בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת סרט 
מפספס את המטרה: "הצלף" הוא סרט שטחי ונשכח 

מפספס את המטרה: "הצלף" הוא סרט שטחי ונשכח

 
ביקורת סרט |
 

גם בימוי מוצלח ותצוגת משחק נהדרת של אהרון טיילור-ג'ונסון לא מצליחים להציל את "הצלף" שסובל מתסריט שטחי • זוהר צלח, ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס לתסריטאות הוא שיש המון דרכים להתחיל לכתוב תסריט מקורי - אפשר להתחיל עם כתיבת דמות ולפתח סביבה את הסיפור, אפשר לחשוב על סיפור עם מבנה קלאסי (התחלה, אמצע וסוף) ולפתח הכל סביבו ואפשר לבחור בסיטואציה מסוימת כנקודת המוצא. "הצלף", אשר עולה לאקרנים בישראל הסופ"ש, משתייך לקטגוריה השלישית.


עלילת הסרט מתרחשת בשנת 2007, בתקופה של סוף מלחמת עיראק. שני חיילים אמריקאים, סרג'נט אייזק (אהרון-טיילור ג'ונסון, "חיות ליליות", "הנוקמים: עידן אולטרון") וסרג'נט מת'יוס (כוכב ה-WWE ג'ון סינה), מוצאים את עצמם בלב המדבר תחת הכוונת הקטלנית של צלף עיראקי, כאשר כל מה שמפריד ביניהם הוא חומה קטנה ומתפוררת.

 

 

 
"הצלף"
 "הצלף"   צילום: באדיבות קולנוע לב 
 
 

את הסרט ביים דאג לימן, במאי מיומן שהוכיח את יכולתיו בקומדיה החביבה "סווניגרס", ב"זהות כפולה" הנהדר ובאחד מסרטי המד"ב הטובים של השנים האחרונות - "קצה המחר". לימן מצליח להכניס את הצופים בצורה טובה לסרט בזכות עיצוב אומנותי נהדר (המון אבק ובחירה נכונה של צבעים) וצילום שבהחלט יוצר תחושה אמיתית של מצוקה.


הקצב של הסרט משרת את אותה תחושה רוב הזמן, אך לעיתים אנחנו נתקלים בסצנות ארוכות מדי שלא ערוכות בצורה מספקת, פוגעות בזרימה של הסרט ויוצרות תחושה שהסרט הקצר הזה (81 דקות) ארוך מדי.


בעוד לימן עושה עבודה טובה מאוד ומנצל בצורה מירבית את הסיטואציה עליה הסרט בנוי, התסריטאי דווין וורל לא עושה זאת ויוצר תסריט בעייתי ולא שלם. הבעיה העיקרית היא שהתסריט סובל מבעיות אפיון קשות, קודם כל של הדמויות.

 

 
 
"הצלף"
 "הצלף"   צילום: באדיבות קולנוע לב 
 

בעוד הדמות של מת'יוס כמעט ולא רלוונטית, הדמות של אייזק ,זו שאמורה להחזיק את הסרט, מרגישה שטוחה למדי.


אין שום ייחוד לדמות, שום דבר שיכול לגרום לנו להזדהות איתה שכן אנחנו לא יודעים מי היא באמת, מה מניע אותה ומי היא מלבד פרטים בסיסיים כמו מהיכן הגיעה. זה יכול לעבוד באפוס מלחמתי גדול שמדבר על הצבא כיחידה אחת שלמה ללא זהות (וגם שם, נדירים הפעמים בהן זה עובד), אבל בסרט שמתמקד בדמויות בודדות הן חייבות להיות מעניינות יותר ולעורר איזושהי הזדהות כבר בשלב מוקדם. לצערי זה לא קורה, למרות תצוגת משחק מעולה של אהרון-טיילור ג'ונסון.


גם האנטגוניסט בסיפור, הלא הוא הצלף, נשאר בגדר קלישאה של טרוריסט עיראקי שמוצג בצורה קצת על אנושית, הן מבחינת היכולות שלו והן מבחינת חוסר האנושיות שלו שגורמת לנו להרגיש שלא מדובר באדם. תוסיפו לזה את העובדה שהוא נשאר לכל אורך הסרט ללא פנים ותקבלו דמות סתמית.


העובדה ששתי הדמויות הראשיות לא מעניינות מספיק גורמת לדיאלוגים ביניהם ולמלחמה הפסיכולוגית הכללית להרגיש סתמית, גם ברגעים שאמורים להיות אפקטיבים כמו וידוי (מאוד צפוי) של אייזק.

 

הבעיה השנייה של הסרט היא שהוא לא מצליח לאפיין את המלחמה שהוא מתרחש בה - מדובר בסרט שיכול להתרחש באפגניסטן, במלחמה המפרץ הראשונה ולמעשה בכל מלחמה. אין כאן איזושהי אמירה על המלחמה המדוברת, וכמובן שלא על החיילים באותה מלחמה- וחבל, כי יש מה לומר על המלחמה הזו ועל ההצדקה (או חוסר ההצדקה) לקיומה.

 

 

 

 
"הצלף"
 "הצלף"   צילום: באדיבות קולנוע לב 
 

בסופו של דבר אפשר לומר ש"הצלף" מפספס את המטרה בגדול - הוא כן מציג סיטואציה מעניינת, אך כזו שלא מצליחה להתפתח למשהו שלם. אין כאן אמירה, אין כאן תשובות לשאלות שהסרט מעלה ולמעשה אין כאן שום דבר מעבר לאהרון טיילור ג'ונסון ובמאי מוכשר, אך לא מספיק מוכשר כדי להציל את הסרט.

 

** וחצי כוכבים

 

 

"הצלף" - בבתי הקולנוע החל מה-22.06.17

 

 
"הצלף"
 "הצלף"   צילום: באדיבות קולנוע לב 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by