בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חבל על הזמן ימינה 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סט ביקורות רשת על הסרטים החדשים שמוטחים השבוע בבתי הקולנוע: "סוף העולם שמאלה", "ילדות רעות", "יצאת נסיך" ועוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

סוף העולם שמאלה

 
אבי נשר ("הלהקה"), האיש שבזכותו יש מה לראות בטלוויזיה בחגי ישראל, חוזר לקולנוע הישראלי לאחר הפסקה של כמה שנים טובות בהן עשה סרטים בארה"ב, מולדתו השנייה. כמה הולם שסרטו החדש עוסק בהגירה ובהסתגלות למציאות המקומית ההזויה.

נשר לוקח אותנו אל שלהי שנות השישים, כאשר גל עלייה גדול שמגיע מהודו משוכן ברוח חזונו של בן גוריון בישוב מרוקאי נידח בנגב. הסרט מציג את הקשר המיוחד שנרקם בין ניקול המרוקאית ושרה ההודית (נטע גרטי ולירז צ'רכי הצעירות), בעוד העיירה הקטנה צועדת במסלול הבטוח למלחמת תרבויות. לא רק שהמפעל המרכזי בעיירה שובת ואין עבודה, אז עכשיו המרוקאים, נציגיה הגאים של צרפת, צריכים להתמודד עם העובדה שההודים מחדירים למקום המדברי את התרבות הבריטית השנואה, בצורת משחק הקריקט.

את תושבי כור ההיתוך המתלהט מגלמים בין השאר רותם אבוהב, מריאנו אידלמן, ישראל קטורזה, נתי רביץ ורובי פורת שובל (שהשתתפה בכתיבת התסריט).

מדד העגבניות הרקובות: עדיין מוקדם מדי לדבר על התגובה של המבקרים הישראלים, אך בצרפת, שם עלה הסרט לפני שלושה חודשים, אהבו אותו המבקרים ונתנו לו בממוצע 3 כוכבים מתוך 4 אפשריים.

פרסים ועיטורים: הסרט זכה לאחרונה בפרס חביב הקהל בפסטיבל טאורמינה שבסיציליה והוא נחשב לאחד המועמדים החזקים לקראת הטקס המתקרב של האקדמיה הישראלית לקולנוע.

במאי: אבי נשר (הלהקה, דיזינגוף 99, חוקר המס), 110 דקות, ישראל, 2004.
 

ילדות רעות

 
Mean Girls

תיכון הוא מקום לא קל. צריך לדעת עם מי להתחבר, על מי לסמוך ובעיקר ממי להיזהר. קאדי (לינדסי לוהן) גדלה כל חייה בארץ זרה ולמדה בבית, ולכן בגיל 15, כאשר סוף סוף היא הולכת ללמוד בכיתה ממוצעת בארה"ב, אין לה מושג על החוקים הסבוכים של ביה"ס.

ראשית היא מתחברת עם הקבוצה הלא נכונה – החנונים הארטיסטים והמוזרים – ואז הבנות הקוליות מגלות בה עניין והיא נמשכת לעולמן הפלסטי שכולל עיסוק בשיער, בגדים, תכשיטים, איפור ואופנה. את ההתנהגות השטחית שנדרשת מהמגניבות היא תופסת די מהר, אבל אף אחד לא מסביר לה שבתיכון צריך להסתכל כל הזמן אחורה. ואכן עד מהרה אחת מחברותיה החדשות תוקעת לה סכין בגב. המממ.

מדד העגבניות הרקובות: כמו ב"שישי הפוך", שיתוף הפעולה הקודם שלהם, הבמאי מארק ווטרס והשחקנית לינדסי לוהן הצליחו לקחת ז'אנר שבדרך כלל המבקרים סולדים ממנו ולהפוך אותו להצלחה ביקורתית, עם 87 אחוזי טריות. מחמאות רבות קיבלה גם התסריטאית טינה פיי (סאטרדיי נייט לייב), שמגלמת בסרט את המורה לחשבון.

הכסף מדבר: ושוב כמו במקרה של "שישי הפוך", גם כאן ההצלחה הביקורתית הולכת יד ביד עם הישגים קופתיים נאים. עם תקציב של 17 מיליון דולר (ועוד כמעט פי 2 על שיווק) הכניס הסרט סכום יפה של 83 מיליון בארה"ב.

במאי: מארק ס. ווטרס (שישי הפוך), 97 דקות, ארה"ב, 2004.
 
 
Salon: ל"נערות רעות" אין את העומק או התעוזה של קומדיות הנעורים הגדולות ביותר, אך הוא אינטליגנטי ושנון מספיק – בכתיבה, בבימוי ובמשחק – כדי להפוך אותו למהנה ביותר לצפייה.

Christian Science Monitor: סרט שמזרים דם חדש לז'אנר הסחוט והעייף של סרטי הנעורים. בית הספר של "נערות רעות" הוא מקום מפחיד, ומאד מאד מצחיק.

Philadelphia Inquirer: אוסף סטנדרטי של בדיחות נמוכות, הטפות מוסר צדקניות ופנטזיות נקמה המיועדות לצופי קולנוע שעדיין ממורמרים על כך שמעולם לא היו פופולאריים בבית ספר.
 

יצאת נסיך

 
The Prince and Me

פעם לנשים באגדות היה הרבה יותר קל. הן אמנם היו צריכות להתמודד עם אימהות חורגות, מכשפות קנאיות, צפרדעים חרמנים ותפוחים מורעלים, אך בסופו של דבר היה מגיע הנסיך - חתיך, עשיר ואצילי – ולוקח אותן איתו לעתיד נטול דאגות וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

לגיבורת האגדה המודרנית ההוליוודית, "יצאת נסיך" (שם שנבחר כנראה בהצבעת SMS סוערת), יש בעיות קשות בהרבה: גם בגלל שיש לה שאיפות מעבר לחתונה – ללמוד, להפוך לרופאה, להציל את מסכני העולם וכאלה – ולכן אין לה זמן לרומנטיקה; וגם כי הנסיך בסיפור - נסיך דנמרק שברח מהצהובונים החטטניים בארצו, לטובת השתרללות בקולג' אמריקאי מופקר - הוא אולי חתיך ועשיר, אבל ממש לא אצילי.

מדד העגבניות הרקובות: משהו רקוב בממלכת דנמרק. את ג'וליה סטיילס כולם אוהבים ומשבחים, אבל הסרט צולע ונסחב. 29 אחוזי טריות וציון ממוצע של 4.8 מתוך 10.

הכסף מדבר: הסרט הרוויח בבתי הקולנוע בארה"ב 28 מיליון דולר, עם תקציב של 22 מיליון. יש להניח שהוא יכניס עוד סכום יפה מהשכרות בוידיאו, שם מקומו הטבעי.

במאית: מרת'ה קולידג', 110 דקות, ארה"ב/הרפובליקה הצ'כית (הסצינות בממלכת דנמרק צולמו למעשה בפראג), 2004.
 
Washington Post: הסרט מקווה שהכריזמה של סטיילס תגבר על הדיאלוגים השדופים, תחפה על הסצינות העייפות ותעדן את הקיטש הבוטה נוסח הסרטים המצויירים של דיסני. היא שחקנית טובה אך המשימה הזאת גדולה עליה.

Baltimore Sun: ג'וליה סטיילס, אחת השחקניות הצעירות האינטליגנטיות ביותר בהוליווד, מחזיקה את "יצאת נסיך" על כתפיה. היא יפה, אמיתית וכובשת גם ברגעים המופרכים ביותר של הסרט.

Hollywood Reporter: פנטזיה רומנטית מדהימה במינה, מהסיבות הבאות: א. היו צריכים ארבעה תסריטאים כדי לספר מעשיה כה שחוקה; ב. אף אחד מהם לא הצליח לחשוב אפילו על רעיון מקורי אחד לסרט.
 

נסיעה טובה

 
Bon Voyage

הבמאי הצרפתי הוותיק ז'אן פול רפניו ("פרש על הגג") בוחר בערב שלפני פלישת הגרמנים לפריז במלחמת העולם השנייה כרקע לסרטו החדש, וזאת כיוון שידוע שאין כמו נאצים שמאיימים על ארצך כדי להשליט כאוס ובלגאן ולגרום למפגשים בלתי צפויים. בעוד הגרמנים נכנסים לפריז, בורחים משם תושבי העיר ונוהרים לבורדו. שם, סבית מלון אחד, נדחקים סופר צעיר המואשם ברצח שלא ביצע, כוכבת קולנוע אגוצנטרית (איזבל אדג'ני) שהיתה זו שהפלילה אותו, שר בכיר בממשלה (ג'רארד דפרדייה), נוכל עלוב, עיתונאי בוגדני, מדען אטומי, העוזרת האמיצה שלו וחומר סודי שבו הנאצים מעוניינים במיוחד.

מדד העגבניות הרקובות: המחלוקת העיקרית בין המבקרים הייתה לאיזה ז'אנר שייך הסרט – האם הוא דרמה אפית קומית, או פארסה רומנטית מלחמתית. מה שבטוח הוא שרובם אהבו את שינויי הטונים המפתיעים של הסרט והעניקו לו ציון טרי ואדום (76 אחוזי טריות).

פרסים ועיטורים: את הפרסים שלו גרף הסרט בעיקר במגרש הפרטי. הוא זכה בשלושה פרסי סזאר (על הצילום, העיצוב האמנותי והשחקן המבטיח) בנוסף למספר מועמדויות נוספות, והבמאי זכה בפרס בפסטיבל הרומנטיקה של העיירה קאבור.

במאי: ז'אן פול רפניו (סיראנו דה ברז'רק), 114 דקות, צרפת, 2003.
 
Seattle Post Intteligencer: פארסה צרפתית קלאסית, שלרגע אינה מאבדת את אחיזתה במציאות. אחד מאותם סרטים היסטוריים קלילים למראה וחדי אבחנה, שהצרפתים יודעים לעשות הרבה יותר טוב מהוליווד.

Empire Online: התוצאה מצליחה להיות בו בזמן משעשעת, חצופה, מתוחכמת ופרובוקטיבית. בימוי יעיל, תסריט מבריק ומשחק משובב לב –סרט אמנותי, שישעשע וילהיב גם את הקהל הרחב.

Rolling Stone: סקסי, מרהיב ומותח. לא פשוט לקחת את הכיבוש הנאצי ולעשות ממנו קומדיה, אך רפניו עושה זאת ועם סטייל.
 

מיני פסטיבל טקאשי קיטאנו

בקולנועי "לב" ממשיכים לעשות כבוד וקידום מכירות לבמאים המוערכים החוסים תחת קורתם. בעוד סרטי אלמודובר השונים מכינים את השטח לעליית סרטו החדש בשבוע הבא, פוצחת רשת בתי הקולנוע האנינה במיני-פסטיבל נוסף, והפעם של היפאני טקאשי קיטאנו ("זאטואיצ'י"). האמת היא שפסטיבל של 4 סרטים לא היה שווה אזכור מיוחד – גם אם הם מוצעים במחיר שווה של 20 ש"ח – אך במקרה זה, בין מיחזור הסרטים הישנים שזכו לזמן הקרנה נכבד בעבר, מועלה גם סרטו הקודם של טקאשי, "בובות", שכלל לא ראה מסך בארץ. למתעניינים, הסרט מציג שלושה סיפורי אהבה צבעוניים וכואבים, המושפעים מתיאטרון הבובות "בנרקו".
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר ביקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו לבחור איזה סרט שווה לכם לראות.

זאטואיצ'י, הלבוי, קוני וקרלה, גאוות המשפחה, אישה מאוהבת

הארי פוטר והאסיר מאזקאבן, זרים אינטימיים

לחסל את הליידי, המעניש, על פי חוקי המשיכה, עושר ועושר

האם ילך "סוף העולם שמאלה" בדרכם של "דיזינגוף 99" ו"הלהקה" וישמש כפריט קבוע בלוח השידורים של יום העצמאות? האם גם אתם חושבים שכל הסרטים שיורדים על הקולים של התיכון נעשים על ידי אקס-חנונים מתוסכלים? והאם אגדה שלא מתחילה במשפט "פעם, לפני הרבה הרבה שנים" יכולה עדיין להסתיים ב"והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה"? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

אתרים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by