בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה 
הישרדות: לשרוד בעיקר את הפרסומות. ביקורת 

הישרדות: לשרוד בעיקר את הפרסומות. ביקורת

 
טלוויזיה |
 

מה היה לנו בין פרסומת אחת ל-120 חברותיה? פולחן אישיות לחברות בין שני גברים, התקף זעם חסר צורה והרבה הווי וסאטירה מסתבר • מיכל קליינברג, טור הישרדות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שהחיינו והגיענו למועצה אחרי רק 5,879 פרסומות
 שהחיינו והגיענו למועצה אחרי רק 5,879 פרסומות   צילום: צילום מסך- 
 
 

מה קרה שם בפרק של אתמול, בשביל מי עושים מגביות? איפה נמצא הכפתור 'יציאה לפרסומות'? כי נראה לי שמישהו יושב עליו בטעות. בפרק של הישרדות אתמול זה כבר הפך לבדיחה לא מצחיקה: קדימון רודף חסות, חסות רודפת פרומו, פרומו רודף "פרסומת אחת וחזרנו" ('אחת' בעולם בו למספרים אין משמעות), שתי דקות תוכנית, רגע רק עוד חסות, בעצם מקבץ חסויות, אתם יודעים מה - וגם נצא כבר להפסקת פרסומות קצרה. ושניה לפני שחוזרים - הנה מה שיהיה כשנחזור, אה ראיתם עכשיו קצת מהפרק? אז בואו נתרענן עם עוד כמה פרסומות.
בתור מי שמקליטה את התוכנית, ולא שוקלת בכלל להיכנס לגוב האריות שנקרא "לראות בשידור חי", זה פשוט היה מגוחך. משהו כמו 70% מהזמן עבר בפשוט להעביר קדימה פרסומות וליפול בפח ה"אה זה בעצם חסות", שזה היופמיזם של "פרסומת". ובהישרדות עוול רודף עוול - גם ככה חצי מהתוכנית היא תוכן שיווקי, לנעלי ריבוק למוצרים של אסם, לחברה של יוסי, ואמנם התרגלנו כבר לזה שמנחים אומרים באמצע ההנחיה "מתנת", אבל זה לא טורט, זו פרסומת.

 

>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

"את לא מכוערת, פשוט לא מטופחת זמנית"

הישרדות: ישבנים לוהטים ופרומואים שקריים

הישרדות פרק הבכורה: מסיבת פיג'מות על חוף הים

 

אז עכשיו עוד מעבר לזה נוצרת מעין תחושת רדיפה אחרי הפרק: הצצה למה שאנחנו הולכים לראות ממש עכשיו, למה זה טוב? אני אגיד לכם: זו העלאת גירה של תוכן. זאת דרך לקחת תוכן שהוא בנטו 50 דקות ולהפוך אותו למסע מפרך של שלוש שעות. אנחנו רואים מה יהיה, יוצאים לפרסומות ואז רואים את מה שהראו לנו שיהיה, יוצאים לפרסומות, שומעים שתהיה משימה, יוצאים לפרסומות, המשימה מתחילה אבל מתנת מי היא?? יוצאים לפרסומות. קוראים פתק במועצת ההדחה - פרסומות- פתק- פרסומות. רואים את זהבי כותב רק את האות ט - פרסומות, חוזרים - הוא מוסיף את האות נ'. בקיצור הישרדות - אני מאוד אתפלא אם התוכנית תשרוד ככה, לא באנו לצפות בתוכנית קופונים דיגיטליים.

 

 
גיא מתנת זוארץ
 גיא מתנת זוארץ   צילום: צילום מסך 
 

אז מה בכל זאת היה שם בין לבין?


הקרב האחרון של קיין וקווין


זוכרים שבראשית ברא ה' את הארץ ב-LA שם ליד הקזינו וקווין ממש התבאס כי בכלל היה מעדיף פשוט איזה נופש בתאילנד אבל קיין שמח כי וואלה מתאים לו להמר קצת ואז התפתח ביניהם ריב ענק ומאז כולנו יולדות בעצב בנים בגלל שני הפרחחים האלה? אז זה זה.


מנגיסטו ואלון מצאו את עצמם באי המתים שם הם מגשימים את הפתגם היפה אך הלא ברור מילולית: "אל יתהלל חוגר כמפתח" כי וואלק בסוף שניכם בכלל במחסן האחורי מחכים שגיא יבוא לשחק אתכם. בכל אופן השניים נמצאים שם ואין גבול להירואיות המוגזמת: "אנחנו כמו קווין וקין (קיין והבל), רק טובים" אומר מנגיסטו - כל כך הרבה חורים בהשכלה שזה הופך לז'אנר עלילה חדש, אלון עונה לו: "שנינו הבל אבל שלא נחזור באבל", זוכרים בקומדי סטור שאסף אשתר תמיד היה אומר את המשחק מילים שהורס הכל? סתם, נזכרתי בזה פתאום.


דליפת הטסטוסטורון נמשכת: "שנינו נלחם כמו גברים", אומר אלון, "שני אריות לא יכולים להיות ביחד על אותו אי", מחזק אותו מנגיסטו, "גו גו פאוור ריינג'רס" עונה אלון, "אל האינסוף, ומעבר לו!", משיב לו באז שנות אור, אה סליחה, אלון ששון. מה שהיה יפה לראות זה שמעבר להתאהבות העצמית שלהם בחברות הגברית האמיצה הנ"ל - גם הפקת התוכנית רואה איתם עין בעין וכך כל סצינה איתם מלווה במוזיקת גלדיאטורים השבים לטרויה, אנחנו מרגישים שלא ייתכן שאחד מהם יילך, שהחברות הזו חזקה מכל מכשול ארצי, שכל סוף בו לא שניהם חוזרים למשחק יהיה טראגי - ושוכחים שהשניים האלה הכירו לפני שבועיים ושהחיים ממשיכים. אבל בכל מקרה היה מעניין לראות את ההיקסמות הכללית מחברות בין שני גברים, כאשר חברות בין שתי נשים זה מעבר למובן מאליו, זה דרך הטבע, ואילו חברות אמת בין שני גברים היא במהותה הירואית + מלווה בפסקול מיוחד.

 

 
גיבורים על שום מה? כי הם סחבקים?
 גיבורים על שום מה? כי הם סחבקים?   צילום: צילום מסך- 
 
 

אמיר מנצח על המקהלה


בצד השני של האי - אמיר מבין שהוא לא יכול לסמוך על מעיין ושגיא ושכמו בכל מצב של גלגל שלישי לזוג מאוהב - הם רק יחכו להיות כבר לבד. אמיר מחליט לעבור צד ויורה לכל מיני כיוונים, חלק באלגנטיות יותר חלק באלגנטיות פחות... תחילה הוא הולך לענבר ואומר לה שהיא פליירית (ממש) ושהיא מנהיגה (ממשששש). ענבר כמובן בולעת חיש מהר הפתיון ומחליטה, במחי מחמאה וחצי, לשים את שם חברתה הטובה טניטה במועצת ההדחה. בינתיים אמיר הולך גם לפתי מס' שתיים של האי, רז זהבי, ומנגן גם לו ניגונים: "יש לך נוכחות מרשימה" (חייבת לראות מה אמיר כותב לבנות בטינדר) ובשביל זהבי זה מספיק: "אחלה! אני שמח! אז בעצם אתה אומר שיש לי ערך מוסף!" אמיר מכוון את התנועה הפסיכולוגית של זהבי כמו waze מיומן וזהבי פשוט לוקח את כל הפניות שנאמר לו לקחת, כמו חומר ביד היוצר, אבל עם ערך מוסף.


אבל, אליה וקוץ בה - הבעיה באנשים קלים לתמרון היא שהם קלים לתמרון של כולם. וכך ענבר, ששוכנעה להצביע לטניטה, הולכת לשוחח עם טניטה ומשתכנעת פתאום לא להצביע לה; אחרי שהיא אומרת לאמיר ש"עם חרטות" ושבעצם היא תשים את השם שלו אמיר מגיב כמו ילד בטויז אר אס שאמרו לו שאפשר רק להסתכל, כלומר - בהתקף זעם. הבעיה היא, שכאן זה לא טויז אר אס ואמיר הוא לא ילד, הוא גבר ענק מימדים וגבר ענק מימדים בהתקף זעם זה פחות חמוד ויותר מלחיץ.

 

 
אסטרטג מיומן, רק אל תסרבו לו
 אסטרטג מיומן, רק אל תסרבו לו   צילום: צילום מסך - 
 

פחות משמעת, יותר הווי וסאטירה


ענבר וטניטה הולכות כצאן לטבח למועצת השבט, על אף שהמצב הוא 3 מול 3, ענבר - לוקה בתבוסתנות, טניטה - לוקה באגו שלא מאפשר לה לנסות לשנות את המצב. וכך שתיהן יושבות וצוחקות על מעיין שהיא אסטרטגית, חה חה כמה הזוי לעשות אסטרטגיות ב"הישרדות!" מה יש לה זאתי פחחחחח.


במועצה אנחנו מבינים שטניטה מתגעגעת למנגיסטו בעצם כי הוא היה אב הבית של השבט - "מנגיסטו היה מתקן הכל, הוא היה ממציא דברים, אף אחד פה לא ממציא דברים (מה את המצאת חוץ מרעש לבן של תלונות?) מנגיסטו היה מוצא פתרון לחולדה, מנגיסטו היה משמן הצירים של הבמבוק" וכו'. זהבי לעומת זאת דווקא מבסוט בלי מנגיסטו כי עכשיו אפשר לעשות ערבים של "הווי וסאטירה" - חייבת לראות ערב סאטירה אחד כזה, קווין והבל מנחים?

 

 
מרכלות ומקנאות: משרתות את הסטריאוטיפ על המין הנשי
 מרכלות ומקנאות: משרתות את הסטריאוטיפ על המין הנשי   צילום: צילום מסך- 
 

ענבר וטניטה הולכות להתלונן אצל המנהלת


שני דברים קרו במועצה- הראשון אמיר מואשם בכך שהוא אלים, כאילו לא אלים, מתנהג באלימות, כאילו בתוקפנות, כאילו הוא קצת מפחיד; ענבר וטניטה הן כמו שתי חברות שהולכות להתלונן על חבר לכיתה אצל המנהלת, ענבר מבוהלת ומכונסת ולא יודעת איך לדבר על זה, טניטה החברה הדומיננטית שאוהבת דרמה במסווה של דורשת צדק בכל מקרה - מבחינת כולם זה היה מביך. אבל יותר מביך מזה היה איך שזוארץ ניסה בכל כוחו לדובב את אמיר להגיד שהוא ערבי. "אז מה אמיר, מרגיש שנחשפת פה באמת? היית אומר שכולם יודעים בדיוק מי אתה? אם היו אומרים לך לבחור בין קרואסון לבקלוואה מה היית עושה?"

 

 
החברה הדומיננטית והחברה המבוהלת
 החברה הדומיננטית והחברה המבוהלת   צילום: צילום מסך- 
 

רגעים לציטוט:


ענבר למעיין: "כל הכבוד לך, מאמץ אלוהי", מאמץ אלוהי פרופורציות אלוהיות


טניטה: "היה לי חולדון חמוד", חיית המחמד הכי לא מפתיעה


זוארץ לשגיא: "תראה איך מעיין מסתכלת עלייך, הגבר שלה", זוארץ הדודה הכי מביכה על האי


טניטה על שגיא ומעיין: "שניהם עם שרשראות חסינות כמו חתן וכלה. פתטי". הכי פתטי לנצח


ענבר לאמיר: "לא ייחסתי לך כזאת חשיבה מתקדמת", מפרגנת


זהבי על אמיר: "יש לי אהבה לחרא הזה", מפרגן #2

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by