בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זה כמו עשרת אלפים כפות, כשכל מה שאתה צריך זה סכין 
 
 
איצ`ה רזיאל

איצ'ה רזיאל לא מוכן להתחשב באלאניס מוריסט, מזרקר לכיוון הגפילטע-גרוב של בלאק אוקס אורקסטאר, נגנב מהבכורה הPFאנקית של ספקטרום ומתחיל להיות מודאג מפליקס דה האוסקט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Alanis Morissette - So-Called Chaos
Maverick – הד ארצי

אני מוכן לקבל הרבה דברים מופרכים, אבל לא את האקסיומה לפיה אלאניס מוריסט היא מוסיקאית שיש להתחשב בה – משהו שמישהו אמר לי השבוע בשיא הרצינות. בניגוד לקווין סמית, למשל, שלקח אותה לשחק אצלו את אלוהים ב"דוגמה" ועליו אני מוכן להתפשר ולהגיד שאולי אני פשוט לא מבין אותו - הרי שאם מסכימים שחייב להיות סוג של קנה מידה מוחלט באמנות, אז אלאניס מוריסט היא בפירוש מחורבנת, במובן האובייקטיבי ביותר של המילה.

"So-Called Chaos" מלא גם הוא באותם שירים עלובים שנשמעים כאילו נכתבו במיוחד כדי לעטר את אותם רגעים בסדרות טלוויזיה כמו "ג'ק וג'יל", בהן קורים דברים משמחים בין גבר לאשה, ולכולם אותו מבנה סכמטי, המורכב מפתיחה של שני בתים רגועים ופזמון אחד מתפרץ, כאילו זה טייסטו שמשחק שם עם הכפתורים על הקונסולה.

אני אגיד את זה חד וחלק: לא ברור לי איזה אנשים קונים את החומר שיש לאלאניס להציע. עם כל הריספקט לווריאנטיות בטעם של המין האנושי - ויש כבוד – המוסיקה הזאת היא משהו שלא אמור להתקיים בשום ספירה, והקיום שלה הוא במידה רבה מזיק ברמות ממש לא חינניות. המחשבה על כך שגדודים של ילדים אמריקאים גדלים על החרא הלא-מודע לעצמו הזה מעבירה בי רעד שמפסיק רק כשאני מקשיב לחדש של גבסו.
 
 
?Black Ox Orkestar: Ver Tanzt
Constellation

עזבו אתכם בבקשה לרגע מהקישקושיאדה היידית-אלקטרונית של אוי-ואי-ווי, אפילו שזה נורא מרגש שהם באים לתמוך במדינה שלנו מבפנים. השם החם כרגע בעולם המוסיקה היהודית הם בלאק אוקס אורקסטאר, רביעיה אקוסטית ממונטריאול, שלמרות שמוציאה את אלבום הבכורה שלה ברגעים אלה, מנגנת כבר חמש שנים מוסיקת עם אירופאית שמגיעה היישר ממעמקי השטייטעל.

"וור טאנזט" (שמישהו יעזור לי פה עם התרגום) מורכב משירים ביידיש וקטעים אינסטרומנטליים, חלקם מקוריים וחלקם ביקורים מחודשים בסטנדרטים מהקאנון המזרח אירופאי המסורתי. בלאק אוקס אורקסטאר מקפידים על עיבודים מינימליים ומינוריים, המשמרים בצורה הטובה ביותר את רוח הדיכי המרוצה מעצמה שהשתרשה אצל היהודים האשכנזים לאורך ההיסטוריה. למרות זאת, עושה רושם שלא חייבים להיות אשכנזים, אפילו לא יהודים, בשביל להצליח להפנים את המוסיקה הזאת. היא מפלסת את דרכה אל הלב במונוטוניות איטית, רוכבת על גבי כינור צורמני בניחוח וולווט אנדרגראונדי, מוסיפה קלרינט, מנדולינה, אקורדיון וקונטרבס, ומתנחלת שם די בקלות, בעזרת המהלכים המינוריים הבסיסיים שכל מי שגדל על עמוד האש מכיר באפקטיביות שלהם. לשימוש שמח יותר, אך ככל הנראה מתגמל פחות, מומלצים הקטעים הכליים, שחלקם חתונתיים ועולצים באופיים, וקלים יותר לעיכול.

אגב, האלבום הזה מסמן, יחד עם קודמו בלייבל הקנדי - הבכורה של אליזבת אנקה ואז'ג'יץ' – את המעבר של "קונסטליישן" מהתמקדות בסצינת הפוסט-רוק הממוצה של מונטריאול לכיוון אחר, פולקי, אפל, ולעת עתה בהחלט מעניין יותר.
 
 
...Spektrum: Enter The
Playhouse

אלבום הבכורה של הרביעיה הבריטית ספקטרום, הוא בקלות אחד הדברים היותר טובים שיצאו בתקופה האחרונה מהאי הזה. יש בו תערובת אלגנטית ורחפנית של Pאנק-Fאנק - מהסוג שמכניס לפרופורציות גם את המוצר הטוב והמדובר כשלעצמו של !!!, שרואה אור ממש עכשיו - צלילים של טכנו דטרויטי, אלקטרו, סול והאוס אירופאי עכשווי ברמת גימור הכי גבוהה וכיפית.

בקטעים שלהם הם מצליחים לשמור על איזון בין ביטים כבדים והפקה עמוסת המצאות לבין גרוב תמידי ו-Fאנקיות שבדרך כלל לא קל למצוא באיזורים האלה. מי שאחראית לכך במידה רבה היא הזמרת המדהימה שלהם, לולה אולהפיסוי (שם ניגרי, לדעתי), שנשמעת כמו הכלאה בין מיס קיטן ומיסי אליוט, ומתפקדת על תקן הקול הסקסי ביותר שטח, נכון לרגעים אלה. מכיוון שאומרים עליהם שההופעות החיות שלהם זה משהו מטורף, כדאי למישהו כאן להרים את הכפפה כבר עכשיו, לפני שהם מקבלים מניירות של סטארים.
 
 
 
Felix Da Housecat: Devin Dazzle And The Neon Fever
Emperor Norton

איזה דיכאון לשמוע מיד אחרי הרעננות של ספקטרום את החדש של פליקס דה האוסקאט, מוצר אלקטרו-קלאש משומר ומחומם שכזה, שלא מצליח להזיז אפילו ברמה הומוריסטית. גם פה נעשה איזה ניסיון לפרגן מפעם בפעם גיחה אופנתית לאיזורי הדיסקו-פאנק, אבל בקטעים כמו "What She Wants" זה נשמע יותר כמו דחקה ברנז'אית, ופחות כמו משהו שנועד לנענע למישהו את התחת. ועוד משהו: גם רטרו מעופש לדפש מוד כמו ב"Ready 2 Wear" כבר לא מצחיק אף אחד. וזה, מה שנקרא, אזהרה ראשונה לפליקס. בפעם הבאה הוא ימצא את עצמו מחלטר ב"קוסמונאוט". דיר באלאק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by