בערוץ
 
 
 
 

עדן בן זקן הולכת לאיבוד באלבום החדש

 
מוזיקה |
 

האלבום השלישי של עדן בן זקן כולל שירים קצביים שלא מספקים את הסחורה וגם כמה בלדות מצוינות. מה חשבנו עליו?

 
 
 
עדן בן זקן
 
 
 
 

בשנתיים האחרונות הפכה עדן בן זקן לאחת הכוכבות הגדולות בז'אנר הים תיכוני עם שני אלבומים מוצלחים ומצוינים שקיבעו את מיקומה בצמרת והכתירו אותה, בקרב מעריציה, כיורשת מובהקת לכתרה של שרית חדד.

 

לאחר שנבחרה בתואר 'זמרת השנה' וכבשה את קיסריה, בן זקן חובקת אלבום שלישי וחדש - "לזאת שניצחה" שבהאזנה קשובה, חוזרת ונשנית, מצליח לקלקל את הציפיות ולהישמע כאלבום הגרוע ביותר שלה (עד כה).

 

 
 
 

 
 
 

שלא תבינו אותי לא נכון, אני נמנה עם אוהדיה של בן זקן ושני אלבומיה הראשונים הם מהחביבים עליי בז'אנר בשנתיים האחרונות, ולכן מסיבה זו הרגשתי את ההחמצה וצביטת הלב לשמוע כי בן זקן כנראה הלכה לאיבוד.

 

מצד אחד, האלבום כולל שירים קצביים (או בעגה העממית "שירי חפלה") שלכאורה (רק לכאורה) אמורים להיות קליטים ו'להיטיים' או לפחות סבילים ולבלוט באלבום. למרבה הצער, שירים כמו "משטרה", "כולם באילת", "קח לי את הלב" ו"לטוס לשם" נשמעים לא רק משעממים, מיותרים וחסרי תוחלת, אלא כשירים שנשארו על שולחן הסקיצות והוחלט להקליטם כ'שאריות' בכדי לצאת מידי חובה.

 

מלבד טקסטים רדודים ובנאליים, ביצועיה של עדן לשירים אלו נשמעים טכניים מדי, לא תואמים את קולה, חסרי נשמה, נטולי התלהבות ותשוקה וראויים להיכנס להיכל התהילה של מזבלת המסחרה הים תיכונית שעולה על גדותיה.

 

ניסיונה של בן זקן לקרוץ לרגאטון ופופ ישראלי בעברית לא רק שאינו הולם אותה (לפחות לא בוורסיה של שירים אלו) אלא הופך אותה לנושא לצחוק ולקלס. השיר היחיד שצפוי לתפוס במועדונים ולהיזכר מהאלבום (עד חתונתה של עדן) הוא "מאורסת" שהוא מעין ממתק אוטוביוגרפי רועש וצורם על סיפור אירוסיה לשוקי ביטון, שיר שהולם את הלך הרוח של התקופה ולא ממוחזר ויומרני כשאר שירי הקצב באלבום הנוכחי.

 

 
 
 

 
 
 

מאידך, ישנן באלבום כמה וכמה הברקות מצוינות, בעיקר בתחום הבלדות השקטות: "ברית עולם", "ילדה קטנה" ו"צועקת" מזכירים את עדן של האלבומים הקודמים, ועם זאת מרעננים ומוכיחים כי גם בנישה הנוסחתית אפשר להשכיל ולהבליח עם משהו חדש ומעניין.

 

לעומת זאת, בלדות כמו "אל תתקשר אליי" ו"געגועים", נשמעות כרעש לא ברור באוזניים והגיית טקסטים לא ברורה בעליל, מה שפוגם בהנאה משירים שבבסיסם (מלבד הביצוע) נשמעים סביר. לכל אלה נוסיף את הלהיטים הבאמת מצוינים של בן זקן מהאלבום שראו אור כבר כסינגלים: "לזאת שניצחה" ו"רציתי" שהולמים היטב את קולה וישותה הבימתית.

 

לסיכום, האלבום החדש מציג עדן בן זקן חדשה: זו שמעדיפה פופ טראשי על פני איכות, זו שמוכרת נשמתה בשביל אלוהי ההתמסחרות על פני הכשרון (ויש לה כשרון) וזו שמעדיפה לצעוק בריש גלי: "אני זמרת מצליחה, 'עשיתי' את קיסריה" על פני: "אני אמנית ופרפורמרית, הוצאתי אלבום איכותי וטוב". בעוד שנה ספק אם האלבום ייצרב בתודעה או שמא ימצא דרכו היישר אל תהום הנשייה.

 

 
 
 

 
 
 

הצד האיכותי והחזק באלבום, שרק בשלו שווה להאזין לו, הוא דווקא הצד השקט שגם הוא די חצוי: מצד אחד בלדות פופ כ"אל תתקשר אליי" בו נשמעת בן זקן בכיינית יתר על המידה (על אף שהשיר קליט) ו"געגועים" שנוגע בז'אנר הדכאון  ובו בן זקן בולעת מילים ומגישה את השיר בצורה קלוקלת ודי חובבנית כשלא שומעים את מילות השירים מפיה בצורה ברורה.

 

מצד שני, שירים בוגרים ורציניים כמו "ברית עולם", "ילדה קטנה" ו"צועקת" שמזכירים את הלך הרוח של האלבומים הקודמים ואת הקו בו בן זקן שוחה כדג בים מבלי להתחקות אחר מחוזות מביכים שאינם עושים טוב לקולה ותדמיתה. לכל אלה יש להוסיף את "לזאת שניצחה" ו"רציתי" שהפכו להיטי שטח (ובצדק) עם צאתם כסינגלים מהאלבום.

 

 
 
 

 
 
 

בשורה התחתונה, אני די מאוכזב מאלבומה החדש של עדן: ציפיתי שעם סינגלים מעולים כאלה שיצאו לרדיו בשנה האחרונה (מלבד "כולם באילת" הטיפשי למדי), האלבום יכלול לא מעט פנינים שילכו איתה לאורך הדרך ויצליחו לרומם לי את הנפש והלב ועל אף שהאלבום אינו גרוע, השירים הקצביים הדי אינפנטיליים שבו מקלקלים את ההנאה מהאלבום והופכים אותו לסוג של מסחרה מוגזמת שמעדיפה סחורה פגומה בזול על איכות החומר.

 

 
 
 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
עדכוני בידור לוהטים גם ב- עדכוני בידור לוהטים
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 
 
פעולות אחרונות
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by