בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מדינת משטרה, תחתונים של בחורה 
 
 התמונות לקוחות מהאתר הרשמי של הסדרה   
 
עוזי מרחב

עוזי מרחב מוצא מתחת לסקס, סמים ואלימות של "המגן" ניסיון מרתק לטשטוש מוסרי בין רעים לרעים יותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
החיים הם ביץ' בפרמינגטון אל.איי: דילרים תחת כל בניין רענן, זונות על קראק וקטלוג כנופיות שלא היה מבייש את טמבור. איש אינו משלה את עצמו שיום בהיר אחד יהיה כאן שאנטי. לא ברור אם מישהו באמת רוצה בכך, גם לא אנשי משטרת הרובע. לכל היותר אפשר אולי להביא למשפט רוצח או שניים (כשיש תקציב לחקירה); לעצור סוחר סמים קטן (אידיוט שלא משלם פרוטקשן); לנסות להחזיר אופניים גנובות (ובעצם להחרים זוג חוקי מילד שחור), ובעיקר, פשוט לעשות את היומית ולהגיע מתישהו הביתה.

אין בלוס אנג'לס רובע בשם פרמינגטון. אבל יוצרי הסדרה "המגן" – ששוטרי הרובע, ובראשם הבלש המלוכלך ויק מאקי, הם גיבוריה – לא צריכים לטרוח להכחיש כל קשר למציאות. "המגן", עכשיו בעונתה השלישית, כבר עשתה לעצמה שם בתור הדבר הכי ריאליסטי שמסתובב בטלוויזיה – לא מחלקים פרסי "אמי" על פארש.

אבל האם מציאות מגורענת לפרצוף זו הדייסה שאולפני פוקס מאכילים אותנו? העונות הקודמות של הסדרה כללו טיפול ללא חת באקטואליה טעונה: שוטרת לבנה שיורה למוות במוסלמי; הדילמה של הצלת ילדות מהגרים המנוצלות לפורנוגרפיה ושליחתן בחזרה לסיוט בארץ מולדתן; דמויות אנושיות של גנגסטה בויז שמנסים לשרוד בג'ונגל אורבני, ורוצחים סדרתיים עם הפרעות אכילה.
 
 
התוכן הדרמטי של "המגן", משובח ככל שיהיה, הוא רק האמצעי. החומר האמיתי שסוחרים בו כאן הוא נשמות. כן קומראדס, נשמות. שלכם ושלי. "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל", נכתב בפרק השני של רב המכר הגדול בכל הזמנים. אבן הפינה עליה נשען הסדר החברתי באלפי השנים האחרונות, היא ההנחה שאחרי שנגסו קדמוננו בפרי האסור, אנחנו אמורים לדעת מי נגד מי. יש טוב אבסולוטי מחד, ורוע מוחלט מאידך. ההבחנה בין השניים, והיכולת לעשות את הבחירה הנכונה, היא מהות האנושי.

אבל ב"המגן" הבחירה הדיכוטומית הזו אינה אפשרית. לב ליבה של הסדרה הוא המניפולציה התמידית בנפש הצופה, הנאלץ לזהות את הצד שלו – של הטובים, כמובן – על לוח שחמט שרוב כלי המשחק בו צבועים באפור מתעתע. פלוגת הסער של ויק מאקי, שוטר של שוטרים, רקובה עד היסוד. וכאשר שיין, סגנו של מאקי וארכי-ווייט טראש, אומר לחבר המאפיה המקסיקאית, כאילו בבדיחות הדעת, שהוא סובל אותו חי כי "נצטרך מישהו לכסח את הדשא כשמלחמת הגזעים תסתיים", ברור שהוא מתחבר לתפקידו הנאו נאצי מהבטן. נהיר גם המסר התסריטאי הבוטה. מצד שני, לשיין יש חברה, והוא חולה לה על התחת. ולמאקי אכפת, באמת. הוא מוכן לגנוב מגנבים כדי לשרת את חשבון הבנק שלו, אבל גם יצא מגדרו כדי להגן על חסרי הישע, יעקם את הנוהל כדי לסדר מקלט לזונה נרקומנית ולבנה הפעוט, ויסכן כסף רב ששדד מהמאפיה הארמנית כדי לנקות את הרחובות מתתי מקלע.

גם לתאוות הבצע שלו יש הסבר מעורר אהדה. שוטרים, כמו מגזרים רבים אחרים שקורעים את התחת במכונה הקפיטליסטית, מקבלים חרא כסף. לוויק יש ילד אוטיסט שהטיפול בו, במדינה המפקירה את מעוטי היכולת באופן נפשע, עולה בדמים רבים.

אחרי שתי עונות, ברור שדווקא ויק מאקי וצוות ההסתערות (שנאלצים בפרקים הבאים להתמודד על זוהר האשפתות עם יחידת סמויים יוקרתית) אינם זקוקים באמת למקדמי האמפטיה. אחרי הכל, מדובר בסוג של יחידת שב"כ, כזו שלמרות כתם השחיתות שדבק בה – וצריך לזכור שעשיית כסף נחשבת לתכונה של ווינרז בעולם של הדוד סאם – בתכל'ס פשוט פועלת בשיטות בלתי אורתודוקסיות אך אפקטיביות כדי שכולנו נוכל לישון בשקט.

במידה מסוימת ניתן לראות את מאקי וחבורתו העליזה כהמשך מתוחכם ומודע לעצמו של המסורת הקולנועית האמריקאית, שהביאה לנו סרטים כגון "הארי המזוהם". שוטר בעייתי שנוטל לידיו את החוק הטרחני – המחשק את אשכיו השעירים במטרדים כגון הליכי מעצר, הוצאת צווים, ומשפט – הופך בקלות לשוטר טוב.

החתרנות האמיתית של "המגן", כמו גם גדולתה המניפולטיבית, באה לידי ביטוי דווקא בדמויות המשנה. קחו לדוגמא את ג'וליאן לואו – שחור, נוצרי אדוק, והומו מתייסר, שבעונות שעברו בגד באהובו סוחר הסמים שהאיץ בו לצאת מהארון. הוא עשה כל שביכולתו כדי להיות איש של אשה, אך בסופו של דבר ספג שמיכה אכזרית מעמיתיו. ג'וליאן האומלל. קשה לו. הוא אולי פחדן ומבולבל, אבל בוודאי שאינו רשע. ולכן היה לדמות הבטוחה ביותר לאמץ אל חיקי – בזהירות הראויה כשמתעסקים עם פייגעלה – כחיובית מטבעה. אשרי וטוב לי. רק מה, כבר בפרקים הראשונים של העונה החדשה הופך הקדוש המעונה לחזיר מסוקס ואלים. מה לעשות, צריך לשרוד.

זהו בעצם המסר האנטי אמריקאי והאנטי נוצרי של "המגן": אין מלאכי שרת ושדים משחת מטבע בריאתם. נאדה. השיטה מסואבת, וכל המבקש חיים בתוכה, על אחת כמה וכמה מגיניה, נאלץ בסופו של דבר להתקרנף. גם, ובעיקר, אנחנו הצופים.

ומה עם קלודט, בוודאי תשאלו. אפרו אמריקאית, מוכשרת, צודקת, קשוחה, המלכה הלבנה היחידה בכל הסט המעוות הזה – היא הרי חפה מחטא. קלודט אמורה להחליף את אסוודה. מתישהו. בינתיים היא מקבלת פיקוד על סיירת מאקי. כבר עכשיו היא מתחילה ללמוד שבלי קלפים מסומנים במשחק הזה אי אפשר לנצח. כוח משחית, אמרו חכמנו. כוח מוחלט משחית לחלוטין.

זה לא מקרי שהיחיד המסומן כנבזי כמעט לגמרי הוא קפטן אסוודה, שהסימפטיה המתקנת בגין היותו בן מיעוטים התפוגגה בשנייה שהחליט לרוץ למועצת העיר. אז הפך לבן כלבה קר לבב המדלג על ים של גופות אל עבר החלום האמריקאי. בכיר במערכת החינוך, הנתפס כשבכליו דילדו טעון לשימוש עם זונה, גם הוא אינו פיקנטריה אקראית. יוצרי "המגן" מציבים את אלה שמזיזים ומנערים את העולם המחורבן הזה על דוכן הנאשמים. אבל אל תחיו באשליות, מתרה בנו כל פרק בסדרה. הם לא ישבו יום אחד בכלא. השופט מתרגל איתם פילאטיס באותו החוג.

________________________
המגן – יום שבת ב-22:00, בערוץ 3
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by