בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סיפורה של א' 
 
 
קובי זר

קובי זר השתעמם ממפגן הבורגנות הפוריטני של איתמר בן כנען ב"פתוחה", שניסה להיות נועז מינית אך קינח בהמלצה מרומזת ליחסי מין אחרי החתונה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"הכוס של א' הוא החלון שלי לעולם אחר", כך נפתח הספר "פתוחה" של איתמר הנדלמן בן כנען.
המשפט הראשון, ביחד עם שמו של הספר, מרמזים על הצהרת הכוונות של הכותב. הכוס של א', פתוח ומזמין, הוא הוויטרינה, מעשה קולאז' מרהיב, שדרכה נביט אל עולמה.

ובכן, מה יש בעולם של א'? זיון עם כושי, שבו א' מגלה, לחרדתה שלא לכל הכושים יש זין גדול; זיון עם שתי נשים, שכל אחת מהן היא פוטנציאל לשימוש בביטוי "שדיים מפוארים"; זיון במכונית עם שני ערסים; זיון עם סוחר אמנות במועדון, מחוץ לשירותים; זיון בדירת פאר עם שלוש נשים, שאחת מהן היא אפילו לסבית; זיון מפנק ואיכותי עם סוחרת בגדים בפאריז; זיון עם שני גברים שחודרים אל א' בו זמנית; פעם היה לא' אפילו חבר שאהב להזמין זונה ולהכניס גם אותה לחגיגה. ולסיום: א' מזיינת את בעלה א' עם דילדו.

המרקיז דה-סאד, סבא חביב של תעשיית הפורנו הסיפורית, מצווה על מאמיניו "סיפוריכם חייבים להכיל את הפירוט המירבי", וא', בחורה שוחרת תרבות ובעלת "שדיים מפוארים" ועומדים בפני עצמה, משתדלת למלא אחר ההוראה בקפדנות מרובה, ויש גם תמונות. כל זיון הוא סיפור, שמסופר להנאת הבעל. זה אינו יודע אם הוא שמח על יצר המציצנות שבא על סיפוקו, או עצוב על שא' אינה הכלה הבתולית שלה ייחל, בסתר ליבו הבורגני.

קוראי הספרות הישראלית צריכים לשמוח על הפירוט הזה. אחרי אלפיים שנות גלות ועוד חמישים וכמה שנות ריבונות בישראל, סוף סוף יש ספר שמתאר זיונים כמו שהם, ולא מתעכב על מטאפורות מזוויעות של מקל קסמים הבוטש בקרקעית הנהר המתוק. אין פה גבעות אהבה ואף עסיס גן עדן לא ניגר משום מאגר מוצנע. זין חודר לכוס, אצבע ארוכת ציפורניים חודרת לכוס, משהו קורה עם הכוס הזה. אם נשכח לרגע שהיה פעם דבר כזה שנקרא דן בן אמוץ, אזי הפירוט הטכני הוא סוג של טבליית מנטוס מבורכת.

לכאורה, זיון הוא זיון הוא זיון, אבל למרות המאמץ לתאר את הדברים כהווייתם – בלי המהוגנות המתחסדת, שמכבסת את השיח הזיוני ומעקרת ממנו את נוזלי הכוס והזרע (ע"ע "כפתור האהבה ומקל הקסמים") – א' עדיין מכנה את הכוס שלה "פוסי", משל היה חתלתול ענוג פרווה בבית בורגני קטן. לעיתים מלבבות במיוחד, היא מוחלפת במילה "נשיות".

בעולם של בן כנען, הכל ניתן לפירוט, להתמקדות ולשיפוט ערכי, כולל הסירחון שמדיפות ביצים שתלויות לך מול הפרצוף. איבר המין הנשי, לעומת זאת, נשאר בעולם התרבות המהוגנת, זו שהדיבור עליה צריך להיעשות בהשפלת עיניים. כי ההבדל בין זין לנשיות הוא כמו ההבדל בין זיון רך ועדין בספרייה הציבורית, לבין קאובוי שמזיין אותך ביובש במושב האחורי של מכונית. כל אישה ראויה תדע במה לבחור בין השניים, ואם יש מישהי אי שם שקוראת לכוס שלה פוסי, שתקום עכשיו או שתידום לעולם.

במובן מסויים, "פתוחה" הוא סופרמרקט המזמין את הקורא להתענג על המוצרים שעל המדפים: זיון עם נשים במעבר השלישי לפני הסוף; אביזרי מין זה ליד הכניסה; כושים וקוק נמצאים בדלפק או בעמוד 17. המחיר נמצא כבר בעמוד הראשון: "רק איחודם המלא של איבר המין והלב מסוגל לחולל אקסטזה אמיתית", מצטט בן כנען, וחושף את ערוותו הבורגנית, המבויישת והפוריטנית. לפי ספרו של הפסודו-אנארכיסט הנועז, הניהיליסט בשקל, א' לא נהנתה מכל הזיונים האלה. וגם לא מהסמים. היא הרי פתחה רגליה משום שחיפשה אהבה, רצתה אהבה. הזיונים היו חסרי משמעות עד שהוא הגיע, האביר על הזין הבינוני. לשיטתו, אם אתם רוצים לשמוע קצת דיבורים גסים, תיאלצו לסבול את מעטפת הוולט דיסני: אין מין – מין אמיתי, מרטיט, מרגש, פורץ גבולות ומבתק – בלי אהבה, והכיטוב אם בסוף גם מתחתנים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by