בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סיליאייקון 
 
 (צילום: מאיר שרוני, ``nrg מעריב``)    
 
נדין לופו

נדין לופו טובעת בתוך הציצים המיוחצנים של לימור בלוקמן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשהייתי קטנה רציתי להיות מרילין מונרו. בשמלה לבנה מתנפנפת ושפתיים אדומות מקרטיב פטל, לדלג ברחובות בעליצות של לוליטה ולתור אחר מאווררים בחנויות. אף פעם לא הבנתי מדוע השיפוצניקים הרומנים עם שארם השווארמה הם היחידים שבאמת מעיזים להחדיר בי מבט גס, אבל בתמימותי המטופשת הנחתי שאני מספקת להם איזו השראה. בפועל, ברור שהדבר היחיד שסיפקתי להם היה אחלה סטנד-אפ בחינם, אבל במוחי היהיר והבוטה חשבתי שאני מוזת הבנייה שלהם - פנטזיה בועטת וחד-פעמית שתיכף תישלף ע"י ספונסר עשיר מהרחובות, תשנה את שמה ל"ויקטורין" ותקבל מופע קאן-קאן על שמה.

בחלוף השנים הבנתי שלא הייתי היחידה שהתמקמה בהתלהבות בפתחי אוורור ועשתה פוזות חושניות למוניות. גם אלפי בנות אחרות עשו את זה. למעשה, רוח המרילין המחרמנת הזאת נהייתה כל-כך שגורה באוויר, עד שההתבזות העצמית וחסרת המקוריות הפכה בשניות לנוסחה להצלחה. שואפת להיות מפורסמת אבל את לא מוכשרת בכלום? גם את רוצה אייטם ב'סתם', אבל אין לך אומץ לעשות ריאליטי? אין בעיה, בייבי, נוסחת ההצלחה שלנו תמתג לך את הצורה - גם אם הדבר הכי קרוב למיוחד שנגע בך היה הילד ההוא מפרוייקט פר"ח שפעם אימצת באוניברסיטה.

התיאוריה, שמושתתת על ההנחה שאין דבר כזה יותר מדי סמלי-מין, גורסת שבשביל להיות משהו במילוי כלום את צריכה לקבל מאה בכמה קריטריונים: ציצי, תחת ובלונד-פלטין. מורן איזנשטיין, אורלי ויינרמן ואורית פוקס כבר חזק בקטע, אבל אף אחת מהן - אף אחת - לא לקחה את זה קשה כמו שעשתה לימור בלוקמן: מיליארד סמ"ק סיליקון רווי, פלוס מערכת לניתוב שמועות שמתעקשת שאצלה זה מלידה. גם לימור, כמו אלף בנות לפניה, נורא רצתה שיכתבו עליה "מלחששים ש" במקומונים של רשת 'שוקן'. גם לימור צייתה בדייקנות להוראות המארז החגיגי לסלביות-אינסטנט. גם היא חכמה מספיק בשביל להבין לבד שאין שום דרך בעולם שתצליח להחדיר את עצמה לתודעה בזכות הכשרון או העניין שבה. אז מה עושים? מוסיפים לעצמך את הניקניים "סקסולוגית". סקסולוגית, סקסולוגית, סקסולוגית! אם תגידו את זה מספיק פעמים בסוף זה עוד ישמע נכון! (ובשביל להסיר ספק, לבלוקמן אכן יש תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במיניות האדם מאוניברסיטת סן פרנסיסקו).
 
 
וברגע שבו לימור ציצי הפכה ל"סקסולוגית לימור בלוקמן", אפשר להילחם סוף-סוף על כל הפרסום. לאט ובטוח החלה להתרכז רפובליקת הבוביז הזו בדברים שבאמת ירצו לשמוע אותה מלהגת עליהם: ויברטורים אימתניים, שדיים נפוחים, איך לענג את זוגתך באמצעות מטאטא בעל מקל ארוך במיוחד – דברים כאלה. לחגיגת המנוש העוצמתית הזאת הצטרפה הגרסה הדלה לספונסר שיעשה ממנה סטארית - שמוליק טיאר, שדרן הרדיו הבולט של 103 FM ופלטפורמה יציבה מספיק בסהרוריותה כדי לשמש כבמה קבועה לגחמות הפטמות של הבלוקמנית. יחד חיו זוג הפרוורטים בשוליים הביזאריים של ערוץ שתיים. אמצע הלילה, צ'ט טלוויזיוני, שדרן רדיו אחד ודגדגנית מפטפטת מעלים בכיף מאזינים על הקו.

לפי כל הנוסחאות המדעיות, הסיפור היה אמור להיגמר פה. לבלונדינית נמצא מושיע, תיכוניסטים מחוצ'קנים נדלקו עליה, האפי-אנד הכנס כאן. ואולם כפי שקורה בדרך כלל במקרים כאלה, עם האורז בא התיאווזון. ההערצה חסרת הגבולות של "מושיקו הכוסון 13" והפיוטים הסוגדים במיוחד של "פ33ת על" התחילו לקבל ממד מובן מאליו. אתר האינטרנט של לימור שהמשיך להיות הומה ורטוב כתמיד, שמוליק נותר ברדיו יציב כשהיה, אבל המיזוג בין ציצי-טואנט והשמוליק של שמוליק לא השתדרג לרמת המגה-הד שאולי הפוטנציאל שלו חופן. כדי להתגבר על הכאב ולסחוט עד תום את האבטיחים של בלוקמן, החליטו השניים לצאת בביטוי הכי נוקב לתהילת עולם ולהוציא לאור יומן שנתי לתלמיד\ה. אף נער לא ירצה היום סתם דפדפת עם תאריכים ולוגו של חברת ביטוח – ואם אפשר לארגן משהו שהוא יותר פרובוקטיבי מ"יומנוער" ופחות אומואי מ"יומן סמדר שיר", אז מה טוב. העיקר שמאסת העטינים של בלוקמן כמעט חשופה.

הבעיה הרצינית של היומן הזה, לדעתי, היא דווקא בקידום תופעת הנהירה ההמונית של טינים מתוסכלים מינית לשירותים באמצע השיעורים - אבל ציצי ושמוליק חשבו אחרת. לדעתם, הבעיה האמיתית היא ששנת הלימודים מתחילה רק בעוד חודשיים וחצי, ובמושגים של תיכוניסט, חודשיים וחצי זה כמו חמש שנים אצל בנאדם (ו-35 שנים אצל כלב). כדי לייחצ"ן את היומן בתזמון מדויק לשיווקו בשבוע הספר, נתנו השניים בפורנו, דפקו בתשוקה, ביימו איזו חופשה נודיסטית בקופיפי ודאגו לתעד את הרגע בצורה הכי ספונטנית שראיתם אי פעם. התוצאה: לקט צילומים מתגפפים בעירום פרי פלאשו של מר צלמונימי, בכיכוב שמוליק-מכסה-ללימור-את-הערווה. "בטח יציעו לי סופסוף פריים-טיים ב'טלעד'", חשבה בטח בלוקמן. ויותר משזה מתוחכם, תסכימו איתי, זה ערמומי.

ואין מילים לתאר כמה נדוש כבר כל העסק הזה. כמה משומשות ההתערטלויות שלהם, לעוסות ולקוניות כמעט. זה לא מספיק, זה חסר השראה, וברור שבשביל להיות מרילין צריך הרבה יותר מזה. לימור ציצי, אולי כדאי שתשימי על עצמך משהו. אני יודעת שאת סבורה שחמים לך עכשיו ונוח, אבל מילה של נדין זו מילה - מכל הרוח הזאת עוד תהיי חולה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by