בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אף אחד לא יוצא טמבל 
 
 
אחי רז

אחי רז חושב שהתקליט של הראפר הישראלי טאבו + הוא מהמהנים והמשמחים של הרגע, ושהראשון של אלקטרה עשוי להפוך לקרש זינוק לעוד הרבה דברים כיפיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טאבו +: החיים עושים אנשים קשים, רוצה להרגיש?
אודיוקולאג'

אלבום הבכורה של טאבו +, שהוא יוסי שמריך, 23, חולון, מתפקד כאחרון שיוצא תחת ניהולו האמנותי של יורם אליקים ב-NMC, וככל הנראה גם באודיוקולאג', המחלקה האלטרנטיבית של חברת התקליטים הגדולה בישראל. 13 תקליטים יצאו בלייבל מאז אוקטובר 2003, רובם שמרו על רמה אמנותית ומקצועית נאותה, והוסיפו לא מעט כבוד ויוקרה לתעשיית השוליים המקומית, ולו רק בעצם התקיימותם והיתכנותם במרחב המוסיקלי העכשווי.

אחד האלבומים הפחות מוצלחים בקטלוג הדליל של אודיוקולאג' היה הסיפתח של רוקי בי, הראפר הירושלמי החנון שהתקשה לספק את הסחורה, למרות הפוטנציאל (ביניה רכס על ההפקה). רצו הנסיבות, וגם על אלבום הפרידה מאליקים הופקד ראפר צעיר וחנון עם פלואו מהוסס, רק שב"החיים עושים אנשים קשים, רוצה להרגיש?" (שם גאוני, לא?) הכל יושב הרבה יותר נכון. למעשה, ממש נכון, כי בחלקים גדולים שלו, זה מהתקליטים המהנים והמשמחים של הרגע.

על ההפקה הפעם מופקד די-ג'יי קארס, שעבד עם סגול 59 על האלבום הראשון שיצא באודיוקולאג', והוא מקפיד לעשות עבודה נקיה, עם צליל חי וזורם ובלי התקשקשויות והתחכמויות מיותרות, אבל עם בייסליינים שמנים שמצליחים לשמור את הקול הדליל של שמריך בעניינים.

טאבו +, שמסתבר שמושפע מכותבים כמו צ'רלס בוקובסקי (שיר 10 נקרא על שמו), ריימונד קארבר, מאיר אריאל ושמעון אדף, באמת כותב את הטקסטים הכי ירושלמיים בשטח. כשהוא מלהג בפלגמטיות על הבחורות, המוסיקה, על הכתיבה שלו והקיום של כולנו, הוא כמעט התשובה הישראלית לדה סטריטס. נדמה לי שאפילו טייק שלו על המצב, על הפיגועים ועל הנסיגה של אריק נחסך מאיתנו, וזה כל כך מרענן וראוי להערצה, שאין לי אלא להעריץ.
 
 
Electra: Come Inside
נו דיסטרביושן

אני מוצא את אלבום (או שמא את אי.פי הבכורה) של אלקטרה משמח למדי, למרות שהאיזורים בהם הוא פועל הם לאו דווקא אלה שמזיזים לי במידה מיוחדת. הנה לפנינו הוכחה חיה לכך שאפשר וניתן להוציא כאן אלבום רוק כיפי, כתוב ומנוגן כמו שצריך, להקליט בלייב ולהפיק אותו בצורה חיננית, שלא עושה בושות ולא מוציאה אף אחד טמבל.

בשבעת השירים של אלקטרה, שמשאילים מהקינקס, נאמר, כמו שהם לוקחים מסווייד, יש מנות יפות של דינמיות - התכונה החמקמקה הזאת שמזכירה לך שכל רגע יכול לבוא משהו חדש ומפתיע, ודוחקת הצידה את המשעמם והצפוי. יחד עם הקול הטוב של ניצן חורש והגיטרה המובילה של אורי כינרות – אני מקווה שידוע לכם שמדובר בנגן מעולה ++ - הראשון של אלקטרה הוא אופציה רצינית להפוך לקרש זינוק, כמו שאומרים, לעוד הרבה דברים כיפיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by