בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פורים בהירושימה 
 
 
רם אוריון

רם אוריון ממסמס את הדעות הקדומות שמקושרות לסליפנוט ומעביר וויש קצר על הסינגל החדש של הפיקסיז

 
 
 
 
 
 
 
 
 

Slipknot - Vol. 3

"הוספנו עוד אנשים עד שזה נשמע כמו שרצינו" ("2", הבסיסט של סליפנוט, מסביר למה יש תשעה חברים בלהקה).

מתופף (עוד נחזור אליו), שני פרקשניסטים, שני גיטריסטים, סאמפלרן/קלידן, די.ג'יי, בסיסט וזמר. כן, כן. הרבה אנשים שיודעים לעשות הרבה רעש יפה. נכון, הם מופיעים עם תחפושות ונוטים לשייך אותם לעדר להקות הניו-מטאל, אבל אם מקשיבים להם ברצינות קל להבין שמדובר בלהקה ייחודית בחזון שלה ובמוסיקה שהיא מפיקה. הם לחלוטין להקת מטאל, אבל בטח שלא ניו- מטאל. אולד סקול יהלום אותם יותר. השורשים המוסיקלים נמתחים עמוק עד תחילת שנות השבעים של בלאק סבאת ולד זפלין, ונמשכים דרך קיס, סלאייר, דד קנדיז, גאנס אנד רוזס ומיניסטרי. השורשים עמוקים, אבל המוסיקה שסליפנוט מפיקים לא נשמעת כמו שום דבר שנעשה לפניהם.

בדיסק הבכורה שלהם, סליפנוט הביאו לעולם מתקפת סאונד קטלנית, מסיבית ומתוזמרת היטב עם מורכבות מבנית ועומק מוסיקלי שהוטמעו בתוך שירים המנוניים במקצבים דורסניים וחסרי מעצורים. זוכרים את המגברים של הגיטריסט של ספיינל טאפ, שמגיעים עד "11"? שיר טיפוסי של סליפנוט מתחיל ב-"11" וכשנדמה שאי אפשר להיות יותר אינטנסיבי מזה, "1", המתופף, מפעיל את מנועי הרקטות שמותקנים לו בגפיים ומעיף את השיר בעוד כמה דרגות למעלה.

על כל המסה המפוארת הזו רוכב הזמר, "8", בשאגות אימים שמתחלפות בנון-שלאנט לשירה מלודית עם טקסטים חזקים שעוסקים כמעט אקסלוסיבית בנושאים אישיים של אהבה, שנאה, כאב, ביטחון עצמי ונידוי חברתי. הדיסק השני, "Iowa", המשיך בדיוק באותה מגמה, וביתר שאת. שני מטחי האש המדהימים האלו יצרו ציפייה משמעותית ותובענית כלפי המשך הדרך שהפך למעורפל יותר עם התפזרות חברי הלהקה לפרוייקטים צדדיים. עכשיו מגיע האלבום השלישי, שמצליח לעמוד ברף הגבוה של קודמיו וגם פותח כמה חזיתות חדשות בתחום הנגינה, הסאונד, העיבודים שנוגעים לעיתים בפרוג וכתיבת השירים. היי, יש בו אפילו שתי בלדות!
 
 
על הפקת הדיסק הופקד הפעם ריק רובין האגדי, שלקח אותם לאחוזה רדופת הרוחות שבה הקליט את "Blood Sugar Sex Magic" של הצ'ילי פפרס. ריק רובין מצליח בדרך כלל להוציא מהאומנים אותם הוא מפיק ביצועים שמבטאים את תמצית האיכויות הייחודיות שלהם, וגם כאן נראה שהוא הצליח, לפחות רוב הזמן, ללחוץ על הכפתורים הנכונים.

ניכר כי התופים, אפילו יותר מבשני האלבומים הקודמים, מהווים את הכלי המוביל ואת כוכבי המשנה העיקריים לצד הזמר. ל-"1" (יש לו גם שם אמיתי - ג'ואי), שגם לוקח חלק משמעותי בכתיבת המוסיקה בלהקה, יש את היכולת לנגן כמו מתופף עם שלוש ידיים וארבע רגליים (ולא לשכוח שיש גם שני פרקשניסטים שמחזיקים בדפיקות על דודי מתכת), אבל זה לעולם לא בא על חשבון אמנות אחזקת הדרייב של השיר, שבדרך כלל מבוסס על מקצב יחסית ישר.

במנוע של סליפנוט אין אנרגיה מבוזבזת. מי שמכיר את האלבומים הראשונים עלול לזקוף אוזניים חשדניות מול תופעות כמו הרמוניות רב שכבתיות בשירה או סולו גיטרה אמיתי באמצע שיר, דבר שלא קרה בחומרים הקודמים שלהם - שלא לדבר על הכנסת הגיטרה האקוסטית לארסנל הלהקה, עד כדי בלדת רוק גותית דביקה משהו.

Vol. 3 הוא אולי לא הדיסק הכי טוב של סליפנוט (ואולי כן, צריך עוד זמן), אבל עם הרמה הגבוהה, השירים המעולים והצדדים החדשים שהוא חושף, דומה שסליפנוט עדיין רחוקה מלגרד את תחתית החבית, ואפשר לקוות שיצירת המופת הגדולה באמת תגיע בדיסק הבא.
 

Pixies - Bam Thwok

 
והנה מגיע סינגל ראשון לפיקסיז אחרי 13 שנים, ועם כל ההסתייגות האישית שלי מתחום האיחודים, נראה שהרביעייה הזו צולחת את המעמד בכבוד - גם בסיבוב ההופעות וגם בסינגל הזה. " Bam Thwok" הוא חמוד וחינני להפליא במיטב המסורת הקים דילית שכתבה ושרה אותו, קליט ברמות מגוחכות ולא מבייש את נעורי הלהקה, שמצליחה באופן שנשמע חסר מאמץ להביא לאוויר הרשת (השיר שוחרר בינתיים רק לשירות מכירת השירים של iTunes) שיר שלוקח בהליכה את רוב להקות הגיטרות המשתדלות של M2.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by