בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בא לי טרמינלי  
 
 
אידן סגל ועידו רוזנטל

אידן סגל ועידו רוזנטל עם סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים שעולים השבוע: טרמינל, רציחות בארגז כלים, קח את עיני, אני לא מפחד, 3 בפארק, הקצבים הירוקים וסיפתח לפסטיבל סרטי הנשים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

טרמינל

 
The Terminal

לכאורה, סרט של סטיבן שפילברג, טום הנקס וקתרין זיטה ג'ונס היה אמור להגיע הנה מהר יותר מטיסת קונקורד, אבל יכול להיות שההצלחה המוגבלת של "טרמינל" גרמה למפיצים בארץ לשמור אותו לימי סוף הקיץ השחונים.

הסרט מביא את סיפורו של ויקטור נבורסקי, שמגיע לארה"ב ממדינה מזרח אירופית, בדיוק בזמן שמתרחשת בה הפיכה. מכיוון שדרכון שלו שווה כמו ההבטחות של טומי לפיד, הוא נאלץ להשאר בשדה התעופה עד יעבור זעם (או עד סוף הסרט). חוץ מתובנות מרתקות על המיקרוקוסמוס שמציע שדה התעופה, מגלה נבורסקי גם את אמיליה, דיילת יפה ומצודדת ומנסה שלא לגלות את מלך הבירוקרטיה, פרנק דיקסון.

מדד העגבניות הרקובות שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: המבקרים חלוקים בדעותיהם, אבל זה לא מפתיע בנוגע לסרט של שפילברג. 63 אחוזי טריות וציון ממוצע 6.3 מתוך 10.
הכסף מדבר: יחסית לסרט קאמרי למדי, ההכנסות, 77 מיליון דולר בסך הכול, אינן מביכות. אבל כשמגה סטארים מעורבים הרי שעלויות ההפקה צומחות לכדי 95 מיליון דולר. מה שאומר שמדובר בפלופ.

במאי: סטיבן ספילברג (דו"ח מיוחד, תפוס אותי אם תוכל, אי טי, ועוד ועוד), 128 דקות, ארה"ב, 2004.
 

רציחות בארגז כלים

 
Toolbox Murders

החידוש הזה, לסרט האימה משנת 1978, מגיע אלינו כמעט שנה אחרי שיצא בארה"ב, דבר שלא מעיד לרוב על הצלחה היסטרית. הסרט מביא את סיפורו של זוג צעיר שעובר להתגורר בבית מלון היסטורי בהוליווד ומגלה שבנוסף לו, מתגורר במלון גם הרוע המוחלט (האמת היא שדי צפוי שהרוע המוחלט יהיה בהוליווד, לא?).

את הסרט ביים טוב הופר, שעיקר תהילתו נקנתה ב-1974 כשביים את קלאסיקת מסיבות השינה, "המנסרים מטקסס", ומככבים בו אנג'לינה בטיס, ג'ולייט לנדאו וברנט רואם.

הביקורות לגבי הסרט חלוקות, אולם חשוב לזכור שגם הטובות שבהן פונות לחובבי הז'אנר ולא לאנשים שנגעלים למראה איבר חתוך או שניים. מכיוון שכאמור, הסרט יצא למסכים כבר לפני שנה, אתם יכולים כבר לקרוא את הביקורת על ה-DVD ולהחליט.
 

קח את עיניי

 
Te doy mis ojos

לפילאר יש עיניים יפות, אך אלו תמיד מושפלות, מחפשות מקלט, כעיני עכבר המסתתר מפני החתול. לילה אחד נמאס לה להסתתר, היא קמה, מעירה את בנה הקטן ובורחת מהבית ומבעלה האוהב, הדואג, המקנא והמכה. אולם החיים בחוץ קשים לפילאר, העכברית הקטנה. היא, שרגילה להסתתר מהעולם מוקפת לפתע בנשים נחרצות, כשלכל אחת דעה אחרת לגבי עתידה. היא מתגעגעת לבעלה המוכר, האוהב, הדואג, המבטיח שישתנה ויפסיק להכות.

"קח את עיניי" מעניק לנו שני סיורים מודרכים בסרט אחד – מבט לעולמן של הנשים המוכות, כדוגמת פילאר, ולעולמם של הגברים המכים, כדוגמת בעלה וחברי הקבוצה הטיפולית אליה הוא הולך. אין חברת נעמ"ת אחת בקהל שתוכל להשאר אדישה ולא מקרה הוא שזהו סרט הפתיחה של פסטיבל סרטי הנשים ברחובות (ראו בהמשך).

פרסים ועיטורים: ברמה המקומית הסרט שולט ביד רמה. "קח את עיניי" לקח את הפרסים הכי יוקרתיים בספרד מולדתו, כולל שבעה פרסי גויה (האוסקר הספרדי) ושלושה פרסים בפסטיבל סאן סבסטיאן היוקרתי, כולל על הסרט הטוב ביותר. ברמה הגלובלית הוא מציג הישגים מעטים בהרבה, אולי בגלל שאלימות במשפחה יש בכל מקום ואין צורך דווקא בסרט חינוכי בספרדית כדי להיכנס לדיכאון.

במאית: איסיאר בוליין, 109 דקות, ספרד, ספרדית, 2003.
 
 
 
E_Film_Critic: סרט שמצליח במקום שבו רבים נכשלו – להציג אלימות במשפחה בצורה מעמיקה, בלי לנסות לחתור לפתרון שטחי וקל מדי. הגאונות של הסרט טמונה בריאליסטיות שלו ובהימנעות מנוסחאות, ובשל כך אין אנו יודעים כיצד הסרט ייגמר.
Jigsaw Lounge: הסרט מבטיח טיפול "שונה ויחודי" בנושא האלימות במשפחה, אך למעשה זוהי דרמה נוסחתית, שאינה מפספסת שום קלישאה שקיימת בשוק. לנושא החשוב הזה מגיע יותר.
 

אני לא מפחד

 
Io non ho paura

מיכאל בן תשע והוא לא מפחד. האמת, גם אין לו ממש סיבה. יש לו הורים אוהבים וחברים איתם הוא יכול לשחק בטבע החופשי. עד שיום אחד הוא מגלה תוך כדי משחק עם חבריו שלא הכל חופשי בטבע – בבית נטוש, בתוך בור באדמה נמצא ילד קטן, מורעב וכפות בשלשלאות.
התגלית הייתה מזעזעת ומרתיעה רבים אחרים, אבל מיכאל כאמור אינו יודע פחד מהו. בעיניו הכל הרפתקה גדולה, גם המשימה לעזור ולהציל את הילד המסכן. מיכאל לא מפחד, אבל ככל שהוא מתעסק יותר בתעלומת הילד הכפות, הוא מגלה יותר ויותר סיבות להתחיל.

מדד העגבניות הרקובות: הביקורות בעולם קיבלו את הסרט בחום (92 אחוזי טריות וציון ממוצע של 7.5 מתוך 10). כל אחד יכול למצוא כאן את מה שהוא אוהב – הם טענו – חובבי המתח יקבלו תעלומת חטיפה שערורייתית ואילו אוהבי הרגשות ישמחו למצוא דרמת התבגרות והתפקחות אנינה.
הכסף מדבר: לבמאי הסרט, גבריאל סלבטורס, יש מוניטין בעולם בזכות סרטו הקודם זוכה האוסקר "מדיטראנו" (שיצא לפני 9 שנים ארוכות). זאת אחת הסיבות שבעטיין נרכש הסרט על ידי חברת מיראמקס, זכה להפצה נאה והרוויח בארה"ב צרת האופקים מעל למיליון וחצי דולר.
פרסים ועיטורים: הסרט עשה את שלו גם באגף הפרסים – הוא היה מועמד לפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין וכיכב בעוד כמה פסטיבלים ברחבי העולם.

במאי: גבריאל סלבטורס (מדיטראנו), 108 דקות, איטליה/ספרד, איטלקית, 2003.
 
Freep.Com: "אני לא מפחד" לוקח את האימרה השחוקה על "אובדן התמימות" ומעניק לה משמעות ועומק. סלווטורס הוא יוצר המתעניין הן ברוע האדם והן בחסד האנושי – הסרט המצוין הזה מציג את שניהם במורכבות ובחוכמה.
Jam Movies Review: הסרט נפלא בעיקר בדרך בה הוא מראה לנו כיצד העולם נראה מנקודת ראותם של ילדים. יותר ממותחן העוסק בפשע ובבגידה, הסרט הוא דרמה העוסקת בדרך בה ילדים מגיבים כשהם נתקלים בפשע ובבגידה.
The Star: כמו סיפור אימה של סטיבן קינג המבוים על ידי במאי איכות כדוגמת טרנס מאליק. "אני לא מפחד" מנסה לכוון גבוה בהרבה מעל הרמה של הסיפור שלו.
 

3 בפארק

 
Wicker Park

ג'וש הארטנט מגלם את מתיו, סוכן השקעות השקעות משיקגו שמאמין שאישה שפגש בבית הקפה, היא אהובתו האבודה. הוא מפתח אובססיה כלפי האישה, מתחיל לעקוב אחריה ואפילו מבטל את אירוסיו. כמובן שסוף טוב לא יכול לצאת מזה, ומת'יו מוצא את עצמו מסובך עד מעל לראש.

מדד העגבניות הרקובות: 23 אחוזי טריות וציון ממוצע של 4.3 מתוך 10, כנראה שהמיני אובססיה של מתיו פסחה על המבקרים.
הכסף מדבר: טראש רומנטי בסוף הקיץ זה מקרה קלאסי של הבשלה שלא בעונה. הסרט הרוויח 6.8 מיליון דולר, שזה די כלום.

במאי: פול מק'גיגאן, 98 דקות, ארה"ב, 2004.
 

הקצבים הירוקים

 
De Gronne slagtere

ב"הקפיצה לחיים", או בשמו המקורי והקולע יותר "וילבור רוצה להרוג את עצמו" הראה התסריטאי הדני אנדראס תומאס ינסן שהוא יודע שהדבר הכי מצחיק הוא המוות. בקומדיה החדשה שלו, הפעם גם כבמאי, הוא לוקח את ההומור כמה צעדים קדימה לתוך החשיכה.

זהו סיפורם של שני קצבים , סבנד וביורן, שמחליטים לפתוח אטליז משלהם אבל הלקוחות מסרבים להגיע. אך אין חשש - השילוב של סכינים חדות, מקפיא בשר מרווח, השלומיאליות של השניים וחיבתו של ינסן לצחוק מהצד האפל, יבטיח שההצלחה אכן תגיע לבסוף, עשויה מדיום רייר.

פרסים ועיטורים: הסרט ביקר בכמה וכמה פסטיבלי סרטים, דווקא מהסוג המפתיע יותר (כמו פסטיבלים של סרטי פנטזיה, למרות שהוא לא ממש נכנס לקטגוריה הזאת) ואף גרף כמה פרסים בדרך, אך לא בכמות שתצריך התקנת מדפים נוספים בבתי היוצרים.

במאי: אנדראס תומאס ינסן (התסריטאי של "השיר האחרון של מיפונה", "הקפיצה לחיים"), 100 דקות, דנמרק, דנית, 2003.
 

פסטיבל סרטי נשים

אמנם נשים ברחבי העולם מרוויחות פחות, מוטרדות מינית, מוצגות בסטריאוטיפים מעליבים בתקשורת, נאנסות מדי פעם, נרצחות "על רקע רומנטי" מדי שבוע, וסופגות הפליות על ימין ועל שמאל, אבל לפחות יש להן פסטיבל שבו הן יכולות לדון על כך. כל מי שנשבר לה/ו שמיעוט מושתק של יותר מחצי אוכלוסיית כדור הארץ צריך/ה פסטיבל מיוחד כדי לראות סרטים עם גיבורה נשית, מוזמן/ת לסור לרחובות.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר ביקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו לבחור איזה סרט שווה לכם לראות.

מדורת השבט, הכפר, לב חצוי, החיבוק האבוד, אהבת אב ורצח בארגז הכלים
זהות במלכודת, לאכול בגדול, על קוסמים ונוודים, החברה שלי ואביב, קיץ, סתיו, חורף ו…אביב
לפני השקיעה, איזו מין שכנה, תגובה מאוחרת וכרמן


מה נהיה עם כל הסרטים הזרים האלה שפוקדים את מקומותינו לאחרונה, והאם מוגרו סופית הבלוקבאסטרס ההוליוודים של סף הקיץ? כמה עורכי תרבות ישתמשו בכותרת "טרמינל ז'ה טם" לביקורת על סרטו החדש של שפילברג? ומה התגובות שמתחת לפני השטח לסרטה המבושש ובה של קרן ידעיה, "אור"?
בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

אתרים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by