השידור לקראת האירוויזיון. בתום ליבי חשבתי כי יהיה אולפן, כמה דיוות מזדקנות והומואים אינפומניאקים שישאלו שאלות, יעלו זכרונות ויעבירו חצי שעה מענגת של נוסטלגיה. במקום זה קיבלתי את מירב מילר – בלונדה חביבה – שהסבירה באריכות איך להצביע ולאן לשלוח את ה-SMS. אמנם היא הקרינה אחר כך סרטון (מקסים) מתוך המוקדמות, שעניינו פולחן אבבא. אבל כל העניין נמשך 10 דקות בלבד.

מילא, חיש קל מצאנו את עצמנו באולם באיסטנבול, צופים באחד מטקסי האירוויזיון הטובים ביותר שהיו. הטורקים האלה בהחלט יודעים לארגן מסיבות ויודעים לעשות קאמפ. למעשה, עיצוב האולם, הבגדים והופעות המעבר הטורקיות עוררו בקרב עמיתי לצפייה אבחנה אחת משותפת שחזרה על עצמה: שירזי.

רוחו של שירזי חלשה לא רק על תנאי השטח הטורקים, אלא גם על המתחרים עצמם. הנבחרת היוונית והבוסנית נראו כאילו עברו פעם או פעמיים במתחם המייל ווקס. בכלל, עושה רושם שמאז זכייתה של דנה אינטרנשיונל, נמצאת התחרות במגמה מתגברת של יציאה מהארון. אם פעם ההומואיות היתה הרווח השולי של התחרות, הרי שכעת – כשנציג בוסניה שר "אני משקר, אני מאחר, אני מאבד מהמשקל" (תרגמו בראש לאנגלית) – אין ספק שהאוחצ'יזם הזה הוא הדבר עצמו. משום מה החליט הבוסני דמוי הג'אסטין מ"הכי גאים שיש", שכפי הנראה לא התקמצן על הפופרז לפני ההופעה, שלא להתפשט כפי שעשה במוקדמות. החלטה זו היתה בעוכריו – עם קצת נענוע בתחתונים הוא בהחלט יכול היה להביא קצת יותר כבוד למדינה שלו.

שלב הניקוד היה קאמפי עוד יותר, והקריינים כמו התחרו ביניהם על תואר "גבר השנה". בין המועמדים לזכייה נמצא את הקריין השוודי, שבגילוי לב נדיר אמר על האירוויזיון ש"אנחנו אוהבים את זה כל כך, שזה כואב"; השדרן הגרמני, שהפגים טעם מזעזע בחליפה לצד קסם אישי ומיקרופון עם ציור של דגל טורקיה; אבל את התואר ללא ספק לוקח הקריין הפולני, שאמנם נראה בהתחלה כחתן אידיאלי – משקפיים, חליפה מחוייטת ושיער מסורק לצדדים – אך ברגע האמת (הענקת הדוז פואה) שלף מנורת פלסטיק אדומה ומנצנצת בצורת לב, והצהיר כי "ליבו הולך ל...אוקראינה!".

וכשם שהתחרות השנה עמדה בצל המאבק הבינגושי האירופי, שמת וקם לתחייה באירוויזיון, לייטמוטיב נוסף אפף את התחרות אמש, ואני מדברת על חדירתה של סצינת ה-SM (ולא ה-SMS)למה שהיה שמורת הטבע הבלעדית של הומואים חובבי טראש. זו לא רק חברי הנבחרת האוקראינית הזוכה, שזינקו לבמה עטויים בעור, שלפו באמצע ההופעה שוטים והתחילו להצליף בעצמם ועל הרצפה; זו גם הרוסיה שדרכה ועמדה על הרקדנים שלה; הרומניה שהבליחה ממעמקי הדאנג'ן עם חזיית עור ורקדנים במכנסיים שחורות ושלשלאות; והשיא, ללא ספק, היא הופעת הביניים הטורקית, שבה לצד הדרווישים המעופפים עלו על הבמה עשרות רקדנים בלבוש שחור וצמוד, כשמסיכה שחורה מכסה את פניהם.

אם שמתם לב ואם לא, עד כה לא הזכרתי אפילו הופעה אחת ממערב אירופה, ולא בכדי. התחרות השנה – וזכייתה של אוקראינה בפרט – מסמנת שחר של יום חדש. זה עשוי להישמע כקביעה נחרצת מדי, אבל לטעמי - גם במוקדמות וגם בגמר - מדינות מזרח אירופה הפגינו נחישות, נועזות וקאמפיות שבמערב אירופה לא היו חולמים עליהן גם בערבים הסלונים ההזויים ביותר. למדינות המזרח העניות והצעירות יש משהו שבמערב לעולם לא יהיה. לדבר הזה קוראים ביידיש נשומה - שילוב של נשמה וביצים, אם תרצו.

שעה שהגרמנים, הצרפתים והשוודים מגיעים לבמה לבושי חליפות, כי ככה מנומס יותר ולא פרובוקטיבי, המזרחים יתנו את כל מה שיש להם כדי לזכות וכדי לתת שואו שיותיר את המערב המום. המנטאליות הקורקטית, השבעה והעשירה של המערב – סופה להפסיד. הילדים העניים בשכונה תמיד יהיו נואשים יותר, ותמיד יתנו יותר בהופעה שלהם. לפיכך, אני מתנבאת שיעבור עוד זמן מה עד שמדינה מערב אירופית תזכה במקום הראשון. בינתיים נמשיך לנוע בכיף בציר איסטנבול-קייב, וזה בסדר, כי על הציר הזה נמצאת גם ישראל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by