בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה המרחק בין שורש הפין לראש התורן? 
 
 התמונות לקוחות מהאתר הרשמי של התוכנית   
 
עפרי אילני

עפרי אילני הלך והידמדם בין שאלות הזקפה הלאומית ב"מבחן של ישראל", וכל מה שהוא הצליח לזכור קשור לשלום אסייג

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אודה על האמת, אני מותש. אין דבר יותר מעייף משלוש שעות של שאלות טריוויה קלות. "המבחן של המדינה", בהנחיית קובי מידן, היה משדר כל כך ארוך ומייגע , שכבר קשה לי לזכור ממנו משהו חוץ מסדרה אינסופית של שקופיות והמון המון שלום אסייג. המון.

זכור לי רק שהחלק הראשון, ששודר עוד לפני מהדורת החדשות, היה נורא מעצבן. בזמן הרחוק ההוא חשבתי לכתוב ביקורת שנונה ואגרסיבית, עם טענה בערך כזאת: לעומת "לתת", חפלת החמלה הגדולה מהחיים שהרימה אתמול "קשת", עם תותחים זחוחים כמו יאיר לפיד, ישראל קטורזה וחיים הכט, הערב של טלעד נראה כמו אורגיה לציבור בעלי הזין הקטן. טריוויה, אתם יודעים. מה זה לעומת הלצה וחצי של יצפאן. אלא שבישראל, לחנונים עם האיברים המדולדלים יש אפשרות לפצות על האימפוטנציה בנכס חשוב כמעט באותה מידה: שליטה על שערי הזיכרון הלאומי. עם קצת התמצאות בפועלו של האלוף יאנוש בן גל, אבא כבר לא יתבייש בך אפילו אם אתה נפל ("אם הוא לא ייהרג במלחמה הבאה, לפחות שידע מה עשיתי במלחמה הקודמת").

הם רוכשים את זה עוד לפני הצבא: הגיקים שנושרים מקורס הכנה לכושר קרבי ידעו תמיד להשתרך בעקבות חבריהם המזיעים (שחוזרים מריצת 5,000 ומחכים שהחברה שלהם תבוא כדי להזדיין איתם) ולספר להם בעיניים נוצצות כמה ערבים הפלס"ם חיסל בקבטיה, או משהו כזה. אחר כך הם מתגייסים לצבא, יוצאים לבה"ד 1 וחוזרים בתור קציני מודיעין או בטחון שדה, שמבלים כמה שעות בשבוע במשרד של מש"קיות החינוך, נשענים על הדלפק של הספרייה ומקסימים את החיילות המצחקקות בתובנות על קפקא ועל מערך הטק"ח של צה"ל, בזמן שהחברים הקרביים שלהן נקרעים בניווטים. את זכות הקיום שלהם הם הבטיחו. אני לא יודע אם קובי מידן הוא טיפוס כזה, אבל גם הוא יכול רק לפנטז על לשבת ליד יונית במקום גדי מהשייטת. בינתיים הוא מסתפק בתוכנית הלייטנייט הרגישה והאינטלקטואלית שלו.

לידע, בכל אופן, יש ערך רק כשהוא גברי וכשהוא נסוב על ענייני הלאום. "מה אתם יודעים על העם, המדינה ועברנו המשותף", שאל מידן בתחילת התוכנית. בהמשך הראו את דב גילהר חמור הסבר משפיל בפומבי איזו תלמידה נבוכה בסמינר למורות שלא ידעה שום דבר על הסכמי קמפ דיוויד, ואחר כך מסתובב למצלמה ואומר: "יש סיבה לדאגה". לא פלא שאורי אורבך קיבל במבחן את הציון הכי גבוה (97), ושמצביעי המפד"ל זכו לתוצאות הטובות ביותר בפילוח הארצי. כשמדובר על אינטליגנציה גברית פטריוטית ושאר עניינים ברומו של פאלוס, פשוט אין עליהם.

הבעיה היא שאחרי שראיתי את כל התכנית, אני אפילו לא בטוח ש"המבחן של המדינה" הוא הביטוי האולטימטיבי לכל התופעה הזאת. למען האמת, לא היה בתוכנית שום דבר מקומם יותר מדי. השאלות, שחוברו על ידי אביב לביא, היו למעשה סבירות למדי. זה היה בעיקר ערב ארוך, משעמם ודי דל תקציב, עם אינספור שקופיות אחידות, שאלות מוקראות באיטיות והמון המון שלום אסייג. המון. נותר לי רק להגיד תודה שהדבר הזה נגמר, ושהוצאתי ציון יותר טוב מסמדר שיר. אמנם יש לי שם של בת, אבל בכל זאת אני גבר. גבר!!!
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by