בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת סרט 
"נשות המאה ה-20": אתם תרצו לחיות בתוך הסרט הזה 

"נשות המאה ה-20": אתם תרצו לחיות בתוך הסרט הזה

 
ביקורת סרט |
 

הופעה בלתי נשכחת של אנט בנינג, תסריט מרתק ומאתגר ושפה קולנועית מרהיבה הופכים את "נשות המאה ה-20" לאחד הסרטים הטובים שיצאו השנה • ביקורת סרט

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 

"נשות המאה ה-20" הוא סרט התבגרות, אותו כתב וביים מייק מילס ("Thumbsucker", "בגינרס"). הסרט מבוסס בחלקו על חוויות ילדותו של מילס.

 

הסרט מתרחש בסנטה ברברה, קליפורניה ב-1979, תקופה בה העם האמריקאי איבד את האמון בממשל שלו ובעיקר חיפש עם מי ומה להזדהות (רייגן, כוכב הקולנוע הפופוליסט, היה בסופו של דבר התשובה).


במרכז הסרט עומדת דורות'יאה פילד (אנט בנינג, "אמריקן ביוטי"), אם חד הורית הנמצאת בשנות ה-50 שלה. בנה המתבגר ג'יימי (לוקאס ג'ייד זומאן, "רוח זדונית 2"), הגדל בתקופה של מרדנות, שינויים בהרגלי הצריכה ושינויים תרבותיים, מתרחק לאט לאט מאמו, שמגייסת לעזרה בגידולו 2 בחורות צעירות - אבי (גרטה גרוויג, "פרנסס הא", "ג'קי") וג'ולי (אל פנינג, "דוגמניות ושדים", "מליפסנט").

 

 

 

 

 

 
"נשות המאה ה-20"
 "נשות המאה ה-20"   צילום: יחצ 
 
 

"נשות המאה ה-20" הוא סרט ייחודי מאוד, קודם כל מבחינת העלילה והמבנה הסיפורי שלו- לא מדובר בסרט עם נרטיב קלאסי ברור, כאשר אין כאן עלילה שמתפתחת במבנה של סיבה ותוצאה- אלא פשוט אסופה של חוויות, שיחות ורגעים שמראים לנו את ההתבגרות של ג'יימי- אבל הסרט מתמקד לא פחות בשלושת הנשים בחייו של ג'יימי, וכמובן במערכות היחסים בינו לביניהן.


המרכזית והמעניינת מכולן היא של ג'יימי עם אימו, דורות'יאה, שמתבגרת בסרט לא פחות מאשר בנה. דורות'יאה עוברת בסרט תהליך של השלמה עצמית אמיתית עם העובדה שהחיים שלה, למרות האושר הרב מג'יימי, הם לא בדיוק מה שהיא חלמה שהם יהיו; חוסר היכולת שלה להודות בזה לצד העובדה שג'יימי הופך לגבר עצמאי מול עיניה יוצרים דיאלוג מרתק המספק אמירות מאוד מעניינות על הורות, אהבת אם, והפערים בין הדורות.

 

מערכת היחסים של ג'יימי עם אבי עונה על הפן היותר אינטלקטואלי של הסרט. הקשר ביניהם מתחיל דווקא כסוג של אילוץ מבחינתו של ג'יימי, כאשר אבי, הצלמת הפמיניסטית, לוקחת את התפקיד של "לעזור לג'יימי להתבגר". היא אף מובילה אותו צעד אחד קדימה, כאשר היא עוזרת לו לפתח חשיבה, אך עם זאת מרדנות- ועל הדרך מנסה ליצור דרכו את מה שנראה כמו הגבר החלומי מבחינתה - גבר פמיניסט, למורת רוחה של אמו, שמרגישה שאבי מעצבת את בנה כרצונה.

 

בכלל, הסרט מתרכז הרבה בפמיניזם והעצמה נשית, ועושה זאת בצורה מאוד ייחודית ומעניינת לצפייה מהצד. נכון, לגבר מאוד קשה ליצור משהו פמיניסטי באמת מתוקף מינו, אבל מילס עושה זאת בצורה מוצלחת יחסית ומאוד מעניינת לצפייה.

 

מערכת היחסים בין ג'יימי לג'ולי היא אולי החלשה ביותר, אבל גם היא מועברת יפה ונמנעת מהקלישאות אליהן היא יכלה להיגרר בקלות.

 

 

 

 

 
"נשות המאה ה-20"
 "נשות המאה ה-20"   צילום: יחצ 
 

הקאסט של הסרט הוא בין האנסמבלים היותר חזקים שראיתי השנה על המסך - זומאן בתפקיד ג'יימי יוצר נער מתבגר די מרתק וייחודי, גרטה גרוויג כהרגלה מצוינת ופאנינג ממשיכה להתפתח כשחקנית עם התפקיד הכי שלם ומעניין שלה, והיו לה לא מעט תפקידים מוצלחים.


אך מעל כולם בולטת אנט בנינג, שמלבד נוכחות מרשימה במיוחד יוצרת כאן דמות שמרגישה קרובה ואישית מאוד אך גם נשארת מרוחקת מעט - הן מבנה והן מעצמה. התוצאה היא אחת מהדמויות הנשיות היותר מורכבות שנראו בזמן האחרון על המסך, ולבטח הטובה שבהן. לאחר צפייה ברוב הסרטים המועמדים לאוסקר אני יכול להגיד בפה מלא שעד כה ההופעה של בנינג טובה יותר משל כל מועמדת אחרת והעובדה שהיא לא נכנסה לרשימת המועמדות הסופיות היא בגדר מחדל.

 
 
"נשות המאה ה-20"
 "נשות המאה ה-20"   צילום: יחצ 
 

מלבד תסריט נהדר, מילס יוצר כאן גם סרט מדהים וייחודי מאוד מבחינה קולנועית. השימוש בווייסאובר בסרט, יחד עם העריכה שמשלבת קטעי ארכיון ותמונות סטילס, נותנים לסרט מימד של נוסטלגיה. הצילום של הסרט הוא על גבול הפיוטי, עם כמה שוטים עוצרים נשימה שכוללים בין השאר שימוש מרהיב באפקט מנסרה.


מילס בוחר להשתמש בפסקול שמורכב בעיקר משירי פאנק מוקדמים, במה שנדמה כבחירה שמסמלת את הנושאים של הסרט- כמו הז'אנר, גם הדמויות בסרט מורדות במוסכמות החברה, מתנערות מכבליה בדרכן לעצמאות ומנסות להגדיר את האישיות שלהן מחדש- ולצלילי הטוקינג הדס ובלאק פלאג הסרט נראה ונשמע נהדר.

 

אין לי הרבה דברים שליליים להגיד על הסרט, אבל אם אני צריך לחשוב על משהו אחד הרי שמדובר בדמות של וויליאם (בילי קרודופ, "השומרים", "ג'קי"). באופן אישי, הדמות הזו הרגישה לי קצת קלישאה של גבר פוסט-היפי, ונראה שמילס טוב יותר בלכתוב דמויות של נשים- אולי עדיף שיתרכז בזה.

 

 

 

 

 

 
"נשות המאה ה-20"
 "נשות המאה ה-20"   צילום: יחצ 
 

בשורה התחתונה "נשות המאה ה-20" הוא סרט קולנוע מרהיב, הן מבחינה ויזואלית והן מבחינה רגשית ואינטלקטואלית. עם תסריט מורכב ומאתגר, הופעה מהפנטת של בנינג ועבודה טובה של שאר הקאסט, מדובר באחד מהסרטים הטובים ולבטח המעניינים ביותר שראיתי השנה על המסך- כזה שלא מפחד לאתגר לא את הצופים ולא הדמויות שפועלות בתוכו. הדמויות שלו והעולם שמילס מייצר יגרמו לכם לרצות לחיות בתוך הסרט הזה.

 

4.5 כוכבים

 

"נשות המאה ה-20" - בבתי הקולנוע החל מה - 16.02.17


 
"נשות המאה ה-20"
 "נשות המאה ה-20"   צילום: יחצ 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by