בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה 
והרי החדשות: אופירה אסייג איחלה לאייל גולן יום הולדת שמח 

והרי החדשות: אופירה אסייג איחלה לאייל גולן יום הולדת שמח

 
טלוויזיה |
 

איך ברכת יום הולדת של אופירה אסייג לאייל גולן הופכת לאייטם תרבות ולמה זה שריון נוח? מיכל קליינברג מנסה להבין ורוצה גם אייטם על האימוג'י שאמא שלחה לה בוואטסאפ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אייל גולן ואופירה אסייג
 אייל גולן ואופירה אסייג   צילום: צילום מסך- 
 
 

לאחרונה עלה בעמוד פייסבוק במדור תרבות של אחד האתרים הארץ, פוסט מיוחד המעדכן את הגולשים בידיעה החשובה כי אופירה אסייג מאחלת לאייל גולן יום הולדת שמח ושאיזה כיף לה שזכתה להיות בלב שלו.

 

כאן עולות כמה שאלות:
האם כל מה שקורה בין אנשי תרבות - הוא אייטם תרבותי? אם מירי מסיקה קנתה מאייל קיציס את המנוי שלו למכון כושר - האם זה אייטם תרבות? אם צביקה הדר אכל שווארמה והעביר ליונית לוי מפית - האם זה אייטם תרבות?

 

אופירה אסייג מאחלת מלא מזל טוב לאייל גולן באינסטגרם; בעצם הברכה ממנה אליו אין שום דבר "תרבותי", זה לא משדר מיוחד בערוץ 24 או מחרוזת שירי יום הולדת מכל גדולי הזמר המזרחי - יש לנו כאן קומץ אימוג'ים רנדומליים (דובדבנים, שפתיים) ואיחולים גנריים ('יש לך לב ענק', 'תגשים כל חלומותייך') בין שני אנשים באינסטגרם והדבר מדווח בפוסט מיוחד בפייסבוק כמשהו חדשותי - כאייטם בתרבות.

 

יום הולדתו של אייל גולן, איך בירכה אותו אופירה, מה קנתה לו רוסלנה, איך יצאה העוגה - לכל אלה יש מקום אבל המקום הזה נמצא במדור סלבס/רכילות. לבחירה לדווח על זה במדור תרבות יש משמעות, בדיוק כפי שאם היה מדווח על זוכה "האח הגדול" בחדשות - הייתה לזה משמעות (האח הגדול זו חובת צפייה, לזוכה יש ערך לאומי-מדיני).

 

 
 
 

כשברכות יום ההולדת של אייל גולן מתפרסמות תחת מדור תרבות יש כאן אמירה: אייל גולן הוא סמל לאומי רשמי ויש לנהוג בו ככזה. אז למה זה קורה בעצם? כי אייל גולן ופמלייתו הם ה"מקובלים" של ישראל (הקונצנזוס), הם אלה שיושבים בספסל האחרון בטיול שנתי ועושים הכי הרבה רעש. להתקבל לחבורה הזו (או לפחות לא להסתכסך איתה) זה בסך הכל אקט הישרדותי.

 

לפרגן לאייל גולן זה שריון. שריון תקשורתי. אם אתה אוהב את אייל גולן, תומך בו, מאחל לו "מזל טוב יא מלך" וכו' - פוחתים הסיכויים שאתה אשכנזי סמולן עוכר ישראל שזה כידוע היום - הדבר הכי מסוכן להיות בארץ. אחרי צוק איתן גופי התקשורת הגדולים למדו והפנימו את הלך הרוח ולאף אחד אין כוח להתלהמויות, אין כוח להפסיד קוראים, אין כוח להיחשד באשכנזיות יתר, ב"גרבוזיות" (הגלגול העדכני של "פרידמניות").

 

 

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

למה נשים הן השוביניסטיות הכי גדולות?

קנדל ג'נר ופפסי קולה מדגימים: הצד האפל של הפוליטיקלי קורקט

 

לא במקרה לא תמצאו אייטם על ברכת יום ההולדת של יהודית רביץ לחווה אלברשטיין בפייסבוק, "מופלאה שלי, את לא צמח בר את סחלב מפואר". אז הנה, נזרוק לכם תמונה של הזמר הלאומי ביום הולדתו; גם זמר לאומי, גם יום הולדת - לא תפרגנו בלייק? תפרגנו בלייק.

 

זה לא אומר שלא צריך לסקר אלבום חדש של גולן, זה לא אומר שלא צריך להתייחס לכל פעילות מוזיקלית שלו בכבוד, זה רק אומר שלהידבק ליום הולדת שלו כמו אצה סוררת הנצמדת לרגל במים רדודים ולינוק לייקים יד שנייה מהברכה הפנים ברנז'אית שבין אסייג לגולן - יש בזה, בלשון המעטה, מן האופורטוניזם.

 

 

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by