בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת סרט 
הכי ישראלי שיש: "פוקסטרוט" הוא אחד הסרטים הכי מעניינים שנוצרו כאן 

הכי ישראלי שיש: "פוקסטרוט" הוא אחד הסרטים הכי מעניינים שנוצרו כאן

 
ביקורת סרט |
 

סרטו החדש של שמוליק מעוז הוא יצירה קולנועית מרהיב ומלאת תעוזה שמציגה את הישראליות, זו שאנחנו פחות אוהבים לדבר עליה, בצורה מבריקה • זוהר צלח, ביקורת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פוקסטרוט
 פוקסטרוט   צילום: גיורא ביח 
 
 

"פוקסטרוט", סרטו החדש של שמוליק מעוז ("לבנון"), מעורר דיון ציבורי, וזוכה לסיקור התקשורתי הרחב ביותר לו זכה סרט ישראלי מזה שנים - גם בגלל מי שצפה בו וגם בגלל מי שלא טרחה לעשות את זה.

 

מי שכן צפה התמוגג, והעניק לסרט שלל פרסים ומועמדויות: זכיה בפרס אריה הכסף בפסטיבל ונציה, השתתפות בפסטיבל חיפה ופסטיבל טורונטו היוקרתיים וכמובן זכיה ב-8 פרסי אופיר, ביניהם פרס הסרט הטוב ביותר שהופך אותו לנציג הישראלי לאוסקר הקרוב.

 

 
 
 

שרת התרבות, מירי רגב, שלא צפתה בסרט, לא הצטרפה לחגיגה, והחליטה לתקוף את הסרט בטענה שהוא "מציג את חיילי צה"ל כהורגים ומטייחים". על הפספוס של רגב דובר כבר מספיק, אנחנו כאן כדי לדבר על "פוקסטרוט", שרגע לפני שהוא מגיע לחיפה, לטורונטו ואולי גם לאוסקר - מגיע לבתי הקולנוע בישראל.

 

הסרט מחולק ל-3 אפיזודות שונות - הראשונה והשלישית מתרחשות בבית בתל-אביב וזו השנייה במחסום צבאי. באפיזודה הראשונה מקבלת משפחה ישראלית הודעה על כך שבנם נפל בעת מילוי תפקידו הצבאי. אנחנו רואים קודם כל את התגובה של האם, דפנה (שרה אדלר, "מדוזות"), ואנחנו רואים את התגובה המעניינת יותר בה מתמקדת האפיזודה היא של האב, מיכאל (ליאור אשכנזי, "ללכת על המים", "הערת שוליים").

 

 
 

כל האפיזודה נפרשת על פני 5 שעות, בהן מיכאל נאלץ להתמודד עם הבירוקרטיה הצבאית במקרים של נופלים ויותר מכך, עם השדים הפנימיים, תחושת האשם וכמובן האובדן והשכול. כבר כאן ניתן לראות את עבודה הבימוי האדירה - מהשימוש (או חוסר השימוש) בסאונד, דרך העיצוב של הדירה (מציור הקיר ועד לנוף המלאכותי של תל-אביב) ועד לזוויות הצילום. מעוז מצליח ליצור כאן חלל ותחושה שנעה בין סיוט לעולמו הפנימי של מיכאל (שככל שהסרט מתקדם מבינים שההבדל ביניהם לא כל-כך גדול).

 

 
פוקסטרוט
 פוקסטרוט   צילום: גיורא ביח 
 

האפיזודה השנייה, מתרחשת במחסום צבאי מבודד בו משרת בנם של מיכאל ודפנה, יונתן (יונתן שיראי) עם מספר חיילים נוספים. לשגרה המשעממת של השירות שלהם בוחר מעוז להציג בצורה סוריאליסטית, לא הבחירה הכי מקורית שיש, בטח לא בקולנוע הישראלי ובטח לא כשזה קשור לצבא, אבל העשייה של מעוז כל-כך עוצמתית ומפצה על זה.

 

העיצוב האומנותי המופקד של ערד (שאואט) והצילום של גיורא ביח מאפשרים למעוז ליצור כאן כמה שוטים מפעימים. המערכה הזו מכילה גם את הסצנה המדוברת בה חייל הורג בטעות פלסטינים והצבא בוחר לטייח את המקרה. כשצופים בסצנה עצמה, ניתן להבין מאיפה מגיעה הביקורת, היא יכולה להיתפס כמתריסה בצפייה ללא ההקשר הכללי - אך סרט אמורים לשפוט כיצירה שלמה.

 

 
פוקסטרוט
 פוקסטרוט   צילום: פרדריק בטייר 
 

האפיזודה השלישית, בה מיכאל ודפנה בה השניים מדברים לראשונה באופן גלוי וחושפים את התמונה הכוללת, מבינים שחיילי צה"ל הם דווקא הקורבן. ולא רק הם, דפנה, מיכאל, אמא של מיכאל ניצולת השואה. אם יש אמירה שאפשר לקחת מהסרט שממש כמו בפוקסטרוט (הריקוד) אנחנו יכולים לעשות צעד אחד ימינה, צעד קדימה, צעד אחורה ובסופו של דבר לחזור לאותו מקום, המקום בו אותו אנחנו מכירים הכי טוב ומרגישים בו הכי נוח, מקומנו כקורבנות.

 

אם מישהו כאן מוצג באופן שאפשר לתפוס כמכעיס הוא דווקא הפלסטינים, שתפקידם בו הוא לא יותר מניצבים וגופות, אבל זה לא סרט על פלסטינים, זה הסרט על ישראלים וככזה הוא אולי הכי מדויק שנעשה כאן.

 

 
פוקסטרוט
 פוקסטרוט   צילום: גיורא ביח 
 

עם זאת, לא הכל מושלם ב"פוקסטרוט", יש רגעים בהם הוא מעט נתקע במקום ולעיתים המטאפורות והדיאלוגים חושפים את האמירה בצורה שקופה מדי. ישנו גם פער גדול בין איכות התסריט הלא רע לעבודה הקולנועית האדירה של מעוז. הבמאי המוכשר מצליח לעבוד כאן עם שלל סגנונות קולנועיים ועם אמצעי המבע ברמה הכי גבוהה שאפשר. מעוז מראה שוב שלא בכדי זכה בשני הפרסים החשובים ביותר בפסטיבל ונציה עבור שני סרטים.

 

גם לקאסט (כולל שחקני המשנה הנהדרים) מגיע קרדיט עצום, במיוחד לליאור אשכנזי שעבודתו במערכה הראשונה בלבד שווה פרס אופיר. מדובר בתפקיד הטוב ביותר בקריירה של אחד השחקנים הכי טובים שיש כאן.

 

 
פוקסטרוט
 פוקסטרוט   צילום: גיורא ביח 
 

בלתי אפשרי לסכם בביקורת סרט כמו "פוקסטרוט", שיש בו כל-כך הרבה רבדים וכל-כך הרבה נושאים שאפשר לדבר עליהם. הדרך בה הוא מציג התמודדות עם אובדן, היחס שלו לשואה, לישראלים כקורבנות, לפלסטינים, שלל המטאפורות שלו והמשמעות שלהם.

 

דבר אחד אפשר כן אפשר לסכם בביקורת - מדובר באחת מהיצירות הקולנועיות הכי מעניינות שנוצרו כאן, סרט שישאיר אתכם עם מחנק בגרון ועם תובנות ושאלות חדשות על המשמעות של להיות ישראלי.

 

 

4 כוכבים

 

 

"פוקסטרוט" - מה-21.09 בבתי הקולנוע

 
פוקסטרוט
 פוקסטרוט   צילום: גיורא ביח 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by