בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
Gחחח 
 
 
נדין לופו

נדין לופו הכי רוטטת בזכות שירה G - זמרת פופ חדשה ובת 15 שמתחילה לעשות קולות של נטחנת בפלייליסט (והיא גם הבת של מיקי גבריאלוב)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כבר כמה שנים שהאיברים המוצנעים שלי הם הילדים הכי מקובלים בכיתה. הואגינה שלי מארגנת פותפטת קבוצתית כל חודש בהשראת המחזה והספר של איב, הטוסיק החצוף שלי ודילמות החוטיני-טנגה שלו נכנס למשבר זהות קשה, והדגדגן שלי, למשל, כבר ממזמן שכח באיזה כוס הוא שוכן ומי מממנת אותו.

רק נקודה אחת בגופי, ביישנית וארוגנית, אף פעם לא קיבלה מהמיש-מאש האירוטי הזה את הספוט-לייט: קוראים לה ג'י. אולי זה בגלל שהיא צנועה כל-כך, אולי זה כי הדגדגן שלי שתלטן כל-כך, אולי סתם היא נראתה לאנשים לא מעניינת כי לרוב היא מחניקה שקט חרישי. כך או כך, וכמו בג'ונגלים של פרו, גם כאן החזק לקח אותה ברגע, לכד אותה במגירה והתגלגל מצחוק על השטיח כשזו נכנסה לקומה. ככה שבטח נקל עליכם להבין כמה שמחתי אתמול כשפתחתי רדיו ושמעתי שנקודת הג'י עשתה קאמבק. ולא סתם קאמבק - היא הוציאה סינגל, שלקראתו עברה האנשה והתחזתה לבת 15 עם גנים של סלבז!

בגלגולה האנושי, נקודת הג'י שלכם להערב נקראת שירה. שירה G - האנגלית בשביל הקוסמופוליטיקה. ואותה שירה G היא תיכוניסטית פרועה ומורדת במוסכמויות שהן לא חברת התקליטים שלה, יש לה זעם פנימי מיוסר של בלאקרית ושיער שמנוני ולא חפוף, והכי חשוב, יש לה קעקוע נדיר של עכביש איפשהו בגוף - שאם זה לא ביטוי לאינדיבידואליות בועטת, אז אני לא יודעת באיזו שפה זה אינדיבידואל. שירה G, "בת של" ובעלת מעוף, היא הצאצאית של מיקי ומיכל גבריאלוב, זמר וסוכנת שחקנים בהתאמה. כמו כל קבועה ב'רוקי הורור פיקצ'ר שואו', גם ג'י פוינט שאפה להשמיע בפאתוס שירי מחאה בכיכר, להכות תובנות על אהבה פוצעת בבאלנס ולהיות אמנית עמוקה כמו הים התיכון. רק שלה, להבדיל מהכהניות והגולדשטייניות, יש שם משפחה עם פלטפורמה של דראג-קווין, והוא שיגר אותה ישר לגלגל"צ. מצד שני, היא נאלצת להתמודד כל החיים שלה עם לחשושים אכזריים של שרטוטות כמוני, שכל מה שהן רוצות הוא בסך הכל שגם עליהן יגיד פעם משה בונן איזה משפט - ככה שלא הכל מושלם.

בינתיים, כאמור, יש ל-G סינגל גלגל"צי ראשון. היא עוד לא מורשית להתראיין, כי כנראה עוד לא החליטו על הקו האבריל-לאביני המדויק שהיא תקשקש עליו, אבל 'פנאי-פלוס' כבר שינס את מותניו ועשה כתבת צבע של חצי עמוד. בתור אחת שבטח עוד תתפייט המון על כמה שקשה לה עם כל קריאות ה"פרוטקציונריות לים!" שהיא מקבלת; ועל איך שהיא הגיעה לאן שהיא הגיעה בכלל בלי קשר לאבא או לאמא שלה; ועל זה שהיא מוכשרת ואיכותית; ועל זה שקשרים יש לה רק בשיער - G לא ממש מוטרדת מכך שבכתבה הראשונה עליה היא לא מוציאה מילה אחת. אז נכון, היחידים שמעידים שם על הארטיסטיות האפוקליפטית של העיסה שלהם בינתיים הם ההורים שלה, אבל הם באמת אובייקטיבים כשהם מצהירים שהיא כתבה את המילים והלחן של החדש שלה לבד. חוצמיזה, תשאלו את ציפי לוין וברבור: עיתונאים זה דבר רע. רע.
 
 
אבל סטארית גנטית או לא סטארית גנטית, המילים שעליהן היא חתומה בסינגל הראשון ("נער ונערה") מסגירות בת 15 טיפוסית עם ש' שורקת אחת והמון רצון להיות מיוחדת ושונה. ולא שאני מאשימה אותה, גם אני בגיל 15 סברתי שאני היצור הכי ביזארי שהעולם הזה השריץ, נהגתי לאסוף באובססיביות מודעות אבל והרגשתי כמו פלא-מקורי-של-הטבע-עשרים-וארבע-שבע. והמקסימום החתרני שאני מקבלת מהפזמון, שמורכב מ"רוצה להיות איתך\אבל אתה איתי לא אמיתי\הכל קורה רק לי\תוקף אותי הכוח של האהבה", מתבטא בכמה אמיתות מה-זה צורבות על איך ילדים בני 16 אומרים לך שהם אוהבים אותך כדי לזיין אותך, ובתזכורת נעימה אחת לכך שבגיל 15 את באמת בטוחה שכל העולם הזה קושר קשר ישיר נגדך. אז אולי זה עמוק במושגים של תיכוניסטית, אבל יותר הגיוני שזה עמוק בסך-הכל כמו חצי קילו חומוס.

הקטע המבהיל ביותר בשיר הוא דווקא בסופו, כשהג'י פוינט עוברת מאיזושהי סיבה לא מזוהה לאנגלית וממשיכה את זה משם. ההתאנגלשות הזאת, למה היא נועדה? לאוראל אקזם? את מתכננת לכסח ת'מורה עם הפרזנט פרוגרסיב? אולי בכלל יש כאן רמז לשאיפות אימפרי-אירופאיות, ובשנה הבאה זוממת לנחות שירה G באירוויזיון במקום לשרוק שי"נים בבגרות ללשון?

כך או כך, ניתן אולי להגן על הילדה מהעיתונאים - אבל אי אפשר להגן על הילדה מעצמה. ג'י פוינט, בת 15 כאמור, גלשה באינטרנט להנאתה והריצה את השם שלה בגוגל כמו שכל האנשים שחושבים שהעולם סובב סביבם עושים (ואני הראשונה להעיד). יצא ככה, ובדיוק באותה העת התנהל עליה דיון פחחח באיזה פורום איזוטרי. ישבה פוינט ופירגנה לעצמה, עד שמישהי, הוד_בת, דיברה שם על הסמ"ך השורקת שלה (בדיוק! זאת לא שי"ן!) ולא התחילה את התגובה ב"איזו 100ממת וואו כישרונית". אז שירה לא התאפקה והיתה חייבת להפגין ברבים את כשרון הכתיבה שלה, זה שכותב לעצמו את השירים (לא כמו הרוני הזו, מוצר של מפיקים):

"אז שלום לכולם ובייחוד לך הוד_בת דבר ראשון...", היא מתחילה. "אז יצא לי שיר לרדיו ואם את אומרת שיש לי ס ולא ש אז אני מציאה שתשבי הרבה זמן ליד הרדיו עד שתביני מה קורה שם באמת... ולא ... לא כל ילד יכול לשיר ברדיו מרצונו החופשי...", רגע, לנשום. "יש הרבה מאוד תהליכים שאני עברתי ואם את רוצה לדעת עליי קצת יותר לכי לפנאי פלוס תסתכלי בעיתון ואת גם תביני שאבא שלי לא עזר לי כי לא ביקשתי ממנו שום עזרה כי רציתי להגיע לנקודה שאני נמצאת בה היום לבד... ואם אבא שלי כל כך מפורסם מעניין שחלק מהאנשים פה לא יודעים מי זה בכלל מיקי גבריאלוב... אם יש לך עוד שאלות בנושא תבואי תשאלי אותי אני יענה... אני לא בטוחה שאני אשמח כי לא הצלחת להתחבב עליי... ותודה רבה לדניאל ושי שנתנו תגובות טובות ויפות מאוד לגבי... והוד_בת עוד עצה ... כדי שתחליפי את השם שלך ומהר....". איי, לא נעים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by