בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת סרט 
קרב אבוד מראש: "להילחם על זה" הוא עוד סרט אגרוף נוסחתי 

קרב אבוד מראש: "להילחם על זה" הוא עוד סרט אגרוף נוסחתי

 
ביקורת סרט |
 

הצילום מעולה, המוזיקה טובה ומיילס טלר נהדר כרגיל, אבל אי אפשר שלא לצאת עם התחושה שכבר היינו בסרט הזה, ויותר מפעם אחת • ביקורת סרט

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 

אחרי שראינו השנה סרט על מתאגרף אפרו-אמריקאי שהפך להצלחה קופתית אדירה (מישהו אמר וויט גילט?) וסרט נוסף על מתאגרף אנטי אמריקאי מפנמה שנחל כישלון חרוץ בקופות, ז'אנר האגרוף חוזר לגיבור האהוב עליו - הגבר הלבן.


"להילחם על זה" מגולל את סיפורו של ויני פאזיאנזה (מיילס טלר, "וויפלאש") , אחת הדמויות הצבעוניות של עולם האגרוף בשנות ה-80 וה-90 ,שאחראי על אחד הקאמבקים היותר מרשימים בהיסטוריה של הספורט.

 

הסרט נפתח בשקילה המסורתית שלפני הקרב ואת פאזיאנזה אנחנו רואים לראשונה מדווש על אופניים נייחים ועוטף את עצמו בניילון נצמד, במטרה להגיע למשקל הרצוי. לבסוף הוא מצליח, אך בדרך למטרה הוא מתיש את עצמו וזה עולה לו באליפות.

 

 

 

 

 

 
"להילחם על זה"
 "להילחם על זה"   צילום: יחצ 
 
 

לאחר שמאמנו הנוכחי רומז שאין לו עוד מה להציע, פונה פאזיאנזה לקווין רוני (אהרון אקהרט, "האביר האפל") ומבקש שיאמן אותו. רוני, שנחשב אגדה בתחום, אימן את טייסון ב35 קרבותיו הראשונים, בהם הפסיד המתאגרף 0 פעמים ו18 חודשים לאחר שפוטר, ספג טייסון את הפסדו הראשון.


קווין מציע לרוני לעלות 2 קטגוריות משקל, דבר שנחשב כמעט בלתי אפשרי באגרוף המקצועני. פאזיאנזה שכמו שלמדנו בסצנת קזינו גנרית מאוד, אוהב הימורים ולוקח את הסיכון וזה משתלם לו כשהוא הופך שוב לאלוף.
אלא שאז ויני מעורב בתאונת דרכים קשה (דה ז'ה וו ל"וויפלאש") ששוברת לו את הצוואר, גם כאן, ויני בוחר בדרך המסוכנת ובמקום לבחור בטיפול שהרופאים ממליצים לו, שיאפשר לו בוודאות ללכת שוב ובוחר בטיפול הקשה והמסוכן יותר.


מכאן, הסרט כולו עוסק בהתמודדות של ויני עם המצב והניסיון שלו לעשות קאמבק כנגד כל הסיכויים.

 

 

 

 
"להילחם על זה"
 "להילחם על זה"   צילום: יחצ 
 

כמו שאתם מבינים את הנוסחה המאוד מוכרת של סרטי אגרוף - מתאגרף מצליח (בדרך כלל אמריקאי ולבן) שנופל, מתחיל קאמבק שנראה בלתי אפשרי ולבסוף מנצח את היריב (בדרך כלל זר ולא לבן) וזוכה בתהילה וגאולה אישית. ב"להילחם על זה" הנוסחה הזו מגיע יחסית בשלב מוקדם ואז חוזרת על עצמה שוב, אז למה בכל זאת "להילחם על זה" כן שווה צפייה?


קודם כל כי מדובר באמת בסיפור של קאמבק יוצא דופן, כזה שמהרגע שהתרחש במציאות היה כתוב עליו בענק "הוליווד". פאזיאנזה הוא דמות מספיק צבעונית בשביל לספר עליה סיפור - הוא דוש, שחצן ועקשן שלא מקשיב לאף אחד מלבד לעצמו אבל בו זמנית מעורר הזדהות עם האמונה העצמית שלו. טלר, שהוכיח כבר שהוא יודע לגלם את הטייפ קאסט הזה ב"וויפלאש", עושה עבודה מצוינת גם כאן.

 
 

הקאסט כולו מספק את הסחורה - אקהרט עושה עבודה לא רעה, למרות שאין בתפקיד שלו בשר, קייטי סגל (לנצח פגי "מנשואים פלוס") מגלמת יפה את האמא המודאגת של יכולה לצפות בבנה ורק מתפללת לשלומו וקיארן הינדס הוא הבולט בשחקני המשנה, עם הופעה נהדרת של האבא הדוחף שמתמלא באשמה.


במאי הסרט, בן יאנגר ("חדר לחץ") עושה עבודה סולידית בסצנות שמתרחשות מחוץ לזירה בעזרת הצילום המצוין של לארקין סייפל ולפסקול הנהדר שמשלב בין רוק אינדי ובלוז. אבל דווקא הסצנות בתוך הזירה הן בנאליות, לא מרגשות ובעיקר צפויות.

 

בכלל, צפוי זו הבעיה המרכזית של "להילחם על זה" ואולי של ז'אנר סרטי האגרוף כולו, כל-כך הרבה סרטי אגרוף בשנים האחרונות יושבים על התבנית הכל-כך צפויה הזו ולא מנסים לחדש או לשנות, כפי שעשה "מיליון דולר בייבי" זוכה האוסקר לדוגמא. עם זאת, "להילחם על זה" הוא עוד הוכחה לכך שמאוד קשה לעשות סרט אגרוף לא מהנה.

 
"להילחם על זה"
 "להילחם על זה"   צילום: יחצ 
 

בשורה התחתונה, "להילחם על זה" הוא לא סרט רע, הוא מספק את הסחורה ברובו בעיקר בזכות ההופעה המצוינת של מיילס טלר ושאר הקאסט חובבי הז'אנר לבטח יהנו מהסרט. עם זאת, אי אפשר שלא להרגיש שבשביל לעשות משהו גדול יותר מישהו יצטרך לצאת מהתבנית הכל-כך שחוקה הזו, שכבר לא מצליחה לרגש.

 

3  כוכבים


"להילחם על זה" - בבתי הקולנוע החל מה-08.12.2016


 
"להילחם על זה"
 "להילחם על זה"   צילום: יחצ 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by