בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באפלות להמונים 
 
 
איילת ק. שמעוני

לרגל חגיגות ה"מסיבאפי", מנסה איילת ק. שמעוני, ראש שגרירות סאנידייל בישראל, להסביר מעט מהטירוף סביב קוטלת הערפדים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
היא נלחמת במפלצות, היא מסתובבת בלילות בבתי קברות והיא מנהלת מערכת יחסים הרסנית עם ערפד מתוסבך – מדובר, כמובן, בלא אחרת מאשר באפי אן-סמרס, שעבור רבים וטובים היא הרבה יותר מאשר סתם דמות טלוויזיונית.

תחת השם הדבילי לחלוטין, "באפי קוטלת הערפדים", מסתתרת סדרת מופת, שנחשבת כיום, ע"י מבקרים וצופים כאחד, לאחת הסדרות הטובות ביותר שנראו אי פעם על מסך הטלוויזיה. אבל מדוע? במה שונה "באפי" משאר הסדרות? אני אגיע לזה, אבל קודם כל, קצת היסטוריה:
 

איך הכל התחיל?

ב- 1992 החלו לעבוד על תסריט של ג'וס ווידון, אז תסריטאי מוצלח אך לא מפורסם, לסרט שנקרא "באפי קוטלת הערפדים". בסרט זה ג'וס ניסה לשבור את המוסכמות של סרטי אימה – הבלונדה הלא חשובה – לכאורה – היא זו שנלחמת ברעים ומצילה את העולם. הכוונה היתה להפוך את הסרט ללהיט קיץ, ומשום כך הואץ תהליך ההפקה – כך יצא שהרבה מהאנשים שעבדו על הסרט לא הבינו מה בעצם ג'וס ניסה להגיד; הוא עזב לפני סיום ההפקה והסרט, כשיצא, הפך לכשלון קופתי. ג'וס המשיך לעבוד בתחום וקנה לעצמו שם כ"מתקן תסריט" מצויין, במחשבה שכל רעיון באפי מאחוריו.

אבל בשנת 95 פנתה אליו במפתיע גייל ברמן מחברת פוקס והזמינה ממנו פיילוט קצר של באפי. משך אותה בעיקר הרעיון של באפי כנערה חזקה ועצמאית – דבר שהיה מאוד חסר בטלויזיה בזמנו. חיפוש נרחב אחר שחקנית לדמות הראשית של באפי הביא לליהוקה של שרה מישל גלר, אז בת 17 וכבר זוכת אמי. הפיילוט צולם אבל הסדרה לא נבחרה לשידור, במקומה נבחרה סדרה אחרת בשם"7th Heaven", ואנשי הצוות של באפי חזרו הביתה מאוכזבים. אולם ארבעה חודשים לאחר מכן הצוות נקרא לחזור. התקבלה הזמנה ל12 פרקים של "באפי קוטלת הערפדים".
 
 

הבאפסטרים

 
נכון, לכל סדרה יש עדת מעריצים, ועל כל סדרה (טוב, כמעט) אפשר להגיד שהיא יחידה מינה. אבל בכל זאת, בין כל הסדרות באפי היתה ועודנה מיוחדת. הסיבה העיקרית לכך היא יוצר הסדרה – ג'וס ווידון (או אלוהים כפי שהוא נקרא בפי הבאפסטרים) שמראש לא התכוון ליצור סדרת טלויזיה שנשכחת ברגע שהפרק נגמר, אלא ליצור איקון שמשפיע על הרבה תחומים בחיי התרבות שלנו. והוא הצליח – בגדול.

אם שמעתם פעם מישהו אומר על משהו שהוא "!Foamy" או "!Shiny" רוב הסיכויים שהוא מעריץ באפ. הכתיבה השנונה של ג'וס (בעיקר) הצמיחה סלנג חדש: קליט, אינטואיטיבי וכייפי, המאיים לכבוש את העולם. לאחרונה אף יצא ספר חדש בשם "Slayer Slang" העוסק בתופעה. מחבר הספר, בלשן בשם מייקל אדאמס, מאמין ש"באפי" תרמה לחידוש השפה מעבר לכל סדרה אחרת, ומוכן להישבע שהוא שומע את השפה החדשה של "באפי" גם מפי אנשים "נומאליים". הספר יוצא לאור מטעם "Oxford University Press" - המו"ל הרישמתי של מילוני אוקספורד והוא כולל בתוכו גם מילון למאותגרי הבאפ שביננו.

זה איננו הספר היחידי העוסק בניתוח באפי, שכן בנוסף להיותה סדרת דרמה מצויינת ושנונה, עם הרבה אקשן, הומור ואימה יש לסדרה הרבה רבדים נוספים: באפי אמנם נלחמת בשדים וערפדים, אבל היא גם מתמודדת עם בעיות התבגרות רגילות: מבחנים, לחצים מצד אימה, הרצון להיות מקובלת, חברים, חיי אהבה ומין. ההתמודדויות היומיומיות והרגילות האלו, הקלו על הצופים להזדהות עם באפי, והפכו את הדמות שלה ושל שאר ה"סקוביז" לאמינות ואהובות. המטרה של ג'וס בכתיבת העונות הראשונות של באפי היתה לדמות את בית הספר התיכון לגיהנום. לכן גם הבעיות השדוניות של באפ מתגלות ע"י בחינה עמוקה כמשל לנושאים אחרים לגמרי, רלוונטים לחלוטין גם לעולם שלנו: אלימות בין בני זוג, סמים, הומוסקסואליות ועוד.

רבדים אלו לא נעלמו מעיני הצופים והמבקרים. מה שמעיד על כך יותר מכל היא כמות המאמרים האקדמאים המתייחסים לבאפי. כנס שלם שכולו הוקדש לניתוחים כאלו נערך השנה, ואחד כבר מתוכנן לשנה הבאה. רשת האינטרנט מלאה במאמרים המנתחים פרקים או תופעות בבאפי . אתר אינטנרט אחד הנקרא: "Slayage: The Online International Journal of Buffy Studies" מלכד בתוכו הרבה ממאמרים אלו המנתחים כל דבר בבאפי: הומור, דת, פמיניזם, מהות הרשע, פוליטיקה ועוד. מאמר בתחום שונה לחלוטין הנקרא:"Biological Warfare and the Buffy Paradigm" משתמש ב"באפיוורס", העולם אותו יצר ג'וס, כדי להסביר על העולם המשתנה של לוחמה ביולוגית וטרור.

האינטרנט הוא גם כלי חשוב להערצה הגלובאלית סביב באפי. למשל: מעריצי הסדרה הציפו את "הברונז" – הפורום הרשמי של באפי, הקרוי ע"ש מועדון הלילה היחיד בסאנידייל. ב"ברונז" התקיים דו-שיח פעיל בין יוצרי הסדרה לקהל שלה, ולא פעם נלקחו ממנו רעיונות או ביטויים (הביטוי "סקוביז" המתייחס לחבורה של באפ, לקוח מהמעריצים עצמם). ג'וס, הקשוב כל כך למעריציו, אף שכר מעריצה כותבת פאן-פיקס מוכשרת בשם Mere Smith והפך אותה לכותבת מן המניין.

במאי האחרון שודר בארצות הברית הפרק האחרון של "באפי קוטלת הערפדים", המציאות הכואבת היא שלאחר שבע שנים נהדרות, נאלץ לחיות בלי באפי. בלי שנשים לב ג'וס עשה לנו טריק מסריח. הוא גרם לנו, ברוב חוצפתו, להיקשר לדמויות, ואפילו לראות בהן חברים. עקבנו אחריהן לאורך 7 שנים של התפתחות וגדילה. ראינו אותן בתקופות הכי טובות שלהן, ואהבנו אותן גם כשהגיעו לשפל המדרגה. את שרה מישל גלר הכרנו כשהיתה רק נערה בת 17, מלאת פוטנציאל ועגלגלה, ועכשיו, שבע שנים מאוחר יותר היא כבר אישה בוגרת ויפהפיה (אם כי מעט אנורקסית). מישהו חכם אמר פעם שלכל דבר טוב יש סוף. כרגע הייתי פשוט מאוד שמחה לגלות שהוא טועה. לא נותר לי אלא לסיים במילים, שגדולים ממני כבר אמרו לפני: רררר. ארגגגג!

* ה"מסבאפי" תתקיים הערב (רביעי) בשעה 21:00 במועדון המוסד בתל אביב (קיבוץ גלויות 49). במהלך המסיבה יוקרנו פרקים נבחרים, ינוגנו שירים מהסדרה, ייערכו תחרויות כפילים באפיות, ועוד.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by