בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מזויקה 
אירוסמית' בישראל: האם בסוף נזכור רק את בר רפאלי? 

אירוסמית' בישראל: האם בסוף נזכור רק את בר רפאלי?

 
מזויקה |
 

עם כוחות על טבעיים לגילם והמולה רבה סביב בר רפאלי, אירוסמית' הופיעו בפארק הירקון בחצי הופעה מעולה וחצי שני בעייתי • מיכל קליינברג, ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אירוסמית' בהופעה בישראל
 אירוסמית' בהופעה בישראל   צילום: ליאור כתר 
 
 

אמש הופיעו בפארק הירקון להקת אירוסמית' על הדשא שעוד לא יבש מדמעותיהן של מעריצות ג'סטין ביבר ונתנו שואו שונה בתכלית מהקולגה; ההתחלה הייתה מבטיחה, סטיבן טיילר הוכיח שלהיות סולן להקה זה כנראה אנטיאייג'ינג ועלה לבמה בגוף נערי, נוצות בשיער ומרץ אינסופי. ההופעה התחילה בבעיטה עם להיט אחרי להיט ביניהם ""cryin, "Livin' On The Edge" ו-"dude" והגיעה לשיא של אנרגיות והשתתפות מהקהל בלהיט "crazy", זה שגרם לכל הבנות שבינינו לתהות מה הן עשו לא נכון בחיים, שהן לא אלישיה סילברסטון והחיים זה לא הקליפ של השיר.

 

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

מועדון לילה: אפשר להנמיך? כנראה שלא

ג'סטין ביבר בישראל: לא בהכרח מה שחשבתם

"להיות איתה עונה 2": ולהיות גם הסטריאוטיפים שלה

 

עד כאן הכל טוב ויפה, אנרגיות, נוסטלגיה, קהל ערני ומגיב ושירים מוכרים וכייפים; כאן טיילר קורא לבר רפאלי ומזמין אותה לעלות לבמה לשחזר את הפרסומת שלהם למשקפי שמש (שדרך אגב, מציגה את הגרסה הסטרילית והמשמימה לקליפ המקורי) והרי מה יותר נכון במופע רוק מקצת תוכן שיווקי כפוי? קניתם מרצ'נדייס בכניסה? אין סיבה שלא תקנו בתום ההופעה גם איזה זוג משקפי שמש חדשים. בכל אופן, רפאלי מסרבת לעלות לבמה ונדמה שהקהל, שלרגע מתוח אחד הפך לאגרוף קפוץ קולקטיבי, משתחרר באחת ומתפנה ליהנות מאחד הלהיטים הכי טובים של הלהקה, ללא הליפ סינק המיותר של בר רפאלי, פחות כי יש משהו בהכרח נגד בר, יותר כי יש דברים שלא רלוונטיים בהופעה מול חמישים אלף איש בפארק הירקון. מה גם שעם כל שלטי החוצות ושטחי הפרסום המפלצתיים בנתב"ג - זה ממש יהיה בסדר אם יהיו לנו שעתיים בחיים בהן לא ניחשף לבר רפאלי באופן זה או אחר.

 

 
כשהמציאות הופכת לפרסומת של "קרולינה למקה"
 כשהמציאות הופכת לפרסומת של "קרולינה למקה"   צילום: רון אליאס 
 

חזרה להופעה. איך שהקהל גמר להתלהב, לשנס איברים ולהיפתח רגשית למה שהיה נראה כאחת ההופעות הטובות שנהיה בהן - משהו השתבש. אירוסמית' בהנהגת טיילר, שהחזיקו כל כך יפה את הקהל - איבדו אותו. זה לא קרה בבת אחת, זו לא הייתה צניחת משקולת אלא יותר כמו צניחת נוצה, ששטה מטה לאט לאט, ועד שהיא מגיעה לקרקע - כולם כבר השתעממו מלבהות בה והלכו לאכול נקניקייה. אז מה קרה? אחרי crazy האהוב והידוע הגיע רצף ארוך של שירים, איך נאמר זאת, פחות אהובים וידועים, שהחלו את צניחת הנוצה והרדמת הקהל מה שהגיע לשיאו השלילי במעין ג'אם סשן ארוך מידי לשיר "baby please", כאשר אם יש מקום שלא מתאים לג'אם סשן של אלתורים וגיטרת בס - זה פארק הירקון.

 

ואני אסביר: פארק הירקון הוא פריים טיים בערוץ 2 של ההופעות, הוא עוגת שוקולד לילדים של קארין גורן, הוא דיסק אוסף ישראלי מ'ארומה' - הוא פונה למכנה משותף רחב ונמוך. הופעה בפארק הירקון הופכת את הקהל ליחידה קולקטיבית, זה לא הופעה בזאפה, הצופה לא שומר את הזכות לאינדיבידואליות, או אפילו את הזכות להשתעמם - זו הופעת עמידה, הופעה שהיא לרוב מודרכת (תרימו את הידיים! תעשו ווהו!), אנו אמנם מגיעים לפארק כיחידים אך מתמזגים חיש מהר לתוך מקשה הומוגנית שמצטמצמת לשני רצונות משותפים: 1. להתלהב יחד 2. להתרגש יחד (שלא יידרכו לנו על הרגליים כמובן). כלומר - או ביונסה או אדל, או סטטיק ובן אל או אייל גולן.

 

'הופעת פארק ירקון' טובה היא הופעה הומוגנית, עם סף ריגוש או רגש (או שניהם) גבוה ויציב; אלה חוקי הפארק וזו האנרגיה האחידה שנוצרת בהתקהלות. למה נאום טוב מול מאות אלפי אנשים שונה במהותו משיחה נטולת ססמאות ובעלת רעיונות מורכבים? בדיוק בגלל כל הנאמר לעיל.

 

 
אירוסמית' בהופעה בישראל
 אירוסמית' בהופעה בישראל   צילום: ליאור כתר 
 
 

אמנים רבים, וביניהם אירוסמית' עושים את הטעות הזו, של לא להבין את הפארק, לא לתת לו את מה שהוא דורש וכך מרימים ואז מנחיתים את סף האנרגיות, לעיתים באופן בלתי הפיך - כפי שקרה עם סולו הגיטרות של אירוסמית' שנמשך כעשר דקות בהן לא אשקר, הקהל החל לתת את אותותיו לכיוון היציאה.

 

עם זאת (וחבל שאין ביטוי מדויק בעברית ל- having said that), היה בשחרור 'רסן הלהיטים' גם קסם מסוים; בקונטקסט אחר, קטן יותר, אינדיבידואלי יותר - זה היה עובד מעולה. אנחנו רצינו שאירוסמית' יבואו ויזריקו לנו מנת נוסטלגיה מזוקקת לווריד וקיבלנו חצי מנה מדוללת בבר רפאלי שזה כנראה גם בסדר, כי לפחות ראינו פרפורמרים מדהימים, אמיתיים, כאלה שהיו כאן לפנינו (לפני חלקנו), כאלה שמנגנים על מפוחית, שמפרגנים אחד לשני לאורך כל המופע, כאלה שבאמת עושים מוזיקה, גם אם היא לא הצליחה להחזיק כל הזמן מכנה משותף נמוך של עשרות אלפי אנשים.

 

 
אירוסמית' בהופעה בישראל
 אירוסמית' בהופעה בישראל   צילום: ליאור כתר 
 

כמה נקודות נוספות:


- חצי מהזמן סטיבן טיילר חולק מיקרופון עם חברי הלהקה במה שנראה כמשהו שיתפתח באופן בלתי נמנע לנשיקה צרפתית סוערת

 

- טיילר הולך לבר רפאלי שמאחורי הקלעים למה שנקרא לו 'סשן הסלפי האינסופי' בו הוא שר ועושה רוקנרול והיא עושה הדמיית דוגמניות מבולבלת של המושג 'רוקנרול' עם גבות קשוחות וסימון 'peace' באצבעות, מביך לכולנו, תודה.


- בשיר "i don't want to miss a thing" הקהל כל כך עסוק בלתעד לרשתות החברתיות את הרגע - שבאופן אירוני וכמעט פיוטי באירוניותו, המצלמה של המופע חולפת על פניהם והם מפספסים a thing ולא מודעים לזה שצולמו עכשיו, כי היו עסוקים בלתעד בסלולרי את "i don't want to miss a thing".

 

- ספיקינג אוף מיסינג, אלו השירים שהיו חסרים: amazimng, pink, hole in my soul, angel


- סטיבן טיילור מסיים את ההדרן ויורד מהבמה בקריאת "מזל טוב!" לקהל, רוקנרול כבר אמרנו?

 

- שני אנשים התעלפו לידי (!) במהלך ההופעה ואני לעומתם, שרדתי כדי לספר

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by